איך שהכל משתבש... זה היה אמור להיות יום טוב..

[De-Panther]

איך שהכל משתבש... זה היה אמור להיות יום טוב..

למה דברים צריכים ככה להשתבש הזדכתי היום על המדים. ביום ראשון אני משתחרר. אני צריך לשמוח ובמקום זה כל היום הלך דיי להפך ממה שתכננתי. נשארתי יותר מידיי זמן בבסיס... כל דבר לקח יותר מידיי זמן. דברים שתכננתי לעשות לא עשיתי. דברים שתכננתי לעשות קודם עשיתי אחר כך. אנשים ממש איכזבו אותי היום וסתם... במקום לשמוח שיש סוג של סוף. אני מתבאס לי מהחיים ולא יודע מה לעשות בקשר לזה. אסור לסמוך על אנשים

 

[יעל ניסן]

קודם כל

מזל טוב! שנית - אין לך מושג כמה אנשים מרגישים סוג של באסה וריקנות עם השחרור. חלק גדול גם מרגישים פאניקה כאילו - זהו, אין יותר תרוצים וצריך להתחיל לחיות את החיים... ואין להם מושג איך. אתה בחברה טובה מהם התכניות שלך?

 

[De-Panther]

זה לא עניין של ריקנות, והבאסה לא נובעת מעצם..

השחרור - את זה עברתי לפני חודש בערך(מזל שלפחות נתנו לי חפש"ש ארוך) היא נובעת מהתנהגות של אנשים שמאוד אכזבו אותי - שזה דיי קשה, בעיקר כשגמככה לא ציפיתי מהם ליותר מידיי... אתמול ראיתי סטיקר על מכונית, חבל שאני לא זוכר איך הוא הלך, אבל הוא מסכם דיי טוב את העניין אני כבר מזמן רציתי להתחיל לחיות את החיים. יש לי מושג איך. לצערי יש לי עכשיו הרבה דברים שנופלים על הראש(נו, צער גידול הורים) אבל סוף סוף יש לי זמן לטפל בעניינים האלה כמו שצריך. אני מניח שיקח לי עוד קצת זמן להסתגל לעובדה שיש לי זמן פנוי. אני כרגע עובד מהבית, דורש קצת יותר משמעת עצמית - אבל לרוב יש לי כזו. יש פרוייקט גדול של תכנות שאני עובד עליו, בין לבין אני מפתח איזשהו משחק. אני מקווה מתישהו לעשות טיול קטן מסביב לעולם(מסתבר שיש הרבה קרובים לבקר) ותכנון לשנים הבאות - לפתח הרבה משחקים, אולי להקים עסק

 

[יעל ניסן]

כלומר

התלונות שלך בגדול הם על "אנשים" ?? אנשים הם אנשים - מה אגיד לך. לא תמיד קל לפענח איך לצוף בבריכה החברתית. זה לוקח המון אנרגיות במיוחד בגיל שלך בו אמורים להתחיל למצוא בן/בת זוג. אם לא תשקיע את האנרגיות הללו אתה קצת יורד מה-main stream לשוליים. לאנשים שדי טוב להם עם עצמם, יש להם עבודה, תעסוקה, תחביבים - הם מצליחים להחזיק את עצמם די טוב כלכלית, אבל לא משקיעים בקטע החברתי (כל אחד והסיבות שלו). לפעמים בפוקס מוצאים את האחד/האחת ומצליחים גם בזוגיות, אבל זה פוקס. אם רוצים להעלות את אחוזי ההצלחה צריך להשקיע. ללמוד סוף סוף לנהוג או לשכור בית במרכז העיר, להחליט לקבוע עם אנשים ולצאת לפעילויות משותפות, ובגדול ליצור הזדמנויות לפגוש עוד ועוד אנשים... והכי חשוב לרדת מההתחשבנויות הללו של "ציפיתי מהם ככה וציפיתי אחרת". די לצפות. צפה מעצמך להכיר כמה שיותר אנשים ותן להם להיות מי שהם. כמו בחיים חלק תאהב וחלק לא. נקודה. זה לא כזה מסובך.

 

[De-Panther]

דיברתי על אנשים, לא נשים. אנשים שהבטיחו דברים

במשך שנים וכל פעם שמגיע הרגע, הם לא מקיימים את ההבטחה שלהם לכן גם הפעם לא ציפיתי ליותר מידיי. אבל בכלזאת, איכזבו. והפעם איכזבו ממש בגדול. לגבי נשים, תאכלס אני צריך למצוא מישהי. אני כבר לא יוצא כמו בעבר. כבר לא מכיר הרבה. אבל עכשיו סוף סוף יש זמן. אז נדאג לזה...

 

[Nimst]

מה קורה אם לא אוהבים את הרוב?

אם ממש ממש קשה למצוא אנשים שאוהבים?

 

[יעל ניסן]

קשה לנבא

ולהגיד לך מה יקרה... צריך להחליט מה עושים כשלא אוהבים את הרוב כמה את משקיעה בעניינים חברתיים שהם לא כוס התה שלך, וכמה את משקיעה בעצמך... במטרה להגיע לסוג של איזון שטוב לך לחיות עמו.