איך עושים שינוי
?

בכל אופן נראה לי שלא הסברתי את עצמי

מספיק. הבעייה הגדולה היא האומץ. איך קמים ואומרים זהו, צריך לשנות ולא רק מפנטזים על זה...
 

lulyK

New member
זה דווקא קל.

נכנסים להריון, בסופו נשארים עם התינוק שנתיים בבית ואחר כך כבר משנים כיוון
 

אמאאור

New member
אני עשיתי שינוי דרסטי למדי.

הייתי אשת מחשבים עוד מהצבא (ממר"ם), עסקתי בתכנות וניהול פרויקטים. עשיתי קריירה יפה, אבל לא אהבתי את התחום. לפני כמה שנים הבנתי שנגמר לי. לקח לי הרבה זמן להסכים לומר לעצמי ואח"כ גם לסביבה, שנגמר. לקח לא פחות זמן להתגבר על הפחד מפני השינוי. אבל עשיתי אותו - 180 מעלות של שינוי מבורך. מהרגע שהחלטתי, הביצוע היה קל. תפטרתי ועזבתי את הסטארט-אפ האחרון שעבדתי בו תוך כמה ימים, ואחרי תקופה מסוימת בבית, ויעוץ מתאים, הלכתי ללמוד. למדתי לימודים בהיקף של 6 שנים באופן צפוף ואינטנסיבי (פחות שנים כרונולוגית), ובמקביל התחלתי בסטאז', עבודה קלינית ואח"כ פרקטיקה פרטית. היום - כמה שנים טובות אחרי - אני כל יום מודה מחדש על האומץ לשנות. אני אוהבת את מה שאני עושה הכי בעולם. ממליצה לך לשקול יעוץ והכוונה מקצועי, ואשמח להמליץ לך על יועצת מדהימה, מדהימה! שמה מיכל, והיא מתמחה ביעוץ לאנשים שנמצאים בצומת דרכים בחייהם. פרטים במסר כמובן.
 

אמאאור

New member
../images/Emo13.gif נראה לי שבא לי להיות אשת השבוע.

ואז אני אחשוף את כל סודותיי... הא!
 

cookie1

New member
אני מזמן כבר עשיתי את השינוי

מגיוס כ"א בהייטק לקונדיטוריה.
 
האמת שעזרתם לי באופן מסויים../images/Emo51.gif

הצלחתי לפחות לגבש איזשהי החלטה. לא מה אני הולכת לעשות, אלא שאני צריכה לעבוד על עצמי חזק עד סוף שנת הלימודים, כדי לחזק את הטיפה אומץ שנכנסה בי בזכותכ, להתפטר ולא להביט אחורה, בלי תכניות. ואז לאט לאט לגבש כיוון ולבצע. המטרה: לא לפחד מהלתפטר!!!
 

אמאאור

New member
../images/Emo45.gif

אם את רוצה עזרה, תמיכה, אוזן קשבת, רעיונות להמשך וכו' - אני לרשותך.
 

mummy

New member
מגיעה בסוף השרשור רק כדי להגיד לך

שזו בהחלט הדרך הנכונה לדעתי. אני עשיתי את זה ככה. הייתי במקום מאד מוגדר ו"מוצלח", ובמסלול מאד ברור ו"מוצלח", בתפקיד ומקצוע שהייתי טובה בו, ושהיה לי מאד קל במובן של לעשות אותו (מחיר נפשי כבד, אבל זה כבר סיפור אחר). לקח לי הרבה זמן, והייתי צריכה הרבה אומץ אבל בסוף עזבתי. עזבתי כדי לעזוב. כדי לקחת את הזמן ולחשוב בשקט על מה הלאה. לא הייתי מסוגלת לעשות את זה במקביל, אבל ידעתי ששם אני לא רוצה להשאר. זה לא היה קל בכלל, היתה תקופה מאד קשה, למרות שלמראית עין זה נראה סבבא להיות בבית ולא לעבוד, בלי תכניות קדימה. קשה, אבל מומלץ לטעמי. לא שהיום קל לי יותר, אבל זה לפחות משהו שאני רוצה לעשות ולהיות בו. אחרת לא יודעת איך הייתי מסוגלת. בשורה התחתונה: הרבה אומץ, ולא לפחד מהשינוי ומהבלתי ידוע. להאמין בעצמך שתמצאי את הדבר הזה, אם רק תהיה לך מספיק סבלנות אורך רוח ויכולת הקשבה - לעצמך. מהמעט שהכרתי אותך, נדמה לי שיש לך את כל אלו, ויותר. אז קדימה. ושיהיה בהצלחה
 

אנידס

New member
אני עשיתי את השינוי לפני כשנה

ומרוצה מאוד. התבשלתי המון עם המחשבות ולבסוף החלטתי שאני לפחות מנסה. אצלי זהו שינוי דרסטי המחייב מסלול לא קל של לימודים והתמחות ואין ממש קשר למקצוע הקודם שלי. הדבר היחיד שאני מצטערת לגביו הוא שלא היה לי אומץ לעשות את המהלך הרבה לפני כן. אני מאמינה שאנחנו חיים רק פעם אחת ואם הכיוון שאת צועדת בו אינו גורם לך לסיפוק תשני. את לא חייבת לעשות שינוי דרסטי, את יכולה גם רק לסטות ממנו ולמצוא את הנישה. אם הייתי יודעת מה את אוהבת לעשות אולי היו לי כמה רעיונות. לגבי תינוקות יש מגוון אפשרויות: לדוגמא מכירת מוצרים לתינוקות, שיווק מוצרים לתינוקות, הדרכות למינהן (עיסוי, התעמלות, יוגה וכדומה, כמובן לאחר שהשתלמת בכך), את יכולה אולי לעשות הסבה ליועצת בית ספר (באמצעות תואר שני). בכל מקרה את יכולה להתייעץ עם פסיכולוג תעסוקתי או אפילו בתפוז בפורום לימודים וקריירה. בהצלחה
 
שום דבר שקשור למשרד החינוך!!!! אני

אפילו לא יודעת אם במצב החדש לא אשאיר את גל ללמוד בבית. היות שיש לה זמן, אני נותנת להם צ'אנס להוכיח את עצמם שביה"ס זה מקום שכדאי לשהות בו. שיווק זה ממש לא אני. כנראה שאני אצטרך לחשוב בכיוון של לנצל בכל זאת את הידע המקצועי שלי (התמחיתי בלקויות שפה גם בתואר ראשון וגם בשני)ולשלב אותו עם משהו חדש. בכל אופן כנראה שהשיונוי כמו שאמרתי הוא קודם כל להתפטר.
 
קוראת את מה שכתבת ומרגישה שאנחנו

חייבות לדבר, ממש תואם את התחושות שלי בתקופה שלפני 3-4 שנים: גם בהקשר המקצועי וגם בהקשר לחינוך הילדים הפרטיים. אולי תבואי למפגש אצל מעין?
 
זהו שזה בדיוק ביום המשפחה שבגלל

עבודתי הנפלאה אבלה אותו עם ילדים של אחרים ולא עם הבת שלי בגן. ההורים שלי יצטרכו ללכת כי החצי בחו"ל וזה לא לעניין לחזור מיום המשפחה ושוב להשאיר אותה ולבוא למפגש
 
למעלה