איך נפטרים מדיכאון?
אני מדוכא כבר כמה ימים מהסיבות הבאות:
1) שניים מחבריי הטובים ביותר רבו אחד עם השני ועכשיו לא מדברים אחד עם השני, ואני לא יכול להיפגש עם שניהם ביחד.
2) בת זוגי לא יכולה לסבול את המתח של לחיות ביבנה (עיר מגוריה) בזמן המלחמה אז היא בצפון כבר יותר משבוע, והיא ביטלה יציאה שלנו למסעדה ברביעי שעבר כי היו טילים, היינו אמורים לחגוג 6 חודשים ביחד... עוד לא יודע מתי היא תחזור.
3) עכשיו יש לי בלגן שלם עם הבנק, קודם הפקדתי צ'ק לפני הזמן, ואני לא בטוח שאקבל אותו בחזרה, ועכשיו המוקד הטלפוני שלהם מסרב לעזור לי וטוען שאיני זכאי לשירות טלפוני מסיבה זו או אחרת (אין לי מספיק כסף בחשבון? או שאני מצביע למפלגה הלא נכונה? לא יודע כבר).
לכן כבר כמה ימים אני בדיכאון קשה, בוכה כל הזמן, היום מהבוקר ועד עכשיו אני בוכה ולא מסוגל לעשות כלום. אתמול גם כן בכיתי כל היום. איך אני מסלק את הדיכאון ואת העצב? בעבר הייתי חותך את עצמי כדי להוציא דם וחלק מהעצב (העצב זורם בדם והקזת דם נוטה לעזור עם הכאב), אבל אני מתבייש שזוגתי תראה את החתכים לכשתחזור (אם הייתי רווק הייתי חותך כבר מזמן), ובעבר גם הייתי אוכל זבל (בעיקר מתוקים) כדי לשפר את ההרגשה, אבל זה לא באמת עובד. תרופות אני לוקח הרבה זמן אבל יש גבול כמה אפשר לשמח אדם עם כימיקלים. יש לי דברים לעשות אבל אין כוח לעשות אותם...
חיים בדיכאון מתמיד אינם חיים.
![](http://timg.co.il/f/Emo255.gif)
אני מדוכא כבר כמה ימים מהסיבות הבאות:
1) שניים מחבריי הטובים ביותר רבו אחד עם השני ועכשיו לא מדברים אחד עם השני, ואני לא יכול להיפגש עם שניהם ביחד.
2) בת זוגי לא יכולה לסבול את המתח של לחיות ביבנה (עיר מגוריה) בזמן המלחמה אז היא בצפון כבר יותר משבוע, והיא ביטלה יציאה שלנו למסעדה ברביעי שעבר כי היו טילים, היינו אמורים לחגוג 6 חודשים ביחד... עוד לא יודע מתי היא תחזור.
3) עכשיו יש לי בלגן שלם עם הבנק, קודם הפקדתי צ'ק לפני הזמן, ואני לא בטוח שאקבל אותו בחזרה, ועכשיו המוקד הטלפוני שלהם מסרב לעזור לי וטוען שאיני זכאי לשירות טלפוני מסיבה זו או אחרת (אין לי מספיק כסף בחשבון? או שאני מצביע למפלגה הלא נכונה? לא יודע כבר).
לכן כבר כמה ימים אני בדיכאון קשה, בוכה כל הזמן, היום מהבוקר ועד עכשיו אני בוכה ולא מסוגל לעשות כלום. אתמול גם כן בכיתי כל היום. איך אני מסלק את הדיכאון ואת העצב? בעבר הייתי חותך את עצמי כדי להוציא דם וחלק מהעצב (העצב זורם בדם והקזת דם נוטה לעזור עם הכאב), אבל אני מתבייש שזוגתי תראה את החתכים לכשתחזור (אם הייתי רווק הייתי חותך כבר מזמן), ובעבר גם הייתי אוכל זבל (בעיקר מתוקים) כדי לשפר את ההרגשה, אבל זה לא באמת עובד. תרופות אני לוקח הרבה זמן אבל יש גבול כמה אפשר לשמח אדם עם כימיקלים. יש לי דברים לעשות אבל אין כוח לעשות אותם...
חיים בדיכאון מתמיד אינם חיים.