כRובי
New member
איך שקטנוע יכול להיות לפעמים מבעס
08:00 בבוקר, עולה על מחלף ירוקנים לכיוון מערב. הכביש ריק, מצערת פתוחה עד הסוף, פתחי האוורור של הקסדה מזרימים, עוד לפני שעליתי על הכביש המהיר, אוויר קר ונקי. כיף. על הכביש המהיר, ריח של זוועה דחוסה עולה באפי. מחפש עם העיניים קדימה ורואה אותן לפניי. 2 משאיות זבל ענקיות (כשאתקרב אליהם, אגלה שרשום שם "אשפה רטובה") נוסעות מהר על הנתיב המרכזי, בערך 100 מטר לפניי. אין לי שום סיכוי להאיץ ולעקוף אותן. ניסיונות לעבור נתיבים כדי למצוא מיקום שבו גועל הנפש לא נמצא, עולה בתוהו. ניסיון להאיט כדי להגדיל את הפער ביני לבינן, תגלה כחסר תועלת - הצחנה המצמררת הזו תוקפת את חוש הריח ואונסת את המוח בפראות, גם כשהמרחק ביני לבינן עולה על 200 מטרים. הסיוט הזה, שנמשך דקות ארוכות, נגמר רק במחלף מורשה.. בעעעע...
08:00 בבוקר, עולה על מחלף ירוקנים לכיוון מערב. הכביש ריק, מצערת פתוחה עד הסוף, פתחי האוורור של הקסדה מזרימים, עוד לפני שעליתי על הכביש המהיר, אוויר קר ונקי. כיף. על הכביש המהיר, ריח של זוועה דחוסה עולה באפי. מחפש עם העיניים קדימה ורואה אותן לפניי. 2 משאיות זבל ענקיות (כשאתקרב אליהם, אגלה שרשום שם "אשפה רטובה") נוסעות מהר על הנתיב המרכזי, בערך 100 מטר לפניי. אין לי שום סיכוי להאיץ ולעקוף אותן. ניסיונות לעבור נתיבים כדי למצוא מיקום שבו גועל הנפש לא נמצא, עולה בתוהו. ניסיון להאיט כדי להגדיל את הפער ביני לבינן, תגלה כחסר תועלת - הצחנה המצמררת הזו תוקפת את חוש הריח ואונסת את המוח בפראות, גם כשהמרחק ביני לבינן עולה על 200 מטרים. הסיוט הזה, שנמשך דקות ארוכות, נגמר רק במחלף מורשה.. בעעעע...