איכשהו אני שוב פה
הריון 14, גרידה 6, ביקור אצל רופא מספר 2854
אחרי שכבר אבדו כל הדרכים, אחרי שכבר נואשנו, אחרי שכבר הצלחנו להביא ילדה בפונדקאות, שוב הריון, שוב אין דופק, שוב גרידה ושוב כאבים
עם זאת אנחנו עם הפנים קדימה, חותמים על חוזה פונדקאות נוסף, מסתכלים קדימה ומתנחמים בכפות ידיים בקטנות שאוחזות בכף ידנו.
החזרה הזאת לאותו מקום טראומטי היא קשה, ההבנה שפה זה לא יקרה, לא יהיה כאן איזה הריון נס מפתיע שהנה שניה אחרי הפונדקאות הכל יגמר וזה רק היה הכל מלחץ. לחזור לשאלות האופטימיות של האחיות והרופאים כשאת כבר יודעת שהכל גמור, שזה בכלל מצב זמנים, לחדר ניתוח, להכווצויות הרחם ולרחמים של למה זה קורה לי. עברתי כברמספיק, הרבה יותר מידי.
הריון 14, גרידה 6, ביקור אצל רופא מספר 2854
אחרי שכבר אבדו כל הדרכים, אחרי שכבר נואשנו, אחרי שכבר הצלחנו להביא ילדה בפונדקאות, שוב הריון, שוב אין דופק, שוב גרידה ושוב כאבים
עם זאת אנחנו עם הפנים קדימה, חותמים על חוזה פונדקאות נוסף, מסתכלים קדימה ומתנחמים בכפות ידיים בקטנות שאוחזות בכף ידנו.
החזרה הזאת לאותו מקום טראומטי היא קשה, ההבנה שפה זה לא יקרה, לא יהיה כאן איזה הריון נס מפתיע שהנה שניה אחרי הפונדקאות הכל יגמר וזה רק היה הכל מלחץ. לחזור לשאלות האופטימיות של האחיות והרופאים כשאת כבר יודעת שהכל גמור, שזה בכלל מצב זמנים, לחדר ניתוח, להכווצויות הרחם ולרחמים של למה זה קורה לי. עברתי כברמספיק, הרבה יותר מידי.
