אילת שלי, ברווזון.. ובכלל

אילת שלי, ברווזון.. ובכלל

אז קודם האחת והיחידה - תודה תודה תודה על יום שישי. אני לא יכולה לתאר כמה זה עזר.. אבל אני הרבה יותר רגועה. תודה ונישוקים וחיבוקים ואהבה. מצטערת שלא יצא לי להפגש או לדבר איתך לפני הבדיקה. מקווה שעבר בסדר. שרון - אני לא כל כך מכירה את הסיפור שלך, אבל אני מהמקום שלי (ואולי זה בגללי) יש לי הרבה להודות לאגודה למלחמה בסרטן, הם עושים שם כל כך הרבה ולא מספיק אנשים מודעים לכמה. אחרי הפעם הראשונה שהייתי חולה התנדבתי בטלמידע במשך תקופה, דבר שמאד טרם להתמודדות שלי, ואני בקשר טוב עם רוב האנשים שם, הם אנשים מקסימים שבאים מהמקום של לנסות ולעזור כמה שאפשר, נכון שלפעמים אפשר יותר ואפשר פחות, אבל הם מנסים, וקשה לי למצוא עוד מקום עם כל כך הרבה אנשים שרק מפזרים כך רצון טוב ואכפתיות. אולי עכשיו אני יכולה להגיד כבר שאני שמחה ש"נבחרתי" כי אחרת לא הייתי זוכה להבין ולדעת את מה שאני יודעת עכשיו ואת מה שאני עוד אגלה ולהכיר את כל האנשים המופלאים שדרכי הצלטבה בדרכם. תודה שבוע מקסים לכולכם
 

rubber duck

New member
ציפור ../images/Emo13.gif

לא אין לי טענות אליהם פשוט לא נתקלתי בהם במשך החודשים בהם הייתי בטיפול
יכול להיות ששזה סתם צירוף מקרים שלא נתקלתי בהם אינני יוצא נגדם , אני בעד כל מישעוסק בתמיכה מחקור וכו.... בתחום הסרטן שרון
 
אתה יודע מה...

אתה לא הראשון שאני שומעת את זה ממנו וזה חבל, כי יש שם קצר בדרך, בין החולה, למטפל, ולמי שבאמת נותן לך מידע שבמקרה זה זו האגודה. הם כן מסתובבים בבתי החולים אבל לא הרבה. אני יודעת שבין הזמן שהייתי חולה פעם ראשונה לשניה דברים כן השתנו קצת, כמו למשל שהם הצליחו להכניס להרבה מחלקות את החוברות שלהם שעוזרות. אמממ.. זה קצת מצחיק, אבל להגיע אליהם - בכלל לא היה בגלל ההודג´קינס, אלא בזמן שהייתי בטיפולים, ישבתי איזה יום ואיזו נקודת חן על הרגל לא מצאה חן בעיניי והתקשרתי אליהם בכלל לשאול על מלנומה.. ת´מבין? שנים חייתי בפחד ממלנומה.. ד"א - אני אשמח לדעת קצת יותר על מה שאתה עברת.. (מענין כמה זמן אני עוד אשתמש בתירוץ שאני חדשה פה.. ) יום טוב לכולם
 

rubber duck

New member
שימי לב שהם לא מגיעים

למחלקות המטולוגיות גם אני החלמתי מהודג´קינס
וזו מחלה המטולוגית ולא אונקולוגית
לגבי מה שעברתי בגדול זה היה staight forwerd הייתי באטרף של להמשיך בחיי היום יום שלי ואלי גם יותר מזה
כל הזמן עובד ועובד ועובד
הטיפולים היו ......... מגעילים אבל הסתדרתי איתם אני זוכר כל טיפול וטיפול ממש בפרוטרוט
יש לי זיכרון ממש חזק וזוכר לטובה את ההמטולוגית שלי ואת צוות האחיות ושאר אנשי המחלקה שהם ממש נהדרים
ועם
זהב
שרון
 
לא כל כך אוהבים אותם

התחושה שלי היא שרופאים בבתי החולים מרגישים קצת מאויימים מזה שחולים שלהם לוקחים יוזמה, או מאנשי האגודה ש"מסתובבים להם בין הרגליים" ומגלים לחולים שלהם שתמיד יש עוד אופציה... אני יודעת למשל שרק את החוברות שלהם להכניס לתוך המחלקות היה מאד קשה. איפה שאני הייתי מטופלת - הודג´קינס היה מטופל באונקולוגית. כנראה שזה משתנה מבי"ח לבי"ח. ולגבי הזכרונות.. אולי זה באג בתוכנה.. אבל צריך לשנות את זה - שזוכרים כל כך בבהירות דווקא את הדברים הלא טובים. אז מה דעתך? יש לנו סטארט אפ?
 

rubber duck

New member
יאללה ../images/Emo13.gif אחלה סטארט אפ ../images/Emo13.gif

אגב אני זוכר גם את הדברים הטובים
והיו הרבה כאלה
ובעיקר היו אנשים טובים סביבי
באהבה
שרון
 
אתה יודע...

אם לא היית זוכר את הדברים האלו גם.. זה היה אומר משהו עליך. שמתי לב שהדברים האלו היו בעצם הסיבה שהמשכתי ולא וויתרתי. רק אהבה
 

i wish 2

New member
קראתי ו........

שרון וציפור..., קראתי את התכתבותכם וליבי נתמלא... איך לומר... בתאווה וברצון לחיות. אמנם אני רק בתחילתו של תהליך ומחכה לי.... מה לעשות דרך ארוכה ארוכה,אך המילים עושות את שלן, המשיכו ותודה.
 
אז יש לי וידוי

כבר כמה ימים.. או שבועות אפילו אני מסתובבת עם התחושה שמשהו לא בסדר אצלי, שאני עייפה מדי, מותשת מדי, שאני לא ממצה את עצמי, שמשהו מציק לי בפנים ואני לא יכולה לעלות על מה זה בעצם. ומוזר.. בכל פעם שאני נכנסת לפה וקוראת מה שאנשים כותבים, זה עושה קצת סדר באי השקט הפנימי הזה והופך אתכם בעצם לאי של שקט. תודה
 

rubber duck

New member
המסע אכן ארוך ../images/Emo13.gif

אבל וזה אבל גדול - את יכולה לו לא לוותר לנצל כל רגע לכיף ולחיות את המחר ולא את עוד שנה
שרון
 
וזה הכי קל

לוותר. אבל זו לא חוכמה. חוץ מזה.. שאם היו חושבים שאני אוותר, לא היו בוחרים בי (תיאוריה קטנה ומצחיקה שאני מפתחת בזמן האחרון). אבל עובדה - לא ויתרתי. אחרת לא הייתי פה. ואני בחיים ואני חיה. ואת עכשיו ומחר עד שזה ייגמר (וזה לא ייגמר כל כך מהר.. כי בעצם,זה רק עכשיו התחיל) ציפור
 

אילת33

New member
ציפור - - -

התיאוריה הזו של העובדה שנבחרת מוכרת גם בעולמות החיצוניים לפורום זה - כן, נבחרת, מכיוון שידעו שתוכלי למחלה הזו, שידעו שלא תוותרי וידעו יותר מכל שתעבירי מסר גדול לעולם שסביבך כאשר תעברי אותה ובטח ובטח כאשר תחלימי ממנה!!! אוהבת אותך ויודעת שאת אחד הדברים הטובים שקרו לי בחיים!!! אילת
 
אני לא יכולה לתאר לך..

עד כמה השיחה שלנו ביום שישי שינתה אצלי דברים. אז שוב תודה תודה תודה! החלטתי להשאר בקבוצה אחרי שיחה עם אורית ביום שני. כי אם הדברים עולים, אז הם צריכים לעלות והגיע הזמן לעמוד מולם, להתמודד איתם ולהפרד מהם בדרכי נועם. אמנם החלמתי מהמחלה אך לא לגמרי מהבעיה אבל לאט לאט ואני מרגישה שאני בדרך הנכונה. ואיך אפשר שלא עם אנשים כמוך לידי??!! את קולטת איך נפגשנו בכלל??!!! אוהבתותך ציפור
 

אילת33

New member
ציפורה נחמדת שלי ../images/Emo119.gif

כן, כו, מעריכה גם את הרגעים היקרים שחווה איתך, אותי איתך.... הגיע הזמן להתמודד עם דברים, להפרד מהם ולהמשיך הלאה - לפרוש כנף... קולטת איך נפגשנו, ואיך השכלנו להמשיך בקשר, שלא היה מובן מאליו... אוהבת אותך גם המון המון אילת.
 
למעלה