איך שומרים על שפיות?
היי בנות בת 35, ללא ילדים.. קצת עלי.. לפני כמה ימים נקלטתי והשמחה לא מצליחה להתפרץ גם לא לרגע.. עברתי 2 הכפלות ויש עוד אחת שתיים עד האלף,ואז בשבוע 5 מחכה לבדיקת מיקום העובר ואז דופק..מלא בדיקות שבדרכ לא עושים כשאין לחץ. לפני שנה עברתי הפלה לפני שנה בשבוע 14 בשל מום...אחרי שנה של ניסיונות נקלטתי ואז הנורא קרה בשל מום ,מאז הגרידה ההיא ניסינו שוב שנה וקצת עוד 3 הפריות וזה קרה,כל כך שמחתי לפני כמה ימים..והיום במקום שמחה אני פשוט מלאה בחרדה ,שלא היתה לי בהריון הראשון,בגלל שעברנו כל כך סיוט בשנים האחרונות,אני מתה מפחד שמשהו יקרה שוב,אני לא יודעת איך לשמור על שפיות? במקום לשמוח אני עסוקה רק בחרדות ,וכל המידע שקראתי על הפלות,כימי,מומים,אין דופק..מציף.. איך אתן מתמודדות??איך שומרים על אופטימיות ונהנים מהתהליך ולא חוששים כל רגע שעוד שניה משהו ישתבש..?
היי בנות בת 35, ללא ילדים.. קצת עלי.. לפני כמה ימים נקלטתי והשמחה לא מצליחה להתפרץ גם לא לרגע.. עברתי 2 הכפלות ויש עוד אחת שתיים עד האלף,ואז בשבוע 5 מחכה לבדיקת מיקום העובר ואז דופק..מלא בדיקות שבדרכ לא עושים כשאין לחץ. לפני שנה עברתי הפלה לפני שנה בשבוע 14 בשל מום...אחרי שנה של ניסיונות נקלטתי ואז הנורא קרה בשל מום ,מאז הגרידה ההיא ניסינו שוב שנה וקצת עוד 3 הפריות וזה קרה,כל כך שמחתי לפני כמה ימים..והיום במקום שמחה אני פשוט מלאה בחרדה ,שלא היתה לי בהריון הראשון,בגלל שעברנו כל כך סיוט בשנים האחרונות,אני מתה מפחד שמשהו יקרה שוב,אני לא יודעת איך לשמור על שפיות? במקום לשמוח אני עסוקה רק בחרדות ,וכל המידע שקראתי על הפלות,כימי,מומים,אין דופק..מציף.. איך אתן מתמודדות??איך שומרים על אופטימיות ונהנים מהתהליך ולא חוששים כל רגע שעוד שניה משהו ישתבש..?
