רייט ו-ווטרס
לא היו חברים מלכתחילה, למרות שהם מנגנים ביחד באותה להקה מאז 1965. ווטרס טוען שזה בגלל שהוא היה תמיד מעוניין בצד התאטרלי של הופעות, בצד הויזואלי שלהן, בעוד רייט (וגילמור, אח"כ) היו מעוניינים יותר במוסיקה, נטו. להערכתי - ולהערכתו של ניקולאס שאפנר, הביוגרף של הלהקה - היו עוד סיבות לעויינות ביניהם, בין השאר בגלל שרייט היה בנעוריו טוב-מראה יותר מווטרס, ובמיוחד בגלל שרייט היה מקורב לבארט, אישית ומוסיקלית, והיה אמן פורה יותר מווטרס, בתחילת דרכו. לאחר עזיבתו של בארט, דחק ווטרס את רייט לשוליים ככותב שירים, ובאופן כללי דיכא את רוחו והתנהג אליו בגסות רוח, במשך שנים, לדברי רייט. השיא היה כאשר ווטרס הביא לפיטוריו של רייט בעת הקלטות "החומה". לפני כמה שבועות תרגמתי כתבה גדולה שהתפרסמה לפני כ-5 שנים ב-Mojo, על הקלטות "החומה". העליתי אותה עכשיו ל"מאמרים". אפשר (ורצוי) לקרוא אותה
כאן. כן רצוי לקרוא את הראיון עם ווטרס ב-Uncut, שגם אותו תרגמתי והוא מצוי בין מאמרי הפורום, שם ווטרס מתייחס לרייט וגילמור ככותבי שירים, בצורה לא מחמיאה במיוחד.
ולהזכירכם, הביוגרפיה. מזל טוב, ולמרות שלא תקרא את זה, אני מאחלת לך שסוף סוף תתגבר על הטראומה שווטרס גרם לך, תחפש אותו בסיבוב ותתן לו בעיטה הגונה בתחת.