Brendan of DNA
New member
אימא למופת!!!
נחום מירב הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בגין גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים אשר הרשיע אותה בביצוע עבירה של נהיגה בקלות ראש בכך שבעת שהיא נוהגת, היא השתמשה בטלפון נייד, כאשר ילד כבן 2 שנים מטייל ברכב ותינוק כבן שבועיים ישב על יד ילד כבן 8 שנים כששלושת הילדים לא חגורים. העונש אשר הושת אליה היה: קנס בסך 1,000 ₪, פסילה בפועל של 5 חודשים ופסילה על תנאי של 2 חודשים לשנתיים. הערעור הנ"ל מופנה לחומרת העונש. מירב נחום מבקשת להקל בעונשה בגין כך שהיא אם ל- 5 ילדים קטנים, היא מסיעה את הילדים לבית הספר. מצבה הכלכלי איננו מאפשר לה לשלם את הקנס, אשר נראה בעיניה כעונש כבד. המשפחה מתפרנסת מעבודתו של בעלה. כבוד השופט עוני חבש דחה את ערעורה של מירב וטען: "בעיני ובעיני כל מי שעיניו בראשו, מעשיה של המערערת חמורים ביותר. רשלנותה עולה על כל דמיון. אכן, כפי שנאמר באחד מפסיק הדין, אותו ציטט בא כוח המשיבה, אסור להתייחס לילדים כעדר של עזים. המערערת העיזה להעלות על רכבה שלושה ילדים קטנים ולנוסע כשהם לא חגורים בחגורת בטיחות, ועוד לשוחח בטלפון בעת נסיעה, לא לדבר על העברת תינוק רך בימים ממושב קדמי למושב אחורי לידיו של ילד בן 10 שאיננו חגור. דומני שהמערערת מעודה לא שמעה על כל האיסורים אותם היא הפרה ברגל גסה ובקלות מעוררת חלחלה. כלום לא חשובים בעיניה ההוראות הנוגעות להבטחת בטיחותם של הנוסעים בכלי רכב, מה עוד שמדובר בילדים קטנים, כלום לא שמעה על האיסור של שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית קבועה או ניידת, בשעת נהיגה? אם המערערת לא תבין היטב את החומרה שבמעשיה, היא עלולה לחזור ולבצע את אותן העבירות ולשוב ולחשוף את ילדיה לסכנות חמורות." "כאשר מביאים בחשבון את העבירות האמורות, עד מהרה אני מגיע למסקה שבית משפט קמא עשה עמה חסד רב שעה שהשית עליה את העונש האמור. אין לזכותה של המערערת שום נסיבה מקלה. לעניין ההכבדה שבעונש, אין חולק כי כל עונש יש בו כדי להכביד עם מהלך החיים הרגיל, זהו שמו וכשמו כן הוא." עפ 009020/05
נחום מירב הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בגין גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים אשר הרשיע אותה בביצוע עבירה של נהיגה בקלות ראש בכך שבעת שהיא נוהגת, היא השתמשה בטלפון נייד, כאשר ילד כבן 2 שנים מטייל ברכב ותינוק כבן שבועיים ישב על יד ילד כבן 8 שנים כששלושת הילדים לא חגורים. העונש אשר הושת אליה היה: קנס בסך 1,000 ₪, פסילה בפועל של 5 חודשים ופסילה על תנאי של 2 חודשים לשנתיים. הערעור הנ"ל מופנה לחומרת העונש. מירב נחום מבקשת להקל בעונשה בגין כך שהיא אם ל- 5 ילדים קטנים, היא מסיעה את הילדים לבית הספר. מצבה הכלכלי איננו מאפשר לה לשלם את הקנס, אשר נראה בעיניה כעונש כבד. המשפחה מתפרנסת מעבודתו של בעלה. כבוד השופט עוני חבש דחה את ערעורה של מירב וטען: "בעיני ובעיני כל מי שעיניו בראשו, מעשיה של המערערת חמורים ביותר. רשלנותה עולה על כל דמיון. אכן, כפי שנאמר באחד מפסיק הדין, אותו ציטט בא כוח המשיבה, אסור להתייחס לילדים כעדר של עזים. המערערת העיזה להעלות על רכבה שלושה ילדים קטנים ולנוסע כשהם לא חגורים בחגורת בטיחות, ועוד לשוחח בטלפון בעת נסיעה, לא לדבר על העברת תינוק רך בימים ממושב קדמי למושב אחורי לידיו של ילד בן 10 שאיננו חגור. דומני שהמערערת מעודה לא שמעה על כל האיסורים אותם היא הפרה ברגל גסה ובקלות מעוררת חלחלה. כלום לא חשובים בעיניה ההוראות הנוגעות להבטחת בטיחותם של הנוסעים בכלי רכב, מה עוד שמדובר בילדים קטנים, כלום לא שמעה על האיסור של שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית קבועה או ניידת, בשעת נהיגה? אם המערערת לא תבין היטב את החומרה שבמעשיה, היא עלולה לחזור ולבצע את אותן העבירות ולשוב ולחשוף את ילדיה לסכנות חמורות." "כאשר מביאים בחשבון את העבירות האמורות, עד מהרה אני מגיע למסקה שבית משפט קמא עשה עמה חסד רב שעה שהשית עליה את העונש האמור. אין לזכותה של המערערת שום נסיבה מקלה. לעניין ההכבדה שבעונש, אין חולק כי כל עונש יש בו כדי להכביד עם מהלך החיים הרגיל, זהו שמו וכשמו כן הוא." עפ 009020/05
