אימון אישי כתחליף לייעוץ פסיכולוגי

[FakeNick19]

אימון אישי כתחליף לייעוץ פסיכולוגי

שלום, לאחרונה גיבשתי החלטה לפנות לפסיכולוג. בעקבות הודעה ששלחתי בפורום "ייעוץ פסיכולוגי" בה ביקשתי עזרה בבחירת פסיכולוג, קיבלתי פנייה ובה הצעה לשקול את האפשרות של אימון אישי. האמת היא שכלל לא שקלתי את העניין קודם לכן, מכיוון שלא הייתי מודע לאפשרות. אך בעקבות הפנייה הזו עיינתי בהודעות ומאמרי הפורום, ובחלק מהאתרים שמקושרים לכאן, ואני מוכרח להודות שהעניין נראה לי לא רציני, בלשון המעטה. עד כדי כך לא רציני, שאני מאמין שאני כנראה מפספס כאן משהו מהותי. למיטב הבנתי, ה-"מאמנים האישיים" הם אנשים חסרי כל הכשרה רלוונטית (לפחות פורמלית) שנעזרים בעיקר בשלל מתודות ניו-אייג'יות אופנתיות. כיצד אפשר להשוות זאת לאדם שלמד במשך 10 שנים באקדמיה, עבר מגוון מבחנים ומיונים, צבר ניסיון מודרך רב תחת ביקורת עמיתים, ולרשותו גוף ידע, מדעי ברובו, שנצבר על ידי מאות אלפי מטפלים וחוקרים במשך כמאה שנים? אפילו מהבחינה האישית, גם כך זה קשה מאד לבטוח ולסמוך על פסיכולוג, שהוא אדם שהחליט שייעודו האישי הוא לעזור לאנשים להבין את עצמם - ואכן הקדיש שנים מחייו במסלול הפסיכולוגיה הקלינית רק כדי להגיע לנקודה בה הוא יכול להתחיל בכך, ומאז הוא כפוף למסורת ארוכה של אתיקה מקצועית, נורמות טיפוליות וחוקי מדינה. אני לא מבין למה שמישהו יהיה מוכן להשליך את יהבו על אדם שהיה מהנדס תוכנה, איש שיווק או שיפוצניק, עד שהחלטה קפריזית הביאה אותו להאמין, משום מה, שהוא כשיר לייעץ לאחרים ולהדריכם. אני באמת לא מבין זאת, ולכן אני מניח, כאמור, שאני פשוט מפספס משהו בכל הרעיון של "מאמנים אישיים". אני מניח שתהיות מהסוג הזו כבר עלו בעבר כאן בפורום, אבל לא מצאתי שרשורים רלוונטים. כנראה שאם את העובדות אני מבין כראוי, הביקורת שעולה בדברי עליהן לא תמצא חן בעיני כמה אנשים. ובכן, זו דעתי ואני עומד מאחוריה. אני מקווה שלמרות זאת אזכה לתגובות ענייניות, ובפרט, תיקונים עובדתיים, כדי שאם זו אכן אפשרות טובה, אוכל לשקול אותה מחדש. תודה מראש, ויום טוב.

 

[אבי בכר 2005]

שלום לך וברוך הבא

אני קורא את הודעתך ומתרשם שאתה אדם רציני שבחן את האינפורמציה מולו וגיבש דעה מלומדת, מנומקת ומוצקה. אני גם מבין מדבריך שעדיין אתה מניח ספק קל בדברים ומעוניין לשמוע מה יש למאמנים אישיים לאמר על דעתך זו ואולי תלמד דבר חדש. ובכן, יהיה זה יומרני מצידי לנסות לשכנע אותך בפוסט אחד מעל גבי הפורום לוותר על המחקר שערכת והמסקנות שאליהן הגעת ולהפוך את העמדה אליה הגעת על פיה. ומכיוון שכך לא העשה זאת. יחד עם זאת אתרום לך עצה שימושית. אם אכן אתה מעוניין לבחון את נושא האימון האישי כאופציה, הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לפנות לאנשים שעברו אימון אישי אשר הביא טרנספורמציה לחייהם, אנשים שקיבלו (בראות עינהם) ערך משמעותי לחיים. אמנם ישנם גם אנשים שהתאכזבו או לא קיבלו את הערך לו ציפו מאימון אישי כמו בכל תחום שהוא אך אלא אינם מעניינים אותך. אולי זה נשמע לך מגמתי, ובכן אתה בהחלט צודק אם יש לך מגמה להבין כיצד אימון אישי לא מצליח תשאל את המאוכזבים אם יש לך מגמה להבין איך אימון אישי מצליח תשאל את מי שחווה טרנספורמציה. איך להגיע לאנשים כאלו? אין לי ספק שאם תבקש הפניות תקבל, וגם אתה יכול לברר בפורומים לאימון אישי כאן בתפוז או בכל אתר פורומים אחר (יש גם פורום אימון אישי חוץ מפורום מאמנים אישיים) ולסיום, נקודה להירהור עבורך אם היה אדם שאתה יודע מתוך ברור מעמיק עם לקוחות שהוא מחולל ניסים בחייהם של אנשים האם זה היה משנה לך ששנה קודם הוא היה שיפוצניק או מהנדס תוכנה? יום מבורך.

 

[Yin]

במקום אימון אישי כתחליף ליעוץ

פסיכולוגי. אפשר לדבר על מאמן אישי כתחליף לפסיכולוג - כלומר פרסונה מול פרסונה ולא מקצוע מול מקצוע. אני מאמן וכששאלתי את עצמי את אותה שאלה בדקתי והגעתי למסקנה הבאה - יש המון שיטות טיפול פסיכולוגיות חלקן מאוד מסורתיות ומקובעות וחלקן מאוד עכשוויות עד כדי "טיפול קצר מועד", חלק מהפסיכולוגים נשענים רק על פרויד ואחרים משלבים גם עבודת גוף נפש מזרחית. יש גם המון גישות/שיטות אימון וגם המון מאמנים שכל אחד מהם הולך בדרכו. לכן אין כלל משמעות לשאלה על דיסיפלינות אלא על אנשים ועל כימיה ביניהם. עדי

 

[שרון גור]

אימון אישי לא מחליף טיפול פסיכולוגי

אימון אישי לא מחליף טיפול פסיכולוגי. מאמנים שלוקחים על עצמם לטפל (טיפול פסיכולוגי) מבלי שיש להם את הגושפנקא החוקית/מקצועית לכך - פוגעים בעצמם ובשמם הטוב, במתאמן, ובשמו הטוב של מקצוע האימון. יחד עם זאת, ישנם מצבים בהם שתי השיטות יכולות לסייע, וישנם מצבים בהם אימון עדיף על טיפול. בסופו של דבר על הלקוח לבחור ולקבוע, על פי המטרות שלו. יש כאן מלכוד 22, כי לפעמים הקושי שבשלו פונה הלקוח לאימון או לטיפול קשור בתהליכי בחירה וקבלת החלטות. אין פתרון בית ספר או חוק אצבע אחיד לשאלה הזו, ועל כל פונה לפתור אותה עבור עצמו.

 

[אוריק3]

אימון אישי מקצועי יכול בהחלט להחליף

טיפול פסיכולוגי, לכן בשלב הראשוני יש לוודא את אופי הבעיה. מעטים המקרים בהם האימון לא יוכל להחליף טיפול פסיכולוגי אנכרוניסטי.

 

[כישורי חיים]

התבוננות על האמונות

שמנהלות אותך,עשויה אולי להיות ההתחלה של משהו חדש. אולי אתחיל בזה שאין לי שום רצון או ענין לשכנע אותך להתחיל טיפול כזה או אחר. פסיכולוגיה /מול אימון,כי האמת היא שאיני יודעת מה יהיה נכון עבורך ומה אופי הנושא שברצונך לטפל בו. אלא אם כן תרצה לשתף את חברי הפורום . אם אצטט את דבריך "אפילו מהבחינה האישית, גם כך זה קשה מאד לבטוח ולסמוך על פסיכולוג, קל וחומר מבחינתך לשים את יהבך על המאמן שלדבריך ותפישתך כל הידע שלו נשען על ניו'איג האמנם? ועוד מדבריך"ובכן, זו דעתי ואני עומד מאחוריה. אני מקווה שלמרות זאת אזכה לתגובות ענייניות, ובפרט, תיקונים עובדתיים, כדי שאם זו אכן אפשרות טובה, אוכל לשקול אותה מחדש. תודה מראש, ויום טוב. לטעמי העינין הוא לא פסיכולוג/מאמן,אלא נושא של אמון ,ואם טעיתי ,מראש התנצלות ותיקון, ממה נובע חוסר האמון? איך אתה מסביר לעצמך את חוסר האמון? איזה הנחות בסיס עומדות מאחוריהן? בברכת יום טוב. רבקה בן אלי כישורי חיים holystCoach 052-2436685

 

[ענתוצאות]

על הקשר בין הנחות מוצא לבין המסקנות

כשמניחים מספר אקסיומות - המבנה מעליהן יהיה בדרך כלל ברור. כשמפרקים את האקסיומות - יוצרים פתח למבנה אחר, חדש... הנחות המוצא שלך מובאות כאקסיומות ולכן, על גבן, נוכל רק לבנות את המבנה שאתה בנית: 1. 10 שנים באקדמיה + מבחנים+ ציונים+גוף ידע מדעי ברובו = אדם שכשיר לטפל בך ובחייך 2. מי מהקדיש שנים מחייו ללימוד הפסיכולוגיה הקלינית = אדם שכשיר לטפל בך ובחייך 3. מי שכפוף למסורת של אתיקה מקצועית, נורמות טיפוליות וחוקי מדינה = כשיר לטפל בך ובחייך. על הנחות המוצא האלה - אפשר רק לבנות מבנה אחד: הפסיכולוג הוא הדמות הכשירה היחידה לטפל בך ובחייך. הדיסציפלינה הפסיכולוגית היא הדרך היחידה לעזור לך. אם כך - אין ויכוח ואני מאחלת לך הצלחה גדולה. לכל הנחת עבודה שתסכים לפתוח - אני אשמח להיכנס ולהראות זויות אחרות. רק לדוגמא: 1. כשירות אקדמית: אני חלק מהסגל האקדמי עד היום. מלמדת באוניברסיטת ת"א. מאד, אבל מאד מעריכה מסלול הכשרה אקדמי - בכל תחום. אבל יודעת, לצד זה, שההכשרה האקדמית הפורמאלית אינה תשובה אוטומטית לאיכות. לצערי. מכירה הרבה (מידי...) אנשי אקדמיה שלא הייתי מפקירה בידיהם ולו שביב פסיולוגי או מנטלי מעצמי. סנטימטר... והנה תאמר - דוקטורים, בעלי תואר שני וכו'... מולם, אני מכירה מאמנים גדולים ודגולים שהרקע האקדמי שלהם הוא לא זה שהוביל אותם לאיכויות האמורות. לא הייתי רצה לעשות אימון אצל מישהו שאין לו רקע אקדמי רלוונטי כלשהו. אני עדיין חושבת שאנשים שעברו בחייהם מסלול לימודים פורמאלי העשירו את עצמם ויוכלו להעשיר אחרים. אבל כבר מזמן הפסקתי לראות בהכשרה אקדמית טיפולית- אינדיקציה לאיכויות. בתחומים שלנו, עומק של אדם, יכולתו האישית, כישורים ומיומנויות שרכש עם השנים, כאריזמה וכמובן - גם ידע - כל אלה בונים את החבילה האפקטיבית ביותר. לא הידע בלבד... זו היתה רק דוגמא. אם תסכים לפתוח את הנחות המוצא שלך - אני כאן איתך, לשיחה פתוחה. אם אתה נשאר עם הנחות המוצא האלה - פסיכולוגיה היא התשובה האולטימטיבית בשבילך ואני מאחלת לך הצלחה. בכל מקרה רק אומר, שהאימון מוכיח את עצמו כערוץ חדש, אלטרנטיבה נוספת בסל הערוצים הקיימים לעזור לאנשים לקצר פערים בין מקומות מצויים בחייהם ליעדים רצויים. על ההבדל בין התחום הזה לבין הפסיכולוגיה, על המקומות שבהם הפסיכולוגיה לא נותנת מענה מתאים ואילו האימון כן ועל המקומות שבהם הפסיכולוגיה היא התהליך המומלץ - אשמח לשוחח איתך כשתגיע עם יכולת לפתוח את הנחות המוצא הללו. בהצלחה ענת

 

[FakeNick19]

אימון אישי ופסיכולוגיה

ראשית, תודה רבה על התשובות של כולכם. שמחתי לראות בתגובות יישום כן של העצה שניתנה לי ברבות מהן: לבחון "בראש פתוח" אלטרנטיבות שאולי לא מתיישבות עם התפיסה הנוכחית שלי. בכוונתי לעשות בדיוק את זה, בהקשר הנוכחי. הדיון מעניין בעיני לא רק בשל המשמעויות האישיות שלו מבחינתי, אלא גם בפני עצמו. ובכל זאת, נקודת המוצא שלי היא אישית. זיהיתי אצלי כמה דפוסים (מחשבתיים \ התנהגותיים) שאני מעוניין לשנות, נוכחתי, לצערי, שאני דבק בהם על אף מודעתי לקיומם ונסיונותיי לשנותם, ומאחר שהם גורמים לי אי-נחת רבה ולהערכתי אף מסבים לי נזק של ממש, החלטתי להניח את גאוותי בצד ולנסות להעזר באדם אחר. למיטב הבנתי, מאחר שלא מדובר כאן בפתולוגיה של ממש, שתי הדיסציפלנות (פסיכולוגיה \ קואצ'ינג) טוענות לרלוונטיות. אני "לא מחפש שישכנעו אותי" ולא מתיימר לערער על סט האמונות של הכותבים בפורום. אני בסה"כ מנסה לעמוד על טיבן של האלטרנטיבות העומדות בפני. אבי בכר שאל האם הרקע של אדם עליו הייתי שומע כי הוא מחולל ניסים בחייהם של לקוחותיו היה משנה לי. בשאלה זו יש יותר עומק משאולי נדמה מלכתחילה, וזאת מכמה בחינות: (א) האם כך מאמנים-אישיים רואים את עצמם? כמחוללי ניסים? אני, למשל, לא מאמין בניסים, ולא מצפה לניסים. בפרט, הבעיות איתן אני מנסה להתמודד הן מן הסתם תוצר סבוך של נסיבותי חיי, כמו כל חלק אחר באישיותי, וברור לי ששינוי יסודי ידרוש ממני עבודה רבה וקשה שתימשך כנראה זמן רב. כאמור, ניסיתי לשנות זאת בכוחות עצמי, ללא הצלחה. אמנם ייתכן שחוכמת החיים שלי היא כאין וכאפס לעומת זאת של המאמן הממוצע, והיכולת האינטרוספקטיבית שלי מתגמדת לעומת כישורי הפרספקטיבה והמבט החודר שלו - אבל עד כמה שאני מבין, זה לא מאד סביר (אחזור לכך בהמשך, כשאגע בתמה שחזרה על עצמה בתגובות: אמון). (ב) מלבד זאת, כמובן שהרקע של "מחולל הניסים" היה משנה לי. אלמלא כן, הייתי פונה לחצר של איזה מקובל, או עורך טקס וודו קטן. יותר זול, יותר מהיר, ולא חסרים סיפורים על כאלה שניסו והצליחו. המקרה של אימונים אישיים הוא כמובן שונה, מכיוון שהמתודה המדוברת - עד כמה שאני מבין אותה - לא סותרת באופן ישיר את הידוע לי על שאר העולם, אבל אני לא מצליח להבין את הביסוס שלה. לא חסרות דוגמאות לרעיונות שנשמעים "מובנים מאליהם" והגיוניים אך הם פשוט אינם נכונים, ואוסף של עדויות אנקדוטליות הוא לא הוכחה לשום טענה (ואפילו לא מספיק בשביל לחזק טענה). בפסיכולוגיה אמנם נראה לי שהמצב טוב יותר אך גם הוא כנראה לא מזהיר, וזו כנראה הסיבה העיקרית לכך שאני שוקל אלטרנטיבה כמו "אימון אישי" (ולמשל, לא הייתי טורח בכלל להרהר באפשרות של "טיפול אלטנרטיבי" אם יש רופא זמין בסביבה...). ועכשיו, לנושא האמון, שנראה שמטריד רבים מהעונים לי (ואולי אני התחלתי - כי האמת היא, שהנושא מאד מטריד אותי). ההתייחסות היפה שלך לכך היא הסיבה שבחרתי להגיב דווקא להודעה שלך. האמון שעלי לתת במטפל \ מאמן היא כפולה: אמון אישי, ואמון מקצועי. אני צריך לבטוח בו מספיק בשביל להחשף בפניו ככל הנדרש, ולעשות כעצתו, ועלי להאמין שהתהליך עשוי, בסבירות גבוהה, להיות אפקטיבי. שני הדברים אינם פשוטים מבחינתי. לאמון אישי, כמובן, אין שום כשר להשכלה פורמלית כזו או אחרת. ברור שמהבחינה האישית אסמוך יותר על מכר ותיק חסר השכלה אקדמאית, מאשר על פרופסור זר. אבל כאן זה לא המקרה. כאן בכל מקרה אאלץ לבטוח באדם זר לחלוטין, בין אם פסיכותרפיסט ובין אם הוא מאמן אישי. איני יודע אם מבחינתכם לתת אמון מהסוג הזה באיש זר (שכולל חשיפה של עניינים שהם מטבעם אישים ביותר) הוא עניין של מה בכך. מבחינתי, ואיני סבור שיש עם כך בעיה כלשהי - מדובר בעניין רגיש, שבאופן רגיל כלל לא היה עולה על הפרק. אז אמנם בכל מקרה יהיה מדובר כאן באדם זר, אבל בכל זאת, הפסיכולוג עבר כמה ועדות וראיונות שנועדו לקבוע אם אפשר או אי אפשר לתת בו אמון, רישיון התעסוקה שלו מותנה בשמירת האמון שלו, ויש חוק מדינה שמחייב אותו לסודיות מוחלטת. האם יש אנאלוגיה כלשהי לדברים אלה גם כאשר מדובר במאמנים אישיים? כי אם עלי לבטוח בזר מוחלט, רשת ביטחון כזו - גם אם היא אינה מושלמת - טובה יותר מכלום. העניין המהותי יותר, כנראה, הוא שכל האמון האישי שבעולם לא ישנה דבר אם אין לי אמון מקצועי באדם. כלומר אם אין לי סיבה טובה להאמין שבאמת אפיק תועלת משיטותיו. את ניסחת יפה מאד את הסיבות לכך שכשירות אקדמאית אינה ערובה לכשירות אישית כמטפל. אין לי וויכוח איתך בנקודה זו, וזאת גם על סמך הכירותי האישית עם האקדמיה. האמון המקצועי שלי אינו ספיצפית ב-"באקדמאי" זה או אחר, אלא בממסד האקדמאי: בשיטות המחקר, בביקורת עמיתים, בדרכי הפצת הידע ושימורו ובאופני ההכשרה וההסמכה. הפסיכותרפיסט מבחינתי אינו אלא מייצג פרטי של כל אלה. השיטות שלו, הידע שלו, המורים שלו, העמיתים שלו - כל אלה מאפשרים לי לתת (יותר) אמון בו. אדם אחר - יהיה חכם ומכושר ככל שיהיה - לא יוכל להגיע בכוחות עצמו להישגים של מנגנון כזה. האם יש מנגנון מקביל גם ל-"מאמנים אישיים"? מהיכן כל הפרקטיקות שלהם לקוחות? מהיכן הידע עליו מתבסס העצות שהם נותנים? בסופו של דבר, עלי לבחור מישהו שיתן לי תוצאות טובות בסבירות הגבוהה בויתר. אני לא מכיר אף קריטריון בחירה שיבטיח הצלחה. הקריטריון הטוב ביותר שאני מכיר הוא הכשרה אקדמאית. מה האלטרנטיבה שלכם? כיצד אתם הייתם בוחרים? אני רוצה להדגיש שכל מה שכינית "הנחות מוצא" הן כלל אינן הנחות. אני חושב שנימקתי כל אחת מהן, וממילא הן פתוחות מבחינתי לביקורת. כבר כתבתי המון, ואני מקווה שבכך גם עניתי לשאלות רבות אחרות שנשאלתי, כמו: אם התוצאה היא הדבר שמעניין אותך - האם זה משנה אם האדם שאליו אתה פונה יהיה בעל תואר אקדמי או אבקת קסמים - בהנחה שאתה מגיע לתוצאה עם שניהם? האם התוצאה מובטחת? (לא). אם כך - עלי לבחור בדרך שבה ההצלחה היא הסבירה ביותר. אני מנסה לברר מה היא בדיוק כאן ועכשיו. מה דעתך, אתה חושב שתוכל לגבש דעה על פסיכולוגים על סמך אותם מקורות שהשתמשת לגבש דעה על מאמנים אישיים? דעתי על פסיכולוגיה אינה חיובית ביותר, לכן אני מוכן לשקול את האלטרנטיבה. עם זאת, פירטתי סיבות מסויימות בגללן בכל זאת אני יכול לתת אמון (אישי ומקצועי) בפסיכולג. לא ברור לי עדיין אם יש סיבות דומות גם באשר למאמנים אישיים. גם לי יש שאלות רבות: באיזה פורמט "אמון-אישי" מתבצע? שיחה? הקשבה? עצות? משימות? מהיכן הידע של המאמנים האישיים? *בעיקר* מניסיון חייהם? *בעיקר* מלימודים פורמליים? מהיכן הפרקטיקות שהם מציעים? רעיונות שלהם? פרוצדורות "מקובלות בתחום"? על מה הן מבוססות? יש תיאוריה כלשהי מאחוריהן? יש מחקרים רלוונטים? היכן המפגשים נערכים? בקליניקה? בבית-המאמן\בית-המאומן? במקום-ציבורי? תודה על ההקשבה, על התשובות ועל העצות, ולילה טוב.

 

[כישורי חיים]

סיפור בודיהסטי

נניח שאדם נפגע מחץ משוח ברעל וחבריו וקרוביו מביאים אותו לרופא...והפצוע אומר כך. לא אתן להוציא ממני את החץ עד שלא אדע מי ירה בי,אם הוא ממעמד הכוהנים או ממעמד הסוחרים,או העבדים,מה שמו מה שם משפחתו, האם הוא גבוה,אן נמוך, מאין בא-מאיזה כפר,עיירה או עיר...... מה סוג הקשת שממנה ירה את החץ,מה סוג המיתר שבה ועוד כיוצא באלה. אדם זה ימות לפני שיידע דבר מכל אלה המשך יום טוב ומבורך רבקה בן אלי כישורי חיים holystCoach 052-2436685

 

[האלי]

תהליך הוא תהליך

ואת התהליך אתה תעשה (או שלא). כפי שאני רואה את הדברים, מבחינתך בשלב הזה, כשאתה עומד מול תחילתו של התהליך אין לך יכולת לדעת מי יוכל לתמוך בך באופן הטוב ביותר בתהליך שאתה רוצה לעבור. אתה יכול בשלב הזה להמשיך לשקול, להתבונן, לתכנן, לחשוב... ועוד אין סוף פעולות אינטלגנטיות שאתה עושה במקום לעשות את הדבר היחיד שאתה באמת רוצה לעשות: להתחיל את התהליך. אני לא מזלזל בחשיבות של תהליכי הבחינה השקילה והבחירה. אני רק רוצה להזכיר לך שהדבר האמיתי הוא להתחיל את התהליך. ואם יקרה שתראה בכל שלב שהוא שמי שבחרת בו לתמוך בך בזמן שאתה עובר את השינויים שאתה רוצה לעבור, לא נותן לך את התמיכה שמתאימה ורצויה לך, תמיד תוכל לבחור לך תומך אחר. אלא שאז תהיה קצת יותר חכם מכיוון שכבר עשית איזה שהוא חלק מהתהליך שלך בדרך שלך אל עצמך. באשר לשאלות שבסיפא של דבריך אני יכול לענות לך בקצרה: "מה זה משנה לך על מה מתבסס מי שתומך בך בתהליך? מה שחשוב לך שהוא ידע לתת לך את התמיכה המתאימה לך." לו אני זה שהיית בוחר בו להנחות אותך בצעדיך הראשונים בדרך אל עצמך הייתי מתחיל מלברר איתך למה כל כך מפחיד אותך לתת אמון באחרים? צא לדרך ידידי, היא לא קלה אבל היא מרתקת ומתגמלת. אני מאחל לך שבשנה הבאה תדע לספר לנו חוויות מהדרך שלך אל עצמך.

 

[bridges]

דפוסי מחשבה

השאלות שלך הן מאוד חשובות ורלוונטיות, אבל אני מזמין אותך לדרך חשיבה אחרת (אתה הרי מעוניין לשנות דפוסי מחשבה שלך, לא?). אני מזמין אותך לזה משום שרואים שאתה אדם שמעמיק בדברים ומודע לעצמך. * האם יש איזשהו קשר בין אותם דפוסי חשיבה שאתה רוצה לשנות לשאלות שלך לגבי האימון? תנסה לא לפסול את האפשרות הזאת ברגע, תחשוב על זה. ואם מצאת קשר, אז יש לך כאן הזדמנות מיידית לשנות את אותו דפוס מחשבה שעוצר אותך. רונן

 

[isaacm]

עבודה

בכנות, ההתלבטויות והספקות שלך משקפות לי את התהיות והספקות שאני חש. תודה. יכול להיות שבעוד סבב או שניים תרגיש קצת יותר נוח. ייתכן שעם הזמן תוכל לתת אמון. אין לי ספק, שיהיה שוווה לך לבחון בהמשך את הרקע לכל הדברים האלה. אני מעוניין להזמין אותך לעבוד, ומקווה שזה לא "יפחיד"

אותך יותר מדי. בוא, אזמין אותך למסע קטן, ואולי תקבל כך חלק מהתשובות לשאלות שלך. אם אני מבין נכון, אתה נמצא בתהליך של עבודה עצמית, זיהית מספר דפוסי חשיבה והתנהגות שאתה מעוניין לשנות. אינך מצליח לשנות למרות היותך מועוניין לשנות ומודע לקיומם של הדפוסים. זה נראה לי מצב שבו אתה תקוע, בהחלט מתאים לאימון. אז - איך אני מזמין אותך לעשות משהו שאתה פשוט עוד לא החלטת שאתה מעוניין לעשות? הנה כך, פשוט. בחר לך אחד מהדפוסים - זה שיהיה לך הכי קל לשתף (הייתי מציע לך קריטריון אחר - של חשיבות למשל, אבל כרגע נראה לי שהדבר הכי חשוב לך הוא לשמור על עצמך משרלטנים וכו' - אז בוא ונזרום עם זה). אני כבר אומר לך, שדפוסי פעולה יותר קל לחשוף (לא תמיד - אבל בדרך כלל) מאשר דפוסי חשיבה. תוכל לשתף אותנו ולראות איך אתה חווה עבודה על הדפוס הזה. לעניות דעתי, מהר מאד תקבל די הרבה תשובות. תמיד תוכל להמשיך לנהל דיונים פילוסופיים מעמיקים על כל מני נקודות הקשורות לאימון ופסיכולוגיה ועוד כל מני נושאים מעניינים, רק - בינתיים תעבוד קצת. (רק אם אתה מרגיש שאתה כבר מוכן לעבוד!) ותזכור תמיד, שבהחלט ייתכן שהדפוס שאתה כל כך רוצה לשנות, נכון כשלעצמו - והרצון עצמו מבוסס על כל מני הנחות יסוד שגויות! הנה הזמנתי אותך. תחליט ותפעל. איציק

 

[isaacm]

טיפול פסיכולוגי כתחליף לאימון אישי

שלום, שלום גם לך. לאחרונה גיבשתי החלטה לפנות לפסיכולוג. בעקבות הודעה ששלחתי בפורום "ייעוץ פסיכולוגי" בה ביקשתי עזרה בבחירת פסיכולוג, קיבלתי פנייה ובה הצעה לשקול את האפשרות של אימון אישי. אני מניח שמי שהמליץ לך - גם הסביר מדוע הוא ממליץ. אם לא - אני מתחיל להבין את התהיות שלך. האמת היא שכלל לא שקלתי את העניין קודם לכן, מכיוון שלא הייתי מודע לאפשרות. אך בעקבות הפנייה הזו עיינתי בהודעות ומאמרי הפורום, ובחלק מהאתרים שמקושרים לכאן, ואני מוכרח להודות שהעניין נראה לי לא רציני, בלשון המעטה. עד כדי כך לא רציני, שאני מאמין שאני כנראה מפספס כאן משהו מהותי. אהבתי את תחושת הבטן שלך. אני מניח שתמצא מי שיסכים איתך. מה דעתך, אתה חושב שתוכל לגבש דעה על פסיכולוגים על סמך אותם מקורות שהשתמשת לגבש דעה על מאמנים אישיים? למיטב הבנתי, ה-"מאמנים האישיים" הם אנשים חסרי כל הכשרה רלוונטית (לפחות פורמלית) שנעזרים בעיקר בשלל מתודות ניו-אייג'יות אופנתיות. כיצד אפשר להשוות זאת לאדם שלמד במשך 10 שנים באקדמיה, עבר מגוון מבחנים ומיונים, צבר ניסיון מודרך רב תחת ביקורת עמיתים, ולרשותו גוף ידע, מדעי ברובו, שנצבר על ידי מאות אלפי מטפלים וחוקרים במשך כמאה שנים? מה שכתבת נשמע כמעט הגיוני. נראה כמצב בעייתי - בלשון המעטה. מאמן אישי מוסמך עבר הכשרה רלוונטית לאימון אישי. כך הוא קיבל את ההסמכה. הכלים בהם הוא משתמש הם כלים מקצועיים. אני מבין שבחנת את שלל הכלים המקצועיים שעומדים לרשותו של מאמן ומצאת אותם "מתודות ניו-אייג'יות אופנתיות", תעזור לי לראות את הדברים כמוך. לגבי ההשוואה עם הפסיכולוגים, או בכלל. אימון אישי לא בא במקום טיפול פסיכולוגי. מי שנזקק לטיפול פסיכולוגי טוב יעשה אם כך יעשה. יתרה מכך, מאמן המזהה מצב בו נדרש טיפול פסיכולוגי חייב להעלות את הנושא מול המתאמן וזה לכל הדיעות. בקוד האתי של איגוד המאמנים הבינלאומי (ICF): סעיף 19 אומר: "אם אני מזהה מצב בו הלקוח יקבל שירות טוב יותר ממאמן או משאב אחר, אמליץ על שינוי". סעיף 20 אומר: "אמליץ בפני הלקוח להיעזר בשירותיהם של אנשי מקצוע אחרים כאשר הדבר מתאים או נדרש". אפילו מהבחינה האישית, גם כך זה קשה מאד לבטוח ולסמוך על פסיכולוג, שהוא אדם שהחליט שייעודו האישי הוא לעזור לאנשים להבין את עצמם - ואכן הקדיש שנים מחייו במסלול הפסיכולוגיה הקלינית רק כדי להגיע לנקודה בה הוא יכול להתחיל בכך, ומאז הוא כפוף למסורת ארוכה של אתיקה מקצועית, נורמות טיפוליות וחוקי מדינה. אני לא מבין למה שמישהו יהיה מוכן להשליך את יהבו על אדם שהיה מהנדס תוכנה, איש שיווק או שיפוצניק, עד שהחלטה קפריזית הביאה אותו להאמין, משום מה, שהוא כשיר לייעץ לאחרים ולהדריכם. אני באמת לא מבין זאת, ולכן אני מניח, כאמור, שאני פשוט מפספס משהו בכל הרעיון של "מאמנים אישיים". נושא האמון הוא מהותי ביותר. כשאני קורא את מה שאתה כותב אני ממש תוהה. אשתף אותך במה שעובר לי בראש. אתה רואה במאמן אישי אדם חסר הכשרה רלוונטית, שהחלטה קפריזית מביאה אותו להאמין שהוא כשיר לייעץ לאחרים. (כן, הבנתי שאתה מבקש שנבהיר לך את העניין. אני רק משתף אותך במה שאני רואה, ותרשה לי להמשיך) אתה מוצא קושי רב גם בנתינת אמון בפסיכולוג (ותיארת יפה מאוד את רמת ההכשרה שלו). לאור כל הדברים הקודמים אתה לא מבין איך מישהו יהיה מוכן להשליך את יהבו על המאמן האישי שתיארנו לפני מספר שורות. לדעתי אתה מציג חשיבה מעמיקה. בדקת דברים ברמת הזמינות המיידית ואף הגעת למסקנות. אני מניח שתהיות מהסוג הזו כבר עלו בעבר כאן בפורום, אבל לא מצאתי שרשורים רלוונטים. כנראה שאם את העובדות אני מבין כראוי, הביקורת שעולה בדברי עליהן לא תמצא חן בעיני כמה אנשים. ובכן, זו דעתי ואני עומד מאחוריה. אני מקווה שלמרות זאת אזכה לתגובות ענייניות, ובפרט, תיקונים עובדתיים, כדי שאם זו אכן אפשרות טובה, אוכל לשקול אותה מחדש. והנה הגעתי לעיקרה של הודעתך. ולמה עיקר? כי לאחר כל מה שכתבת - אתה אומר זו דעתי ואני עומד מאחוריה. איכשהו לאורך כל הכתיבה שלך אתה יצרת רושם, ועשית את זה מאד יפה, שאתה מעוניין להבין, שאתה בתהליך של גיבוש עמדה, שאתה מרגיש שאולי המידע שבידך אינו שלם, ועוד כהנה וכהנה אמירות שלמיטב הבנתי סותרות את האמירה שלך, או שהאמירה שלך סותרת אותן. גם זו נקודה שמצאתי לנכון לשתף אותך בה. תראה, השתדלתי להגיב עניינית במעט המקומות שהעלית טיעונים ענייניים. כשכתבת דברים שלדעתי הם חסרי בסיס, לא כל כך ידעתי איך להגיב, הגבתי היכן שמצאתי דרך להגיב. מבחינתי ישנם מספר דברים שחייבים להתקיים כדי שיוכל להתקיים אימון: 1. המתאמן מעוניין לעבוד. אין לאימון משמעות אם כל הקיום שלו הוא בקשר של המאמן עם המתאמן. העבודה במפגש חייבת להתבטא על ידי המתאמן מחוץ למפגשים. 2. המתאמן חייב לחוש אמון במאמן. אם אין אמון, המאמן יפעל בואקום, ללא המידע הרלוונטי, והמתאמן לא יחוש כל רצון לבצע את מה שנדרש. ישנם עוד דברים - אבל, מה דעתך? אתה מעוניין לעבוד? חושב שתוכל לתת אמון במי שיהיה מוכן לעבוד איתך? תודה מראש, ויום טוב. בהצלחה בכל מסלול שתבחר. איציק נ.ב. כן. הקפצת אותי קצת

 

[רוח מדבר]

זו דעתך ואתה עומד מאחוריה

אם זו דעתך ואתה עומד מאחוריה, מדוע הינך כאן מעלה ספק קל? הרי, כבר גיבשת את דעתך, ואתה עומד מאחוריה? האם אתה מעוניין שישכנעו אותך אחרת? אילו תיקונים עובדתיים אתה מחפש שיראו לך שזה אכן אפשרות טובה כדי שתוכל לשקול אותה מחדש? מה חשוב לך בפנייתך למטפל/מאמן/מנחה - התהליך, הדרך או התוצאה שאתה מעוניין להשיג? ואם התוצאה היא הדבר שמעניין אותך - האם זה משנה אם האדם שאליו אתה פונה יהיה בעל תואר אקדמי או אבקת קסמים - בהנחה שאתה מגיע לתוצאה עם שניהם? יש לי עוד כמה שאלות, אבל נתחיל מכאן. מיקי

 

[גלעד63]

זה הכל אנשים

דיסציפלינות, מתודות, השכלה כזאת, השכלה אחרת, שיפוצניקים, אינסטלטורים, מכונאי מכונות כביסה - הכל אנשים. בוא ואספר לך איך אני בוחר גנן, למשל - אני פותח דפי זהב, בוחר כמה בעלי מקצוע, רצוי מגבעתיים (הקירבה הגיאוגרפית חשובה) מרים טלפונים, פוסל אוטומטית את המאוד יקרים, את השאר אני מזמין לתת הצעת מחיר. כשהם באים אני מסתובב איתם כמה דקות בגינה, שואל אותם שאלות, בודק כל מיני עניינים מקצועיים, מקשיב לתשובות אבל בעצם מחפש דברים אחרים לגמרי - כמה מהר הבנאדם מדבר, בכמה מונחים מקצועיים שאני לא מבין (או שהוא חושב שאני לא מבין

) הוא משתמש, כמה זמן לוקח לו לנסח תשובה, איזה שאלות הבהרה הוא שואל, מיליון ואחד דברים שלחלקם אני מודע ולחלקם לא וכשזה מתאים אני סוגר איתו על המקום. ומה אני בודק, בעצם? אני בודק איך הוא מתייחס למקצוע שלו ואיך הוא מתייחס אלי והאם אני יכול לתת אמון בו וביכולתו המקצועית - זה הבסיס, לא לוקח אף בעל מקצוע שלא השתכנעתי שיש לו את זה ואני חייב לציין, בכל הצניעות, שעד היום לא נפלתי. אבל את הבדיקה הזאת אי אפשר לבצע לא בטלפון ולא בפורום - חייב פנים אל פנים אחרת אתה מנהל את הדיון הזה בעיקר עם עצמך ועצמך, מוצלח וחכם ככל שיהיה לא יכול, לצערנו, לחדש לך כלום. תתחיל להיפגש עם אנשים - פסיכולוגים, מאמנים, יועצים, בקש תעודות, בקש המלצות, בקש קורות חיים אבל בעיקר תקשיב לאיך שהם מוכרים את עצמם - אני יכול לתת לך ים של עצות מאילו הצהרות ומצגים צריך להיזהר אבל אין צורך - כשתפגוש את בעל המקצוע הנכון, תדע. בהצלחה.

 

[Y A R A]

אהבתי../images/Emo45.gif

 

[tlingit]

../images/Emo45.gif../images/Emo13.gif