שרטוט במחשב יכול להניב תוצאות טובות ראשית, תחום ההגדרה של הפונקציה היא המספרים החיוביים. באפס עצמו הפונקציה אינה מוגדרת אבל היא נראית כאילו "מתחילה" בערך 1, זאת מכיוון שהגבול של הפונקציה באפס מימין הוא 1. קל להיווכח בזה אם נשתמש בזהות x^x=e^(x*lnx) כלומר איקס באיקס שווה לאי באיקס לן איקס ואז ננסה לחשב את הגבול... לא אעשה את זה פורמלית, אבל זה כמו אי בחזקת (אפס כפול מינוס אינסוף) שזה אי בחזקת אפס שזה אחד. אז הפונקציה יורדת ויש לה מינימום בנקודה אחד חלקי אי, ואז עולה וממשיכה לעלות בקצב מסחרר עד אינסוף. כל זה אפשר לעשות ע"י גזירת הפונקציה (שוב, לפי הזהות שכתבתי למעלה) אם יש שאלות, כתוב אותן
הפונקציה מוגדרת גם לכל השליליים ממינוס 1 ומטה. התחום בין מינוס 1 לאפס הוא הבעייתי כי יש בו נקודות אי-הגדרה, כמו מינוס חצי למשל, אך גם נקודות שבהן הפונקציה מוגדרת, כמו מינוס שליש למשל. לא בדקתי עד הסוף, אך במבט ראשון דומני שניתן להגדיר אותה גם שם ברציפות (כלומר שהנקודות בהן היא מוגדרת הן צפופות.) ומנצלת את ההזדמנות כדי לברך על הפורום החדש!
אז ברמה 5 יש תוכנות לא רעות דוגמת מתמטיקס לגרפים (או EXCEL, אבל יותר מסורבל לשרטוט) וDERIVE, שפותרת משוואות, אולם קיבלתי את הרעיון שיש לה פוטנציאל אדיר, אבל עדיין לא הגעתי לרמה שבה אוכל להבין את הפוטנציאלץץץ
למעונינים צירפתי את גרף הפונקציה הזו. הגרף שואף מימין לנקודה x=0 אך אינו מוגדר בה. מקובל להגדיר את הפונקציה הזו רק למספרים חיוביים, כדי "לא לשבור את הראש" על הבעיות שמתעוררות כשהבסיס שלילי. ניתן להתמודד עם בעיית הבסיס השלילי בדרכים שונות (יש מאמר יפה על הנושא הזה שנכתב באוניברסיטת ת"א ואם אמצא אותו - אני אפנה אליו), אך כאמור במתמטיקה פשוט לא נכנסים לזה. אני מציע גם לקרוא את מה שיונתן כתב בהודעה נפרדת בנושא זה - זה רעיון מרתק.