a e q u i t a s
New member
איך שכחנו פה את קובה../images/Emo120.gif והסיגר
טוב, אין הרבה מה לעשות.. הדבר שמעניין את אמריקאים, יותר אפילו מהמלחמה במזרח התיכון או הנפגעים אמריקאיים בעיראק זה - מה מצבו הרפואי של פידל קסטרו, בן ה-80, לא הרבה ידוע מהאי המבודד, אבל כן ידוע שהבית הלבן מחכה בקוצר רוח שפידל יחזיר את הציוד לבורא עולם וכך יסתיים אולי החרם הארוך הביותר בעולם הדיפלומטיה הבינלאומית. טיפה רקע ואולי גם ניתוח אישי לגבי העתיד... מאז סיכל פידל קסטרו על הפלישה הכאילו קובנית, שאורגן על ידי הסי אי אי במפרץ החזירים ב1961, קובה נמצאת בכוונת של ארה"ב על כל נשיאיה השונים. האי הוא בעצם אחת המדינות הקומוניסטיות האחרונות שנשארו בעולם, ובביקור בהוואנה נראה כאילו הזמן עצר בשנות ה-70 ועמד בלב התרחשות של אחד מהרגעים המסוכנים ביותר למין האנושי - משבר הגרעין בין ארה"ב לבריה"מ. הסיבה שארה"ב וקובה הם לא חברות כל כך טובות, אני מאמין נעוצות בעיקר בפחד של גישה סובייטית חופשית לחצר האחורית של ארה"ב, דבר שבתקופת המלחמה הקרה לא היה מקובל כלל, אם זאת אני לא כל כך מבין את הלוגיקה בלהחרים את קובה כעת בסיום המלחמה הקרה... אני מניח שזה נעשה משיקולי יוקרה. קובה היא מדינה טוטאלטרית לכל דבר, הנשיא פידל קסטרו נושא כמעט בכל תפקיד אפשרי, מפקד עליון של הצבא, נשיא, מזכיר המפלגה הקומניטסית, אמירה כנגד קסטרו היא עבירה פלילית שלרוב מתסיימת בתקופת מאסר, חירויות הפרט, התאגדות, הדיבור ואזרח הם מוגבלות מאוד ואזרחים עדיין נעצרים על פעילות חתרנית כנגד הממשלה... קובה נורא יפה, אבל לא ממש נחמד לחיות שם. היום לאחר שמצבו של פידל לא כל כך ברור, אחיו הצעיר, כן באמת צעיר בן 75 קיבל את כל סמכויותיו, הוא היה שר הגנה וכעת נושא בכל תפקידיו של פידל אחיו הגדול (ב5 שנים). לראול היה מספר התבטאויות ש"טוב שפידל הוא הנשיא, אחרת היחס לארה"ב היה נוקשה הרבה יותר" נראה שהוא יותר שמרן ולאומני מאשר פידל... הבעיה היא בקובה שאזרחים לא מכירים מנהיג אחר, מדובר על ראש המדינה הוותיק ביותר בשלטון - כמעט 50 שנה הוא מחזיק ברסן השלטון. בנוגע לעתיד, אני לא מאמין שיש שינוי מהותי ביחסה של ארה"ב לקובה, ובכלל קובה עם ראול קסטרו תהיה אולי אפילו יותר רידקאלית מאשר היה עכשיו, אני לא צופה שינוי... אם זאת מותו של ראול עלול להביא את בשורת הדמוקרטיה לקובה, שכן הם היו שני הדמויות הראשיות במהפכה הקובנית... הא וכמובן לא שכחנו את צ'ה גווארה...
טוב, אין הרבה מה לעשות.. הדבר שמעניין את אמריקאים, יותר אפילו מהמלחמה במזרח התיכון או הנפגעים אמריקאיים בעיראק זה - מה מצבו הרפואי של פידל קסטרו, בן ה-80, לא הרבה ידוע מהאי המבודד, אבל כן ידוע שהבית הלבן מחכה בקוצר רוח שפידל יחזיר את הציוד לבורא עולם וכך יסתיים אולי החרם הארוך הביותר בעולם הדיפלומטיה הבינלאומית. טיפה רקע ואולי גם ניתוח אישי לגבי העתיד... מאז סיכל פידל קסטרו על הפלישה הכאילו קובנית, שאורגן על ידי הסי אי אי במפרץ החזירים ב1961, קובה נמצאת בכוונת של ארה"ב על כל נשיאיה השונים. האי הוא בעצם אחת המדינות הקומוניסטיות האחרונות שנשארו בעולם, ובביקור בהוואנה נראה כאילו הזמן עצר בשנות ה-70 ועמד בלב התרחשות של אחד מהרגעים המסוכנים ביותר למין האנושי - משבר הגרעין בין ארה"ב לבריה"מ. הסיבה שארה"ב וקובה הם לא חברות כל כך טובות, אני מאמין נעוצות בעיקר בפחד של גישה סובייטית חופשית לחצר האחורית של ארה"ב, דבר שבתקופת המלחמה הקרה לא היה מקובל כלל, אם זאת אני לא כל כך מבין את הלוגיקה בלהחרים את קובה כעת בסיום המלחמה הקרה... אני מניח שזה נעשה משיקולי יוקרה. קובה היא מדינה טוטאלטרית לכל דבר, הנשיא פידל קסטרו נושא כמעט בכל תפקיד אפשרי, מפקד עליון של הצבא, נשיא, מזכיר המפלגה הקומניטסית, אמירה כנגד קסטרו היא עבירה פלילית שלרוב מתסיימת בתקופת מאסר, חירויות הפרט, התאגדות, הדיבור ואזרח הם מוגבלות מאוד ואזרחים עדיין נעצרים על פעילות חתרנית כנגד הממשלה... קובה נורא יפה, אבל לא ממש נחמד לחיות שם. היום לאחר שמצבו של פידל לא כל כך ברור, אחיו הצעיר, כן באמת צעיר בן 75 קיבל את כל סמכויותיו, הוא היה שר הגנה וכעת נושא בכל תפקידיו של פידל אחיו הגדול (ב5 שנים). לראול היה מספר התבטאויות ש"טוב שפידל הוא הנשיא, אחרת היחס לארה"ב היה נוקשה הרבה יותר" נראה שהוא יותר שמרן ולאומני מאשר פידל... הבעיה היא בקובה שאזרחים לא מכירים מנהיג אחר, מדובר על ראש המדינה הוותיק ביותר בשלטון - כמעט 50 שנה הוא מחזיק ברסן השלטון. בנוגע לעתיד, אני לא מאמין שיש שינוי מהותי ביחסה של ארה"ב לקובה, ובכלל קובה עם ראול קסטרו תהיה אולי אפילו יותר רידקאלית מאשר היה עכשיו, אני לא צופה שינוי... אם זאת מותו של ראול עלול להביא את בשורת הדמוקרטיה לקובה, שכן הם היו שני הדמויות הראשיות במהפכה הקובנית... הא וכמובן לא שכחנו את צ'ה גווארה...