איך תעשיית הרכב הרסה פיתוח אורבני וגם אצלנו
כל כך מסכים למה שהוא אומר על ערים אמריקניות ובהשלכה אלינו כל המחלפים הגשרים
הרחבת כבישים עוד מעקפים עוד אוטוסטרדות בעשרות מליארדי שקלים במקום להשקיע
את הכסף בהעברת הציבור לתחבורה ציבורית יעילה וטובה יותר פשוט הרס עבור תעשיית
ייבואני הרכב, הליסינג, המיסים של המדינה מדלק ורכב (שאחרכך מתבזבזים על תשתיות
לחברות תשתית מקורבות של אילי ההון) וכל העסק מזין את עצמו והורס את הטבע הפתוח
מבתר שמורות בונה בדרום עכו גשרים במקום טיילת חוף.. בדיוק הסיפור עם מנהרות הכרמל
שהרסו אזור שלם כדי להקים כביש אגרה יקר עם עשר מחלפים וכבישים שהרסו ואדי
בגלל שחיתות עירונית של סגן ראש העיר סביון שמנהל את הקניון המגעיל גרנד קניון
"האומללות של הערים האלה ורבות אחרות ברחבי העולם לא נולדה במקרה. בספר מתאר מונטגומרי כיצד חברות המכוניות וממשלות חברו בתחילת המאה הקודמת כדי לגרום לרובנו לחשוב שעדיף לנו להיות תלויים במכוניות ולגור בפרברים. "ברוב המדינות, ובצפון אמריקה במיוחד, הפרויקט הפרברי הוא כלל וכלל לא תוצר של שוק חופשי", מסביר מונטגומרי, "הוא תוצר של השקעה עצומה בכבישים ראשיים, הוא תוצר של סבסוד עצום של משכנתאות פרבריות והוא גם תוצר של קמפיינים שמימנה תעשיית הרכב. פעם דרכים היו מיועדות לכולם, ובשנות העשרים, כשהופיעו המכוניות הפרטיות, אפילו היתה תנועה שניסתה לעצור מכוניות מלהיכנס למרכזי הערים או לוודא שהן ייסעו במהירות של כ־10 קמ"ש לכל היותר. אבל אלה שרצו שהרחובות יהיו לכולם נוצחו על ידי מאמץ מתוזמר של תעשיית הרכב, שהוכיח שרחובות נועדו רק למכוניות ושהולכי רגל ואנשים שהשתמשו בתחבורה הציבורית צריכים להידחק לשוליים".
כל כך מסכים למה שהוא אומר על ערים אמריקניות ובהשלכה אלינו כל המחלפים הגשרים
הרחבת כבישים עוד מעקפים עוד אוטוסטרדות בעשרות מליארדי שקלים במקום להשקיע
את הכסף בהעברת הציבור לתחבורה ציבורית יעילה וטובה יותר פשוט הרס עבור תעשיית
ייבואני הרכב, הליסינג, המיסים של המדינה מדלק ורכב (שאחרכך מתבזבזים על תשתיות
לחברות תשתית מקורבות של אילי ההון) וכל העסק מזין את עצמו והורס את הטבע הפתוח
מבתר שמורות בונה בדרום עכו גשרים במקום טיילת חוף.. בדיוק הסיפור עם מנהרות הכרמל
שהרסו אזור שלם כדי להקים כביש אגרה יקר עם עשר מחלפים וכבישים שהרסו ואדי
בגלל שחיתות עירונית של סגן ראש העיר סביון שמנהל את הקניון המגעיל גרנד קניון
"האומללות של הערים האלה ורבות אחרות ברחבי העולם לא נולדה במקרה. בספר מתאר מונטגומרי כיצד חברות המכוניות וממשלות חברו בתחילת המאה הקודמת כדי לגרום לרובנו לחשוב שעדיף לנו להיות תלויים במכוניות ולגור בפרברים. "ברוב המדינות, ובצפון אמריקה במיוחד, הפרויקט הפרברי הוא כלל וכלל לא תוצר של שוק חופשי", מסביר מונטגומרי, "הוא תוצר של השקעה עצומה בכבישים ראשיים, הוא תוצר של סבסוד עצום של משכנתאות פרבריות והוא גם תוצר של קמפיינים שמימנה תעשיית הרכב. פעם דרכים היו מיועדות לכולם, ובשנות העשרים, כשהופיעו המכוניות הפרטיות, אפילו היתה תנועה שניסתה לעצור מכוניות מלהיכנס למרכזי הערים או לוודא שהן ייסעו במהירות של כ־10 קמ"ש לכל היותר. אבל אלה שרצו שהרחובות יהיו לכולם נוצחו על ידי מאמץ מתוזמר של תעשיית הרכב, שהוכיח שרחובות נועדו רק למכוניות ושהולכי רגל ואנשים שהשתמשו בתחבורה הציבורית צריכים להידחק לשוליים".