איך נפרדים?

אהלן

כפי שכתבת מובן מדוע קשה לך (ולי) לענות בשורה שתיים, כי המדיום באינטרנט מצויין בהיבטים מסוימים ומוגבל באחרים, כפי שהגדרתי בזמנו את הפורום "יעוץ דרך הרשת בפורום איננו מהווה תחליף לתהליך של יעוץ או של טיפול, אבל יכול בהחלט לספק קצה חוט, ולפעמים זה כל מה שצריך". מכיון שאת מתארת קצה קצהה של יריעה של עיבוד מורכב של אבל על מוות פתאומי, בגיל צעיר, של חברה כל כך קרובה לאורך מספר שנים, עולה השאלה האם שקלת לפנות לאיש/ת מקצוע?
 
אהלן

כתבתי זאת רק לאחרונה בהקשר מעט אחר, כך שזה לא בהכרח אחד לאחד אותו דבר, אבל אני מצרפת את החלק מאותה הודעה שלדעתי שווה לשקול אם הוא רלוונטי מבחינתך - "מהתרשמותי האישית והמקצועית יש איזו הטיה בתפיסה שלנו כחברה בכל הקשור לבריאות הנפש: אם לאדם היתה כואבת הברך הוא פעמים רבות היה הולך לאורתופד א', ואם זה לא היה עוזר אז לאורתופד ב', ואז לג', ואז מבקש להפגש עם רופא מומחה, וכך גם עם כאב בטן שלא עובר. אבל כשמדובר בבריאות הנפש ובכאבים בנפש אז אנשים נופלים פעמים רבות על הפסיכולוג/פסיכיאטר הראשון שהגיעו אליו ולא זזים אפילו אם הטיפול לא עוזר (או אם זזים אז זה הפסקת הטיפול וזהו בבחינת 'ניסיתי טיפול וזה לא עוזר לי'). בפועל יש יותר מסוג טיפול אחד, ויותר ממטפל/ת אחד/ת בכל סוג טיפול, כך שמצב בו טיפול מסוים לא עוזר וטיפול אחר כן יעזור לא רק אפשרי אלא סביר ושכיח. "
 
איך נפרדים?

מבת זוג לשעבר לפני 8 שנים שבקשר עם אמה טוב איך משחררים באמת? אני בזגיות חדשה מ'ס שנים כבר לקח לי זמן תמיד להכנס לזגיות חדשה אחרת וגם רציתי חופש ועדין קצת אוהבת חופש טוב.. חברה נהרגה בצבא.. אני מרגישה אשמה ומרגישה שלא נפרדתי באמת ממנה אולי לא משלימה עם זה? קשה לי לקבל זאת? מדחיכה? זה היה אהבה מאוד גדולה ביום הקשה הזה היום היה לי קשה להתקשר לאמה אני לא כל יום בזה ואני מדחיקה המון אך גם חייה את חיים ולא רק בריחה אבל היה בליבי תמיד ולא יכולה להפסיק לשכוח אני מגיעה כל שנה ובקשר עם אמה כל שבוע קשה לי להסביר מראש החוצה את כאבי מצטערת ותודה אשמח ליעוץ קצר מועד
 
יש לי גם עוד שאלה לא קשורה

מערכת יחסית לסבית של מעל ל5 שנים קורה שנגמר לפעמים תשוקה מינית קצת? קשר לא יכול להיות תמיד כמו בהתחלה לא? וגם לפעמים טוב שכך לא? אני לא אדם מיני רק או יותר מידי בעיני .. שאר אישי מידי גם ריבים או ויכוחים זה גם לא מוסיף לא? (גם עם קטנים לא?) תודה לא דווקא מדובר על מקרה אישי שלי
 
אהלן

ירידה בחשק המיני יכולה להתרחש תוך כל תקופה, בין כל שני בני/ות זוג, ממגוון סיבות רפואיות, סיבות תוך אישיות (למשל חרדה, דכדוך, לחץ , תקופה קשה ובניגוד לכך סיבות של העדפה אישית) וסיבות בין אישיות (השפעה של הקשר בין בנות הזוג). כלומר האם זה אפשרי או יכול לקרות- בהחלט, השאלה עד כמה זה מפריע לבנות הזוג ועד כמה הן מעונינות לשנות זאת.
 
מה כוונתך לא הבנתי לגבי העדפה אישית?

וסיבות בין אישיות? והשפעה של הקשר? סקס זה לא תמיד מראה על אהבה !! לפי דעתי
 
הסבר-

העדפה אישית- לאנשים שונים יש העדפות שונות בנוגע לתדירות ומאפינים שונים של יחסי מין. סיבות בין אישיות- לאינטראקציה בין אנשים יכולה להיות השפעה על תדירות ומאפיינים שונים של יחסי מין. השפעה של הקשר- הכוונה לCONTEXT - יש גם גורמים הקשריים שעשויים להשפיע, למשל עומס בעבודה, למשל אם לחוצים בלימודים וכך הלאה.
 
אהלן

אני לא בטוחה שהבנתי את הפרטים, ראשית אני אחזור על מה שהבנתי, כדי שתוכלי לתקן אותי - היתה לך בת זוג לפני שמונה שנים שנהרגה בצבא ואת באה לבקר את אמה אחת לשנה ונמצאת עם אמה בקשר אחת לשבוע? עוד שאלה לי אליך - שאלת איך נפרדים ואיך משחררים באמת - אם תוכלי להסביר מה זו מבחינתך פרידה ושחרור בהקשר הזה, כלומר מה את שואפת שיקרה.
 
שלום

כן הבנת נכון מאוד.(לגבי שאלתך) מה אני שואפת? קשה לי לענות על זה בכלל וקצת נסגרתי לא ברור לי למה .. שלפעמים לשחרר באמת ולהבין שזה קרה בכלל.. אני מדחיקה הרבה.. ולפעמים היא מאוד חסרה לי גם בתור חברה טובה.. לפעמים זה צף ועולה מחדש.. קשה לי להסביר את עצמי ומה שעובר לי בראשי .. צריך לדעת להשלים עם דברים באמת לא? והחיים נמשיכים לרוב אני חזקה ולא חושבת על זה כל הזמן אני גם לא בדיכאון לפעמים זה רק עצבות או חרדה תודה רבה
 
לאן לוקחים געגוע

או תחושה החמצאה? או אשמה? או אי מניעה של דברים? לאן לקחת את כל זה? לאן לקחת מחשבות? זה תמיד משאיר צלקת מוות של אדם אהוב כל כך וחבר נפש..
 
סליחה שכותבת שוב

אמת שזה לא מוות ראשון שלי בחיים ושל משפחתי הקרובה אז למה כאן כל כך נשברתי?? זה יושב גם על דברים אחרים אולי לא רק קשורים? אי אפשר לברוח מזה וגם שנסיתי בעבר להכנס לקשר אחר אחרי חופש כמובן של כמה שנים זה היה מאוד קשה גם לבחורה אחרת וגם לי .. זה מאוד מורכב.. אני מדברת עם אימה וגם פוגשת אותה לרוב ואנחנו בקשר טוב זה לא תמיד היה כך בנינו אבל זה פורום וזה אישי מידי לפרט את כל סיפור כאן לא? אני רוצה לשמור גם על פרטיות שלי במרחב האין סופי הזה כמעט תודה רבה .. נתת לי קצת לחשוב ... אבל לא בטוחה איזה תשובה את רוצה לשמוע ,ואיזה תשובה לתת לך סליחה על שגאיות כתיב שלי מידה ויש:) שבת שלום
 
חודשים אחרי יש לה יום הולדת

ושנינו היינו צריכות להיות באותו גיל היום גם לאמה כואב לדבר איתי ולראותי אבל היא מעדיפה שנהיה בקשר ונתראה בכל זאת.. סליחה שוב פתחתי הודעה לא מצליחה לסיים הכל משפט אחד ברור וחד וקריר.. תודה
 
גם אמת שיש לי יום הולדת קשה לי לשמוח באמת

וגם שכל שנה מתחלפת אני לא יוצאת או חוגגת באמת את 1.1 כוונתי. אני לא חוגגת באמת ימי הולדת זה כך שנים.. לא קל לי לצחוק גם.. אני אדם רציני לרוב זה לא קשור לבגרות נכון? תודה
 
למעלה