"איך שגלגל מסתובב"...
כנראה שאני רואה את הפורום כיומן אישי ולכן אני מחייב את עצמי לספר מה קורה איתי. אז ככה ... יש התקדמות!!! היום לאחר חצי שנה הלכתי למורה הפרטי שלי, נכנסתי אליו והייתי בלחץ אדיר, לא בטוח שלחץ הוא המילה המתאימה , אולי התרגשות יותר מתאים. סיפרתי לו על הבעיה שלי בצורה הכי "קולית" שאפשר ואפילו צחקתי על זה , אמרתי לו שיגע בלב שלי ויראה איך הוא דופק. המורה שלי הוא אדם מאוד רגיש וכנראה שהוא הבין שמה שישחרר אותי זה קצת לדבר, דיברנו בסביבות הרבע שעה ולאט לאט הרגשתי טוב יותר. לכתוב עדיין קשה לי אז אמרתי לו שלא יהיה עסוק בי כאשר אני פותר תרגילים אלא רק כאשר אני יצתרך עזרה. המשכנו עוד קצת לדבר ושאלתי אותו מדוע הוא לעולם לא בא אליי למרות שהוא תמיד אומר שהוא יבוא. תשובתו מאוד הפתיעה אותי,"אני מפחד"- זאת הייתה תשובתו, שאלתי אותו ממה והוא אמר שבחדר בו הוא מלמד הוא מרגיש הרבה יותר חזק מאשר בעולם האמיתי, לרגע חשבתי שהוא אומר את זה רק כדי לתת לי להרגיש טוב אך לבסוף הוא הזכיר לי שהוא כבר אמר לי את זה בעבר. בהמשך השיעור סיפרתי לו שהבעיה שלי החלה בעקבות ילדה שעברה לכיתתי, כאשר הזכרתי את שמה , המורה היה בהלם, "היא לומדת אצלי"- הוא אמר, האמת שאני כבר ידעתי זאת. הוא החל לספר לי מי היא אותה ילדה ושבעצם היא משגעת המון בנים ולא רק אותי. מאז שהבעיה החלה ידעתי שזה בגללה אך לא ממש האמנתי בזה, המורה הסביר לי מה קרה לי במילה אחת : "התאהבות", כן... התאהבתי בכלבה שמורידה לי את הביטחון. לאחר שחזרתי הביתה המחשבות על המורה החלו לעלות ובעצם הבנתי שגם הוא לא מושלם ושבעצם אין לי מה להתרגש ממנו, החזקתי ממנו "מיסטר פרפקט". אין לי ספק שהוא אדם מאוד כישרוני אך לא מושלם כמו שחשבתי, גם לו יש את הפחדים שלו כמו לכולנו. או כמו שהמטפל שלי אומר: "החרא של כולם מסריח". מחר אני צריך ללכת להחזיר לו ספר אז אני אוכל לבדוק אם ההתרגשות עדיין קיימת. ועכשיו הטיפ השבועי... אנשים אל תפחדו מהפחדים שלכם , גם אם תתרגשו מול אנשים לא יקרה כלום, ברגע שתעשו זאת כמה פעמים הפחד יעלם. חשיפה היא מילת המפתח פה! נ.ב כמו שניתן לראות בהודעה השעה 00:42 אז תסלחו לי על שגיאות הכתיב אם הן קיימות עד כאן להפעם.
כנראה שאני רואה את הפורום כיומן אישי ולכן אני מחייב את עצמי לספר מה קורה איתי. אז ככה ... יש התקדמות!!! היום לאחר חצי שנה הלכתי למורה הפרטי שלי, נכנסתי אליו והייתי בלחץ אדיר, לא בטוח שלחץ הוא המילה המתאימה , אולי התרגשות יותר מתאים. סיפרתי לו על הבעיה שלי בצורה הכי "קולית" שאפשר ואפילו צחקתי על זה , אמרתי לו שיגע בלב שלי ויראה איך הוא דופק. המורה שלי הוא אדם מאוד רגיש וכנראה שהוא הבין שמה שישחרר אותי זה קצת לדבר, דיברנו בסביבות הרבע שעה ולאט לאט הרגשתי טוב יותר. לכתוב עדיין קשה לי אז אמרתי לו שלא יהיה עסוק בי כאשר אני פותר תרגילים אלא רק כאשר אני יצתרך עזרה. המשכנו עוד קצת לדבר ושאלתי אותו מדוע הוא לעולם לא בא אליי למרות שהוא תמיד אומר שהוא יבוא. תשובתו מאוד הפתיעה אותי,"אני מפחד"- זאת הייתה תשובתו, שאלתי אותו ממה והוא אמר שבחדר בו הוא מלמד הוא מרגיש הרבה יותר חזק מאשר בעולם האמיתי, לרגע חשבתי שהוא אומר את זה רק כדי לתת לי להרגיש טוב אך לבסוף הוא הזכיר לי שהוא כבר אמר לי את זה בעבר. בהמשך השיעור סיפרתי לו שהבעיה שלי החלה בעקבות ילדה שעברה לכיתתי, כאשר הזכרתי את שמה , המורה היה בהלם, "היא לומדת אצלי"- הוא אמר, האמת שאני כבר ידעתי זאת. הוא החל לספר לי מי היא אותה ילדה ושבעצם היא משגעת המון בנים ולא רק אותי. מאז שהבעיה החלה ידעתי שזה בגללה אך לא ממש האמנתי בזה, המורה הסביר לי מה קרה לי במילה אחת : "התאהבות", כן... התאהבתי בכלבה שמורידה לי את הביטחון. לאחר שחזרתי הביתה המחשבות על המורה החלו לעלות ובעצם הבנתי שגם הוא לא מושלם ושבעצם אין לי מה להתרגש ממנו, החזקתי ממנו "מיסטר פרפקט". אין לי ספק שהוא אדם מאוד כישרוני אך לא מושלם כמו שחשבתי, גם לו יש את הפחדים שלו כמו לכולנו. או כמו שהמטפל שלי אומר: "החרא של כולם מסריח". מחר אני צריך ללכת להחזיר לו ספר אז אני אוכל לבדוק אם ההתרגשות עדיין קיימת. ועכשיו הטיפ השבועי... אנשים אל תפחדו מהפחדים שלכם , גם אם תתרגשו מול אנשים לא יקרה כלום, ברגע שתעשו זאת כמה פעמים הפחד יעלם. חשיפה היא מילת המפתח פה! נ.ב כמו שניתן לראות בהודעה השעה 00:42 אז תסלחו לי על שגיאות הכתיב אם הן קיימות עד כאן להפעם.