איך עובר בן זוגכן את ההריון הנוכחי?
בעקבות מה שpepperony כתבה על כך שהיה חסר לה פורום כזה בהריון כי עם בן הזוג קצת היה קשה לשפוך את הכל רציתי לשאול איך בני הזוג שלכן מתייחסים להריון הנוכחי לעומת היחס להריון הקודם. אני שואלת מכיוון שאצלי , עדיין חודשיים אחרי הלידה אני לא מסוגלת לשכוח כיצד בעלי התייחס להריון הזה. בהריון הראשון שאבדנו של התאומים הוא היה מחכה לכל בדיקה , נצמד למסך האולטרסאונד ושם כל יום יד על הבטן מחכה להרגיש (עד האובדן בשבוע 22 לא הרגשתי שום תזוזה)ורואה שוב ושוב את הוידאו של הסקירה. בהריון השני של האוצר , בעלי אומנם בא איתי לכל בדיקה אבל סרב להביט במסך האולטרסאונד, הוא לא הניח אפילו פעם אחת יד על הבטן כדי להרגיש אותו וכמובן לא צפה כלל בוידאו של הסקירה . אני מבינה שהוא פחד להקשר , גם אני תכננתי לא להקשר אליו אבל התאהבתי בו מהיום הראשון שהרגשתי אותו זז (שבוע 14!). ההתנהגות שלו היתה מוזרה כי הוא היה האופטימי מבין שנינו בעוד שאני הספדתי את העובר מראש יום יום .(עד כדי כך שהגעתי לשבוע 22 - שבוע אובדן התאומים רציתי לעשות הפלה מראש להריון שלקח לנו 4 שנים להגיע אליו - רק כדי לשלוט במצב שלא אופתע קשות שוב). דרך אגב כיום הוא מאד מצטער שלא הרגיש את התינוק בבטן ולא נהנה מההריון . מתנצלת מראש שמקשקשת כל כך הרבה , מסתבר שהרבה הצטבר אצלי בשנה האחרונה ולא היה ממש איפה לפרוק כי הנושא לא התאים לפורום "הריון ולידה" וגם לא לפורום "אובדן הריון".
בעקבות מה שpepperony כתבה על כך שהיה חסר לה פורום כזה בהריון כי עם בן הזוג קצת היה קשה לשפוך את הכל רציתי לשאול איך בני הזוג שלכן מתייחסים להריון הנוכחי לעומת היחס להריון הקודם. אני שואלת מכיוון שאצלי , עדיין חודשיים אחרי הלידה אני לא מסוגלת לשכוח כיצד בעלי התייחס להריון הזה. בהריון הראשון שאבדנו של התאומים הוא היה מחכה לכל בדיקה , נצמד למסך האולטרסאונד ושם כל יום יד על הבטן מחכה להרגיש (עד האובדן בשבוע 22 לא הרגשתי שום תזוזה)ורואה שוב ושוב את הוידאו של הסקירה. בהריון השני של האוצר , בעלי אומנם בא איתי לכל בדיקה אבל סרב להביט במסך האולטרסאונד, הוא לא הניח אפילו פעם אחת יד על הבטן כדי להרגיש אותו וכמובן לא צפה כלל בוידאו של הסקירה . אני מבינה שהוא פחד להקשר , גם אני תכננתי לא להקשר אליו אבל התאהבתי בו מהיום הראשון שהרגשתי אותו זז (שבוע 14!). ההתנהגות שלו היתה מוזרה כי הוא היה האופטימי מבין שנינו בעוד שאני הספדתי את העובר מראש יום יום .(עד כדי כך שהגעתי לשבוע 22 - שבוע אובדן התאומים רציתי לעשות הפלה מראש להריון שלקח לנו 4 שנים להגיע אליו - רק כדי לשלוט במצב שלא אופתע קשות שוב). דרך אגב כיום הוא מאד מצטער שלא הרגיש את התינוק בבטן ולא נהנה מההריון . מתנצלת מראש שמקשקשת כל כך הרבה , מסתבר שהרבה הצטבר אצלי בשנה האחרונה ולא היה ממש איפה לפרוק כי הנושא לא התאים לפורום "הריון ולידה" וגם לא לפורום "אובדן הריון".