טוב לא הייתי מתרגשת מזה יותר מידי
אבל לענייננו ....
מה אני אגיד לך? אני לא בן אדם של בוקר. וזה בלשון המעטה.
אז אני בדרך כלל לא קמה בבוקר לילדים, אלא אם כן אין ברירה.
הבעל אחראי, ועכשיו אחרי שרכשנו רכב נוסף, הוא גם מסיע אותם לבית הספר ב 8:30.
הבקרים הרבה יותר קשים כשיש יותר מילד אחד. זה גם מאוד פונקציה של גיל ועצמאות הילדים. כשהם קטנים הם קמים בדר"כ מאוד מוקדם, ויש גם הרבה התעסקות איתם כי צריך לעשות הכל. מגיל מסויים זה משתנה והופך לקצת יותר קל.
ישנה גם הפונקציה של האם ההורים עובדים. כשלא עבדתי הכל היה הרבה יותר רגוע כי לא הייתי בלחץ להספיק הכל בפרק זמן מוגבל.
סה"כ הבקרים שלנו היום נראים רוב הזמן בסדר.
קמים בין 7 ל7 וחצי (היו כבר כמה מקרים שהיינו צריכים להעיר ב 8, בעיקר בימי שני) הבנים לבושים (פטנט גאוני = לישון עם הבגדים של יום המחרת) יורדים לאכול ארוחת בוקר. אחכ הבת. רואים קצת מחשב ומתחילה התארגנות של צחצוח שיניים, נעליים, הכנת תיקים ויוצאים. אני קמה בסביבות 8 לחיבוקים ועזרה עם נעליים וכאלה...חחח בעיקר לראות אותם לפני שהולכים ולתת חיבוק ונשיקה.
איך שיוצאים רצה למטבח עם הפיג'מה להכין לי קפה ומתיישבת לעבוד