אימא עזבה, ילדה

שירה כמים 1959

Well-known member
זה היה מייד כשנולדת
לםני כמעט שישים וארבע שנה
אימא עזבה
תיכף ומייד
כשנפלטת מרחמה
כמו צל היית על חייה השחורים ממילא
אז מייד אימא עזבה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
עכשיו שהכול מובן לך
נשאלת רק שאלה אחת קטנה
מה לעשות עם התינוקת הנטושה
ואיפה לשים אותה כשאת יוצאת לעבודה
ולא להעליב אותה שהיא שמנה וכבדה
כי זה כבר העליבו אותה
זאת שהתינוקת הייתה לה צל נוסף שחור כהה על חייה הצלליים ממילא
אז מה לעושת עכשיו עם התינוקת הנטושה
להגיד לה
אין אימא
אין אימא
תינוקת של אף אימא
יש עריסה ואני אנדנד אותך בעריסה
ביד אחד
וביד השנייה
אעשה עוד דברים של גדולים
ואשיר שירים
עד השמיים השחורים
שייבקעו
וינצנצו

ולא במתסרים
 

שירה כמים 1959

Well-known member
התינוקת לא תשמע
אין אימא
ותפסיקי לחכות שתשמע
התינוקת תבכה ואת תקומי
ותלכי לעבודה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
מחכה למילה טובה מהחוץ
בינתיים נופלות טיפות גשם ראשונות על קצה חוטמך להזכיר
שאולי תגידי לעצמך
מלה טובה מבחוץ
עד שיבוא המבול
?
 

שירה כמים 1959

Well-known member
כבר ימים רבים, מאז שנכנסנו למנהרה האפילה,
אני והרוח שלי והגוף שלי
כלומר
האצבעות שלי ביד ימים וביד שמאל
ורגל ימין ובגרגל שמאל
הכול היה עמום
משותק
הכול היה
ימים רבים מאז שהייתי סיפור שמספרים על האישה הזאת
כלומר, לא התקיימתי
וגם העץ היה תמונה
ולא נגעתי בו
הוא לא היה אמת

עכשיו מתחיל להתעורר בי הרצון להתקרב אל העץ
לגעת בו
להניע את אצבעות רליי ואצבעות ידיי
ואולי שאני אשוב להתקיים
?
 
למעלה