W i l d T h i n g
New member
אימה מאחורי הדלת...
זאת היתה תקופת החגים.רבים מן הנערים והנערות שבפנימיה נסעו לחופשה אצל בני משפחותיהם, אך כמה נערים ונערות נשארו בפנימיה בכל זאת.האם נשאר, מאחר שהוריהם שהו באותו שמן בחו"ל, או שעמדו לבוא לסוף אותם. כל הנערים והנערות שנשארו רוכזו בבנין אחד שהיו בו שתי קומות, ובכל קומה היו מספר חדרים. בקומה העליונה ריכזו את הבנות, ובקומה התחתונה - את הבנים. בקומת הבנות היו רק שתי בנות - בחדר אחד. אחת הבנות הייתה צעירה מאוד, בכיתה ט´, והשניה גדולה יוצר, בכיתה י"א. שתי הבנות לא הכירו זו את זו, כי היו משכבות גיל שונות. בכל אופן, הן התמקמו בחדרן וחיממו אותו, מאחר שהיה קר מאוד בחוץ. ואז אמרה הבת הגדולה: "אני חושבת שראיתי מישהוחשוד מסתובב בחוץ בין העצים. כדי שדלת החדר שלנו תהיה נעולה כל הזמן." הבת הצעירה הסכימה, והבת הגדולה אמרה: "עכשיו אני הולכת להתקלח במקלחת שבקצה המסדרון." עבר זמן רב, והנערה הגדולה לא חזרה. הנערה הצעירה החלה לפחד. הרוח נשבה ויללה בחוץ בחוזקה, וצמרות העצים נעו הנה והנה והטילו צללים על קיר הבית. לבה של הנערה הצעירה הלם בחוזקה. היא רצתה שהנערה הגדולה תחזור כבר. הנערה המעירה הניחה את אוזנה על חור המנעול - אולי תוכל לשמוע את צעדיה של הנערה הגדולה חוזרת לחדר. אולם לחרדתה - במקום זאת היא שמעה רחש, שממש הקפיא אותה מרוב פחד. זה נשמע כמו נחש ענקי שמזדחל לאטו במסדרון, מזדחל ומתקרב לעבר החדר. וכשהנחש הענקי המשיך להזדחל ולהתקרב אל הדלת - היא שמעה שהוא משמיע קולות חיחור, כמו מפלצת ענקית המוציאה בועות באגם. קולות החרחור הלכו והתחזקו ככל שהנחש זחל וקרב לדלת חדרה, ואז - כשהדבר הנורא הזה הדיע לדלת החדר עצמה, היא שמעה לפתע את הציפורנייןם האיומות שלו מתחילות לשרוט את הדלת כאילו הוא רוצה להכנס לחדר. הנערה המעירה צרחה בבהלה. מה זה היה שם, מאחורי הדלת? איזה יצור איום ונורא היה זה, שזחל כמו נחש ושרט את הדלת בציפורניים איומות? השריטות בדלת הלכו והתחזקו, והנערה המסכנה רעדה מפחד. אולי היה זה מטורף איום ונורא? אולי הוא ניסה לחתוך את הדלת בסכין כדי להיכנס לחדר? הנערה הצעירה חמקה מן הדלת והתכווצה באחת מפינות החדר, כשהיא רועדת מפחד ולבנה כמו סיד. הדם ממש אזל מפניה והיא החלה לבכות. השריטות האיומות בדלת נמשכו עוד ועוד במשך שעות ארוכות. הנערה הצעירה בכתה ובכתה, עד שלבסוף, מרוב תשישות, היא שקעה בשינה. כשהתעוררה היה כבר או בחוץ. השמש זרחה. זו היתה שעת בוקר, ולא שנמע שום קול מחוץ לדלת. לא נשמע גם שום קול בפנימיה כולה. הכל היה שקט לגמרי. הנערה הצעירה קרבה אל הדלת. בשקט-בשקט היא סובבה את המפתח שבדלת. היא פחדה שמא המפלצת מחכה מאחורי הדלת - כדי לזנק עליה ברגע שתפתח. היא פתחה את המנעול, ואז הניחה את ידה על הידית. מי יודע - אולי הרוצח המטורף מחכה לה בסמדרון עם סכין בידו. לאט ובעדינות היא לחצה על הידית, לאט לאט היא פתחה את הדלת... מעבר לדת על הרצפה, שכבה הנערה הגדולה - מתה - בתוך שלולית דם. שברי זכוכית היו תקועים בכל חלקי גופה, וגרונה היה שחוט מזכוכית גדולה. היא נפלה במקלחת על דלת הזכוכית, שהתרסקה תצחתיה. היא נחתכה בכל גופה, גרונה היה משוסע, ולכן לא יכלה לצעוק. הדלת הייתה מכוסה בשריטות ששרטה בציפורני ידיה - כדי שהנעה הצעירה תשמע אותה, תכניס אותה לחדר ותציל אותה. הסוף!
זאת היתה תקופת החגים.רבים מן הנערים והנערות שבפנימיה נסעו לחופשה אצל בני משפחותיהם, אך כמה נערים ונערות נשארו בפנימיה בכל זאת.האם נשאר, מאחר שהוריהם שהו באותו שמן בחו"ל, או שעמדו לבוא לסוף אותם. כל הנערים והנערות שנשארו רוכזו בבנין אחד שהיו בו שתי קומות, ובכל קומה היו מספר חדרים. בקומה העליונה ריכזו את הבנות, ובקומה התחתונה - את הבנים. בקומת הבנות היו רק שתי בנות - בחדר אחד. אחת הבנות הייתה צעירה מאוד, בכיתה ט´, והשניה גדולה יוצר, בכיתה י"א. שתי הבנות לא הכירו זו את זו, כי היו משכבות גיל שונות. בכל אופן, הן התמקמו בחדרן וחיממו אותו, מאחר שהיה קר מאוד בחוץ. ואז אמרה הבת הגדולה: "אני חושבת שראיתי מישהוחשוד מסתובב בחוץ בין העצים. כדי שדלת החדר שלנו תהיה נעולה כל הזמן." הבת הצעירה הסכימה, והבת הגדולה אמרה: "עכשיו אני הולכת להתקלח במקלחת שבקצה המסדרון." עבר זמן רב, והנערה הגדולה לא חזרה. הנערה הצעירה החלה לפחד. הרוח נשבה ויללה בחוץ בחוזקה, וצמרות העצים נעו הנה והנה והטילו צללים על קיר הבית. לבה של הנערה הצעירה הלם בחוזקה. היא רצתה שהנערה הגדולה תחזור כבר. הנערה המעירה הניחה את אוזנה על חור המנעול - אולי תוכל לשמוע את צעדיה של הנערה הגדולה חוזרת לחדר. אולם לחרדתה - במקום זאת היא שמעה רחש, שממש הקפיא אותה מרוב פחד. זה נשמע כמו נחש ענקי שמזדחל לאטו במסדרון, מזדחל ומתקרב לעבר החדר. וכשהנחש הענקי המשיך להזדחל ולהתקרב אל הדלת - היא שמעה שהוא משמיע קולות חיחור, כמו מפלצת ענקית המוציאה בועות באגם. קולות החרחור הלכו והתחזקו ככל שהנחש זחל וקרב לדלת חדרה, ואז - כשהדבר הנורא הזה הדיע לדלת החדר עצמה, היא שמעה לפתע את הציפורנייןם האיומות שלו מתחילות לשרוט את הדלת כאילו הוא רוצה להכנס לחדר. הנערה המעירה צרחה בבהלה. מה זה היה שם, מאחורי הדלת? איזה יצור איום ונורא היה זה, שזחל כמו נחש ושרט את הדלת בציפורניים איומות? השריטות בדלת הלכו והתחזקו, והנערה המסכנה רעדה מפחד. אולי היה זה מטורף איום ונורא? אולי הוא ניסה לחתוך את הדלת בסכין כדי להיכנס לחדר? הנערה הצעירה חמקה מן הדלת והתכווצה באחת מפינות החדר, כשהיא רועדת מפחד ולבנה כמו סיד. הדם ממש אזל מפניה והיא החלה לבכות. השריטות האיומות בדלת נמשכו עוד ועוד במשך שעות ארוכות. הנערה הצעירה בכתה ובכתה, עד שלבסוף, מרוב תשישות, היא שקעה בשינה. כשהתעוררה היה כבר או בחוץ. השמש זרחה. זו היתה שעת בוקר, ולא שנמע שום קול מחוץ לדלת. לא נשמע גם שום קול בפנימיה כולה. הכל היה שקט לגמרי. הנערה הצעירה קרבה אל הדלת. בשקט-בשקט היא סובבה את המפתח שבדלת. היא פחדה שמא המפלצת מחכה מאחורי הדלת - כדי לזנק עליה ברגע שתפתח. היא פתחה את המנעול, ואז הניחה את ידה על הידית. מי יודע - אולי הרוצח המטורף מחכה לה בסמדרון עם סכין בידו. לאט ובעדינות היא לחצה על הידית, לאט לאט היא פתחה את הדלת... מעבר לדת על הרצפה, שכבה הנערה הגדולה - מתה - בתוך שלולית דם. שברי זכוכית היו תקועים בכל חלקי גופה, וגרונה היה שחוט מזכוכית גדולה. היא נפלה במקלחת על דלת הזכוכית, שהתרסקה תצחתיה. היא נחתכה בכל גופה, גרונה היה משוסע, ולכן לא יכלה לצעוק. הדלת הייתה מכוסה בשריטות ששרטה בציפורני ידיה - כדי שהנעה הצעירה תשמע אותה, תכניס אותה לחדר ותציל אותה. הסוף!
סיפור טוב!