אימא מחכה לי מעבר לכביש בחושך

[שירה כמים 1959]

אימא מחכה לי מעבר לכביש בחושך
הכלב יבוא איתי או איתה
הוא ישמח הוא ידלג הוא יקפוץ
תמיד הוא מסתובב כל כך מהר תזזיתי ומריח
מעבר לכביש מחכה לי אימא גבוהה ורזה
ציפורני אצבעות ידיה מסודרות
לכפות רגליה סנדלים שחורים מרושתים
עדינות שורה מגופה הארוך הרזה
המחכה לי מעבר לחושך

 

[שירה כמים 1959]

כי אבי ואמי עזבוני
והיא אספתני
בחמלה וברוך ובאין גבולות
כמלאך ה', כהשם עצמו,
הניחה לי לשחק למרגלותיה בעפרונות צבעוניים,
והשמש עולה ויורדת והגשם בא והולך ועוברים הזמנים
או שאני היא העוברת מכאן לפני שאוכל
עוד רגע לשבת למרגלותיה, כהשם צבאות במו ידיה
הניחה בידיי קופסת עפרונות מבעוניים ודף, המו שפתיה
חייכה אלי והיה לחיוך טעם של עוד ועוד ועוד
כמו שראית מלאך ה' צבאות למרגלותיו
תשתחווה ולא תיאבק עימו כי הגשם
עוד יירד,
יעקוב.

 

[קרנף לבן 1]

שירים נפלאים ורגישים

 

[שירה כמים 1959]

נחה. סופסוף נחה.
מי מהשדים שיעוף מעליי
יצווח מכאב העזובה.

 

[שירה כמים 1959]

שד צולל, היזהרי מפגיעתו, קראי
לארטילריה, צבא ההגנה לעזרתו
נחלץ, קראי לאלוהי צבאות, אולי ישוב
ויחפץ, אל תצרחי, השמיים מלאים שדים,
המדורות ספורות, חיל הארטילריה
זה עתה נופץ.

 

[שירה כמים 1959]

לשמן את דלת הלב הנתקעת
דלת הלב הנפתחת לרווחה
או נטרקת עד תום
לשמן את דלת הלב
עלי
עלי לשמן את דלת הלב

דלת הלב איננה דלת מעץ
דלת הלב איננה דלת מעץ
איך משמנים דלת לב
אולי בצירים, אבל
איפה צירי דלת הלב
איך אשמן את דלת הלב

שעכשיו עוד מעט חג
ושוב לבד

 

[שירה כמים 1959]

סגר לשדים
שהשדים יעופו גבוה
שיזמזמו מגבוה
אין מקום לנחות
נסגר שדה הנחיתה
כאן
כאן נסגר שדה הנחיתה
סגר כאן
סגר לשדים
שיזמזמו מלמעלה
כאן אין אפשרות לנחות
נסגר שדה הנחיתה
סגר
סגר לשדים

 

[שירה כמים 1959]

אבד לי החלק המדבר על אהבה
סיני פה וסיני בא
הגשם לא חושב להוסיף לרדת
אני אמרתי היו שלום
והיא אמרה בבוא היום
ואני שמרתי על הגחלת

שמרי וזכרי בדיבור אחד
בא לי גשם עד
בא לי גשם עד

עבר זקן החליק מבט
הגשם עוד עמד ועמד
הנבטים כמעט הוריקו
בטטה אחת קטנה ומתוקה
האירה פניה מתוך אדמה
ואנחנו שרנו הללויה

שמרי וזכרי שמרי וזכרי
שמרי וזכרי את השבת את השבת לחבק

היא באה ועטפה אותך
היא אמרה שהיא אוהבת אותך
ביקשת קצת הוכחות ולא הסכימה
היא באה ועטפה אותך
אמרה אני אוהבת אותך
וכל הילדים צרחו עליה

הללויה הללויה
הללויה אמרי שלום אמרי שלום

הגשם הראשון ירד
הגשם השני ירד
היית קצת עסוקה ולא הבחנת
הגשם השלישי נטף
אפילו בא ברד ברד
ואת היית בוערת פנימה פנימה

בוא הגשם בוא הרוח
תן לה צ'אנס
תן לה צ'אנס מהתחלה

 

[שירה כמים 1959]

קו המתאר של הארץ האבודה
הוא גם קו המתאר של האישה האהובה
הגשם הגשם הגשם ירד
על הפרופיל שלה הרך
חתולים שוטטו מייללים מקווים לשאריות
הארץ מלאה אותם החמודים
וקו המתאר של הארץ האבודה
התרכך ונמס אל מראה כדור הארץ
מן החלל
מן החלל
תמיד אפשר לראות דברים
שאי אפשר מכאן
קו צדודיתה של האישה האהובה, האישה המתה
שהפכה כבר מזמן אחת עם האדמה

 

[שירה כמים 1959]

שניים שניים הם באים
הגשם הוא עפעוף קצר
כל כך קצר
לפעמים

 

[שירה כמים 1959]

אני לא מתגעגעת לבאר שבע
אני לא יודעת אם אני מתגעגעת לבאר שבע
אני לא יודעת -
מה זה באר שבע.
ממרחקי תל אביב
באר שבע היא מדבר ציה בלב ישימון. הבירה
צוחקת עליה, מבזה את בארותיה, גם אני רוצה
לבזות אותך, באר שבע, האם תניחי לי?

 

[שירה כמים 1959]

לפני שאני ארפא את המחשבה הזאת אני לא יכולה ללכת הלאה.
כל כך הרבה מחשבות חולות, פצועות, אומללות
ברחבי התודעה שלי. נכות, אילמות, עילגות, מייללות, מתחננות, פצועות, צולעות, מהמהמות,
פורצות מחדר ההמתנה, משתלטות על חדר הריפוי, הופכות את הידר, מבלבלות, מבלגנות,
הסטטוסקופ תלוי כמו תכשיט עתיק על האסלה.
הגשם.
כולנו מחכות לגשם.
אני והמחשבות האומללות, הפצועטות, הנכות, המתייסרטת, המייבבות
ברחבי התודעה
שלי.

 

[קרנף לבן 1]

מזדהה לגמרי- גם המחשבה שלי

 

[שירה כמים 1959]

בים נסענו
ולא דאגתי
מי אוהב אותי
הייתי
האימא הגדולה
הייתי
בים נסענו, כמו יונה הייתי, ביחד עם המלחים
קומי קראי אל ה' אלוהייך
שמא יושיע אותך

שמא שמא שמא
אני שוכבת במיטה שאינה שלי
ומספרת לעצמי סיפורים
שאינני קונה

שמא אין סערה
שמא הטוב
שמא הרע

 

[שירה כמים 1959]

חיפה היא לא חיפה
באר שבע היא לא באר שבע
גבריאלה לא נועלת סנדלים ורודים
מישהי ברקע מסננת בשפע מילים שקשה להבין
האנציקלופדיות הולכות ומתרוקנות ממילואן
המילונים יושבים על המדפים סתם
כל כדור הארץ מתמלא אבק
כשאלוהים נוזף

 

[שירה כמים 1959]

אלוהים זועף
הגשם חובט
ואיננו יורד
ואיננו בא
והשמש עוברת מעל המצולה
והבכי של הילדה מדשדש בתוך שלוליות שמש רטובות
ממחטות בד משובצות עוברות מיד ליד
שנזכור איך ירד פעם הגשם מטחים
שנהיה שקטים אל סופנו