מי זה תפוזו? וההכרות שלי עם מערכת התכנון רבה
הקלות שבה מפשירים עוד ועוד שטחי חקלאות לבנייה מראה שאין מחשבה על מה נשאיר פה וגם לא על אופי הערים.
הקביעות השרירותיות בתוכניות המתאר (35) על רצון לעבות את הערים ולהביא להתחדשות עירונית היו בדיוק כאלה,
קביעות סתמיות עם זריקת צפיפויות במספרים וכתבמים והעובדה ששום דבר לא עבד לפני התוכניות האלו כי לא ניתן
מענה הולם לכל מה שמסביב - מיסוי, חידוש תשתיות, תחבורה ציבורית.
מספיק לראות גם את אופי הבינוי פה, קופסאות שיכונים משוכפלים במדרגי צפיפות שבלוניים של "כפרי" או "רווי גבוה",
בלי עירוב שימושים ועם אפס חשיבה על אופי עירוני. כל מי שנקרא לועדות יכול להעיד ששיטת התכנון שלנו מסתמכת על
הצבעת פוליטיקאים עם מהנדס עיר שמנסה איכשהו לתמרן באמצע. ולעיתים אלו פשוט נציגי הקבלנים בועדות המקומיות,
שדואגים לצאת אבל דואגים גם שמי שלא יוצא יצביע "נכון". ופוליטיקאים נציגי משרד הפנים ששולטים בועדות
המחוזיות ועליהם מופעלים לחצים כבדים בהתאם למגזרים, ולפי מידת האכיפה של חוקי תו"ב שבכלל קיימת לפי מגזרים
במדינה הזאת, כאשר לרוב הערים אפילו אין תוכניות מתאר, כאשר יש תוכניות מתאר הן רק עוסקות בתמהילי שימושים
באופן השטוח והשטחי ביותר.
באותו אופן שבו הבנייה בערים שלנו היא ספורדית וחסרת חשיבה על גבהים, עירוניות, קו רקיע, נוף פתוח, עירוב שימושים
או מראה העיר כך אין חשיבה בהפשרות הקרקעות על פני העיר בעתיד. אף מהנדס עיר לא יכול להגיד לך איך תיראה
העיר שלו בעוד 20 שנה כי הם בעצמם הולכים בצורה עיוורת תוכנית תוכנית, פה מאשרים משהו, שם מאשרים משהו,
הרזולוציה המקסימלית שלהם זה בשכונה שלמה וגם זה רק בתכנון שכונות חדשות. לכן באף עיר בארץ אין פרויקט
בקנה מידה עירוני של בינוי מחדש של המרכז העירוני עם אסטרטגיה והכלים לממש את היעדים. אני מסתכל על תוכניות
אסטרטגיות כאלו באנגליה, שמפרטות מה רוצים להשיג ב-2030 כדי להפוך את מרכז העיר של בירמינגהם ליעד תיירותי
בינלאומי ואז הכל נגזר מאותה תוכנית ומה שלא מתאים לה לא מאושר. איפה יש אצלנו דבר כזה?