אילת* רציתי לומר לך שכנראה את רואה

[אוזן רגישה]

אילת* רציתי לומר לך שכנראה את רואה

מה שאני לא רואה ממש. זוכרת את "הדיבור" על TO LET GO? ככה לפני קצת ימים.. אז הייתי אצל הפסיכולוגית שנאבקת קשה עלי עכשיו ואז ככה משום מקום היא אמרה לי: תורידי את אמא שלך מהגב שלך. תכתבי מכתב פרדה. ילדים שאין להם סיכסוכים עם ההורים ואוהבים אותם בהערצה עיוורת לא עושים למענם מה שאת עשית... ואני, הייתי המומה מפרץ הדברים שנאמרו עם הרבה רגש, אכפתיות ושמץ של רצון לזעזע כדי שאצוף לי על פני המים לנשום. היא הרגישה שאני חנוקה. וזכרתי שאת כתבת שצריך לדעת לשחרר... אפרופו שיחרור, יודעת מה ההבדל בין כלבת רוטווילר לבין פולניה? הכלבה משחררת את הילד!

אני כל כך מלאה בחרדת נטישה ובכל כך הרבה אובדנים שזה האחרון שבר את הגמל על הקש (פיכס כמה לכלוך). לפחות הבאת לי לחשיבה ולמודעות את הצורך בשיחרור, אולי זה יהיה לאט אבל לפחות אני מנסה ויש מי שתומך בדרך שדיברת עליה. כנראה מעולם לא שיחררתי אז הכל מלא מלהכיל עוד. נו טוב, יצא ספר שלם. יום טוב

 

[אורי_ח]

יקרה, זה היה טוב, ממש טוב!

אין איש בינינו שהוא חכם ומושלם ויש המון מה ללמוד ממה שאת מספרת. אז המשיכי כך, פרק אחר פרק. אולי יצא מזה ספר ואולי לא. אני רואה חיוך על הפנים שלך וזה משמח אותי.