איך קוראים להטיות הקוגנטיביות האלו?

zag78

New member
איך קוראים להטיות הקוגנטיביות האלו?

שלום רב,

מה השם המקובל לשתי ההטיות הקוגנטיביות האלו?

1. "אני מסמפט פוליטיקאי פלוני, ולכן אני מקבל את טענתו כי החזרת שטחים תמורת שלום הוא רעיון טוב\גרוע."

2. הנחה מראש שאלמוני דובר אמת, ולכן גם אם הוא נתפס שוב ושוב בדברי שקר, אתרץ זאת כי: דבריו הוצאו מהקשרן, סלפו את דבריו, איננו מבינים את כוונתו הנסתרת, וכו'.

אולי כמקרה כללי של הטיה מס' 2, ניתן גם לתאר קבלה מראש של תיאוריה, וממילא גם אם היא מופרכת שוב ושוב בניסויים, אמשיך לתרץ את חוסר ההתאמה בתירוצים שונים: הניסויים לא היו איכותיים, יש גורם נסתר שאיננו לוקחים בחשבון, ועוד.
 

uzi2

Active member
שילוב של כמה הטיות

* הטיית ההילה (halo effect) - להתעלם מתכונות שליליות של אדם בגלל התמקדות בחיוביות שלו, תוך פרשנות תואמת של המציאות.

* הטיית הסמכות (authority bias או an argument from authority) - "הוא לא טועה (הוא סמכות בעיני)" - לא תמיד, כמובן, יש בעיה בלסמוך על מומחים, שהרי אנחנו לא יכולים להיות מומחים בכל התחומים, אבל כאשר זה מוגזם, למשל "אם הוא אמר אז שום ראייה סותרת לא תשנה את דעתי" זו הטייה.

* הטיית האישוש (confirmation bias), הנטייה להתמקד בראיות שתומכות במערכת האמונות שלנו, ולא לשים לב, או לשכוח, או לפרש באופן שגוי ראיות שלא מתאימות למערכת האמונות שלנו.
 

zag78

New member
תודה על התגובה

לגבי הדוגמא הראשונה שציינתי, שבה בגלל סימפטיה אישית לאדם, אני מקבל את דעתו כצודקת, אינני כל כך מוצא אותה בתוך אחת מההטיות שציינת.

ההטייה הכי קרובה היא "אפקט ההילה", אך זו שונה בכך, שבניגוד לאפקט ההילה שבה בגלל תכונה חיובית של בן אדם, אני סבור שיש לו גם תכונות חיוביות אחרות, כאן בגלל אהבה לבן אדם (ולא הערצה אליו), אני מניח שדעותיו גם נכונות.

גם הטיית הסמכות שונה בכך, שבניגוד אליה, אינני מסיק מסמכותו של אדם או לחוכמתו, אלא רק מאהבתי האישית אליו.

בדומה לכך, בהטיית האישום אני נוטה לקבל דעה שתחזק את הידיעה הקודמת שלי, לעומת פה שאני מקבל דעה, בגלל אהבתי אל זה שאמר אותה.
 

uzi2

Active member
אכן ובכל זאת

הדברים אולי יותר מתאימים למקרה השני. אבל גם בדוגמה הראשונה שלך, עדיין אני סבור שההטיות האלו משפיעות, גם אם אכן אף אחת מהן איננה בחזקת שם של ההטיה במקרה הזה.
 
למעלה