איך?
זאת לא הודעה של "שלום, אני חדש" או כזאת שקוראת לכם עובדיי אלילים, אם היו כאלו בעבר. זאת הודעה שתעביר לכם גילוי כואב, כזה שאני בטוחה שאתם כבר מודעים לו, אבל נחשפתי אליו רק לפני כמה חודשים, ההבנה בקעה בי אתמול בלילה וגרמה לי לבכות בהיסטריה. בני אדם הם חלק מהטבע, אבל בדרך כלשהי... אנחנו (לא אתם, אתם נשארתם קרובים לאדמה) התחלנו לראות את הטבע כאוייב שלנו. יצאנו למלחמה סוערת, פוצעים כל דבר שנקרה בדרכנו, הטבע היכה אותנו בקרינה, רעידות אדמה ובכל אמצעי אחר שיכול היה לקחת. אבל היינו חלק מהטבע בעבר, ואנחנו עדיין חלק ממנו. המשוואה פשוטה וכואבת, הטבע רוצח את עצמו, הורס את עצמו, ואנחנו, בני האדם, הננו היד האוחזת בסכין. זה כואב לי, זה צורב כמו אש, ואני לא יודעת מה לעשות בכדיי לשנות, להציל... אני לא יודעת למה כתבתי את כל זה פה, אולי בכדיי לחפש הבנה, אולי בכדיי להרגיש שאני לא לבד... שלכם, וסינה.
זאת לא הודעה של "שלום, אני חדש" או כזאת שקוראת לכם עובדיי אלילים, אם היו כאלו בעבר. זאת הודעה שתעביר לכם גילוי כואב, כזה שאני בטוחה שאתם כבר מודעים לו, אבל נחשפתי אליו רק לפני כמה חודשים, ההבנה בקעה בי אתמול בלילה וגרמה לי לבכות בהיסטריה. בני אדם הם חלק מהטבע, אבל בדרך כלשהי... אנחנו (לא אתם, אתם נשארתם קרובים לאדמה) התחלנו לראות את הטבע כאוייב שלנו. יצאנו למלחמה סוערת, פוצעים כל דבר שנקרה בדרכנו, הטבע היכה אותנו בקרינה, רעידות אדמה ובכל אמצעי אחר שיכול היה לקחת. אבל היינו חלק מהטבע בעבר, ואנחנו עדיין חלק ממנו. המשוואה פשוטה וכואבת, הטבע רוצח את עצמו, הורס את עצמו, ואנחנו, בני האדם, הננו היד האוחזת בסכין. זה כואב לי, זה צורב כמו אש, ואני לא יודעת מה לעשות בכדיי לשנות, להציל... אני לא יודעת למה כתבתי את כל זה פה, אולי בכדיי לחפש הבנה, אולי בכדיי להרגיש שאני לא לבד... שלכם, וסינה.