אילתור

[Mנטה]

אילתור ../images/Emo79.gif../images/Emo79.gif

כאשר מתופף מקבל את הקצב של 4/4 הוא צריך בעצם להכות בתוף 4 פעמים בקצב זהה: 1 הפסקה 2 הפסקה 3 הפסקה 4 הפסקה. כל ההפסקות זהות באורכן. וזהות לאורך הצליל שהשמיע התוף בכל נקישה. או בעצם זה הולך כך: 1_2_3_4_ אם המתופף רוצה לאלתר הוא עושה משהו כזה: 1_

3

כלומר את הנקישות הראשונה והשלישית הוא עושה אותו הדבר, אבל על הזמן שלוקחות הנקישה השניה והרביעית וההפסקה שלהן הוא מנצל לדברים אחרים. זה יכול להישמע למשל כך: טם_טטם_טם_טטם כאשר "טטם" מהיר יותר מ"טם". כלומר 2 נקישות מהירות במקום אחת רגילה. כמובן אפשר גם לאלתר על 1 ו-3 או רק על אחד מהם או תיבה כן ותיבה לא. אבל הרעיון המרכזי הוא שבזמן אילתור, המאלתר משתמש בחוקים המובנים של המנגינה ומשנה רק חלק ממנה כך שהוא תמיד חוזר בזמן כדי להמשיך את החלק שלא השתנה. אם תחשבו על זה, אנחנו נוהגים כך בדיוק לאלתר כאשר אנחנו ממציאים תירוץ למשל, למה איחרנו לעבודה: החוקים שנשמרים הם - צריך להגיע בזמן לעבודה האלתור הוא - למה לא הגעתי בזמן. או למשל אנחנו מאלתרים במידה דומה כאשר אנחנו לוקחים מתכון למאכל מסוים ועל הבסיס שלו (=החוקים של המתכון) בעצם עושים משהו שונה אבל לא כל כך. כמו למשל להחליף את העוגת תותים ושוקולד לבן לעוגת אפרסקים ושוקולד לבן. מה שאותי מסקרן זה המקומות שאנשים מאלתרים בהם: האם אתם מאלתרים כדי לצאת מבעיות ? האם אתם מאלתרים כשכאתם מבשלים ? האם אתם מאלתרים כשאתם שרים ? מנגנים ? מציירים ? כותבים ? האם האלתור בשבילכם הוא דרך חיים ? האם הוא מנוחה או מאמץ ? האם זה בא לכם טבעי או שאתם מנסים להגיע לשם בכוח ? ספר לי כיצד אתה מאלתר ואומר לך מי אתה

(אמרה Mנטה והלכה לבדוק אם ממרח השוקולד שאלתרה just now יצא טעים

)

 

[שוKולד]

ממרח ../images/Emo185.gif ??? ../images/Emo99.gif

מתחנפת אולי אני אזכה לשמוע במה מדובר.. אני מאלתרת חופשי, ועל בסיס קבוע. מאד קשה לי עם תכנון מראש, אז אני מאלתרת כשרק הצעד הבא ברור לי (לכן אני נוראית בשח מט למשל). כמעט בכל סיטואציה שברורה לי הנקודה בה אני נמצאת ואני יודעת לאן אני רוצה להגיע, אני אאלתר את צעדי הביניים. זה יתרון וחיסרון. זה יתרון משום שזה הופך אותי הרבה פעמים לבלתי צפויה בצעדי, מעטים האנשים שיודעים לצפות אותי. לעומת זאת זה חיסרון גדול במקומות בהם דורשים ממני חוסר אילתור - כמו לוחות זמנים, כמו לעשות דברים בזמן וכו'. אז אני משתדלת בשנים האחרונות לפעמים כן לתכנן מראש - מתי להכנס למקלחת כדי לצאת בזמן ולא לאחר, מתי להתחיל לעבוד ממש קשה על פרוייקט כדי להגיש אותו בזמן וכו' וכו'. יש תחום אחד שאני לא מאלתרת בו ויהי מה - זה המטבח. היות ובאפיה יש כללים וחוקים אני עומדת בהם. האילתורים שלי שם הם ידועים מראש ו"בטוחים". להחליף מרגרינה בחמאה, שמנת ביוגורט, חלב במיץ תפוזים וכו'. אני יודעת את החוקים במסגרת שלהם אני זזה. לעומת זאת, לתחום הבישול בו אפשר לאלתר כמה שרוצים, אני לא מתקרבת , שונאת את הצורך לאלתר שם. עכשיו כשאני חושבת על זה, זה מוזר. הייתי צריכה להיות ממש טובה שם

.

 

[Mנטה]

רגע רגע ../images/Emo13.gif

את אומרת שאת צריכה להגיע מנקודה א' לנקודה ב' והדרך היא האלתור, נכון ? אבל זה בעצם לא סוג האלתור שאני מדברת עליו. וזה אומר שיש כמה סוגים של אלתור ! (נחמד !

). נדמה לי שאני קצת יותר מסודרת. אני פחות או יותר יודעת מה המטרות שלי ונעה לעברן מתוך תכנון. אני משתדלת ככל יכולתי לא להיות במצב שאני רק מגיבה על מצבים אלא גם במצב שאני יוזמת את הכיוון של הדרך שלי. לא שזה תמיד מצליח

. מצד שני תמיד חשבתי שאני מסודרת מדי, כלומר, לא מצליחה לצאת מהמוסכמות ולאלתר, לא מצליחה לשים את כל הנשמה בתוך השיר ולעשות ממנו מה שבא לי, לא מצליחה להוציא מעצמי את המקסימום או להיפתח מספיק כדי לעשות את זה. אבל היום פתאום היתה לי הארה

כי פתאום הבנתי שדוקא במטבח אני מאלתרת בגדול, מאוד שימח אותי להיווכח שיש תחום אחד שבו אני מלכה באלתור

. נראה לי שוKו ששוב מצאנו איזשהו היפוך בינינו שמסתמן כמפרה

.

 

[שוKולד]

זה מעניין כי חשבתי שאולי סתם

אני לא מאלתרת שם, כי יש לי את היכולת. ופתאום את אומרת ששם את מאלתרת, בעוד בחיי היום יום את לא. מעניין איזה עוד סוגי אילתורים יש ומה ההבדל בינהם.

 

[נקמת המלפפונים]

אני האמת בדעה עם שוקולד

לרוב אין לי תוכנית מאורגנת, רק לפעמים לזרום זה שם המשחק בעיניי, והיופי הוא להתאים את עצמי לסיטואציה, כמו זיקית. אני מאורגנת במצבים שאני לא יכולה להרשות לעצמי להתפזר ולהיות תלויה ב-אילו וכו'. וד"א, זה נראה לי פורום נחמד, נראה לי שאני אתמקם פה לזמן מה

 

[ס נ ד ו ו י ץ]

וואו מנטה, גרמת לי לחשוב קצת../images/Emo122.gif

זה קטע מוזר. כשלא מאלתרים וחושבים על מה שעושים דווקא אז בא הבלבלול והספקות, ודווקא כשמחוברים לשנייה של האינטואיציה ומאלתרים (והאילתור עצמו הוא כאוס כמו בנגינה) דווקא אז בתוך הבלגאן רואים את הסדר ואז יודעים בוודאות איך לחזור אליו בדיוק בזמן. התבלבלתי. אגב שוקו, גיליתי לאחרונה שהכי כיף לשחק שח בלי לחשוב, אבל ממש בלי לחשוב. רק להסתכל על העירבוב של השחור והלבן ולא על כל חלק בנפרד. זה ממש נראה כמו שתי אמבות מנסות לאכול אחת את השנייה (אני גם שומע קולות מוזרים מדי פעם ...אוי מה קורה לי...זה שוב מגיע...לאאאאא...)

 

[שוKולד]

זה אולי מעניין אבל גיליתי מזמן

שבלי אסטרטגיה - אני מפסידה. ואין לי יכולת לתכנן לי אסטרטגיה ברורה או לראות אפילו 2 מהלכים קדימה. לכן, ויתרתי על משחק המלכים הזה. אותו כנ"ל בדמקה. לא בשבילי, תנו לי שש-בש משחק על קוביות.

 

[shonshon5]

יצאתי צדיק.

אני, את האילתורים שלי, מתכנן לפרטי פרטים. כולל תרשימי זרימה, אלגוריתמים מפורטים, אלטרנטיבות, צירי נסיגה, ורשימת קורבנות פוטנציאלים להטלת אשמה במקרה כשלון. סלע קיומנו - האילתור. הכיטוב.

 

[שוKולד]

הממ..מזכיר לי את החבר הראשון שלי

אחר האנשים הכי מתוכננים ולא ספונטנים שיצא לי לפגוש, כדי להיות ספונטני הוא היה צריך להחליט יומיים מראש שהוא עומד להיות ספונטני ביום זה וזה... הוא מעולם לא הבין למה אני צוחקת על ה"ספונטניות" שלו

 

[shonshon5]

אני מוחה!

הנושא הוא אילתור, לא ספונטניות! אלו אינן מילים נרדפות! גם במוסיקה (ע"ע מנטה, פתיחת השירשור), האילתורים האמיתיים נדירים, ורבים נוטים לכנות בתואר הזה אלמנטים שהינם למעשה וריאציות. עכשיו, כשהגשם חידש את מופעיו, אני באופן ספונטני נוטש הכל על מנת לאלתר לי איזו וריאציה של שוקו חם עם קמצוץ קנמון ליד שניים-שלושה טוסטים. סוף הדרך.

 

[שוKולד]

אלתור = המצאה פסונטנית

לפי המילון. ולכן, להחליט ולתכנן לאלתר זה בעצם כמו להחליט להיות ספונטני. יש איזו סתירה פנימית.. מחאתך נדחתה

 

[שוKולד]

ספונטנית גם

 

[נקמת המלפפונים]

../images/Emo6.gif