אימון אישי...

[Cannonball2]

אימון אישי...

אנחנו התחלנו לצאת כזוג מגיל 17.
כשהתחלנו לצאת, הייתי בחורה שמנמנה, והוא היה בחור חטוב.
לפני שהוא הכיר אותי, כל המהות של החיים שלו היו ספורט, זה היה התחביב העיקרי שלו. (הוא היה משתתף בתחרויות בין לאומיות וכאלה).
אחרי שהתחלנו לצאת הוא הפסיק להתעסק עם זה, וגם התחיל להשמין.
אחרי 3 שנים ביחד, הוא החליט שנמאס לו, שהוא לא אוהב את המראה שלו או את ההרגשה של העצלנות - וחזר להתעמל באופן רציני כמו שהיה רגיל בעבר.
באותה תקופה הוא סחף אותי עם כל ההתרגשות הזו של האימונים... אני, שבחיים לא התאמנתי... ששנאה ספורט ולא יכלה לחשוב על עצמי רצה... התביישה לרקוד בפומבי... הוא התחיל לאמן אותי... עשינו ספורט ביחד, הוא לימד אותי איך עושים כל מיני תרגילים, איך מרימים משקולות, כל מיני דברים שלא ידעתי על הגוף שלי...
מבחורה ביישנית מאוד ועם דימוי גוף נמוך, נהייתי הרבה יותר פתוחה, הפכתי ל"כוסית", התחלתי לאהוב את עצמי, אהבתי איך שנראיתי...
והספורט נהיה עוד תחום משותף שיש ביני ובינו... ושמרגש אותי ואותו...
אנחנו מתעמלים ביחד עד עצם היום הזה.

התחתנו, כרגע בלי ילדים, הוא למד תואר הייטקיסטי, שאין לו שום קשר לספורט, והתחיל לעבוד בהייטק...
אבל הוא לא אוהב את זה... הוא שונא ללכת לעבודה...

ועכשיו... הוא חושב לעשות הסבה ולהפוך את הספורט למקצוע שלו, להפוך להיות מאמן אישי.
בעלי מאוד מוכשר בתחום הזה, הוא יודע טוב מאוד מה הוא עושה, יש לו ניסיון מטורף וגישה טובה עם אנשים, ואני חושבת שהוא יצליח בזה.

אבל...........
אני מזה מקנאה.
כי ספורט זה היה התחביב שלו ושלי. הוא זה שגרם לי להתחיל עם זה. הוא זה שגרם לי לאהוב את זה.
הספורט, מבחינתי לפחות, זה משהו מאוד אינטימי, ביני לבינו...
ולא בא לי... שהוא יתחיל לאמן בחורות אחרות...

הוא אומר שבחורות יותר קל למצוא, כי הן הרבה יותר מודעות למראה שלהן... ויותר פתוחות לשינויים... יותר מקבלות "מרות" של מאמן...
הוא אומר שגרבים מאוד גאוותניים ולא תמיד הם פתוחים להקשיב או להתמיד...
ואני בנאדם מאוד קנאי... כלומר, אני סומכת עליו... אבל לא בא לי שהוא יהיה בסיטואציה, שמאוד אינטימית בעיניי עם אחרות...

קשה לי להסביר את זה לאנשים שלא מבינים...
זה כמו ש"הקטע" שלכם ביחד זה לטייל, אז שהוא ילך לטייל עם בחורות אחרות...
זה כמו ש"הקטע" שלכם ביחד זה לראות סרט, אז שהוא ילך לראות סרט עם בחורות אחרות...
זה כמו ש"הקטע" שלכם ביחד זה לנגן, אז שהוא ילך לנגן עם בחורות אחרות...

ולמרות שזו פרנסה טובה...
קשה לי עם המחשבה הזו... שהוא יהיה עם אחרות...
כי זה ה"קטע" שלנו.....

 

[Madam and Violin]

מעבר לזה שזה הקטע שלכם

זה גם מאד אינטימי (המאמן ומתאמן/ת)
אני חושבת שהבטחון העצמי שלך, הנאמנות שלו והקשר יעמוד במבחן בגלל המתח, אבל לוותר על הרצון שלו בגלל הפחד זו לא היתה אופציה מבחינתי, אבל זה באמת מצב לא נעים.

 

[littlerunaway]

את מעדיפה שהוא יהפוך להייטקיסט ממורמר?

 

[supersonic777]

אז מה?את רוצה שישאר ב"כלוב של זהב" ויהיה ממורמר רק בגלל...

שזה "הקטע שלכם"?
לא מערבבים מקצוע עם תענוגות!אם זה מה שהוא רוצה,אל תמנעי ממנו...
את חושבת שהוא יתחיל עם אחרות,הא?בטוח שזה עולה לך בראש...
זה לא קשור למקצוע,הרי יש מספיק בחורות גם בהייטק...
אז מזה משנה...?
&nbsp

 

[Shamy]

אני מבינה מה שאת אומרת

אבל בהנחה שאנחנו מדברים על בן אדם אינטלגנט שמבין שעבודה זה עבודה ובסה"כ הוא רוצה להכנס לעבודה שהוא אוהב (אגב מהכרויות שלי עם מאמני כושר ...אני מאמינה שהוא ירצה לחזור להייטק די מהר אבל אני לא מכירה תבן אדם זה רק ניחוש)
יש הבדל מאוד גדול בין מאמן אישי שעובד עם בן אדם בצורה מקצועית לבין בני זוג שמתאמנים יחדיו אפילו כשאחד מהם מאמן אישי ,באמת אז הסיטואציה הרבה יותר אינטימית ובעצם זה סוג של דייט. אם החבר שלך עם אופי מקצועי הוא יידע לעשות את ההפרדה הזאת בצורה טובה , גם לומדים את זה בקורסים של ההסבה שכשאתה מאמן כושר יש לך אחריות ולהיות סוג של פסיכולוג למתאמן, כי אתה צריך לדחוף אותו קדימה.
ולכן ההצעה שלי היא אלייך , תפרגני לבן אדם, הוא רוצה לעסוק במשהו שהוא אוהב ,תני לו ...אם תראי שהוא חוצה גבולות אז תוכלו לדבר על זה ולהגיד שלדעתך אולי יש פה חציית גבולות אדומים מבחינה מקצועית לבחינה אישית שלא צריך להיות וזה מדאיג אותך כי את גם אוהבת אותו ורוצה שהוא לא יסתבך בעבודה וגם כי את קנאית לו...וזה אמור להחמיא לו.
תביני שזה בעיקר מחשבות שלך..הלכת פעם נגיד לאימון אישי? סתם אימון אישי עם גבר שאת לא מכירה...את תראי שהדינמיקה שונה לחלוטין

גם טיפ קטן ממאמנים שאני מכירה ששני בני הזוג מאמנים לא באותה כיתה לפעמים אבל שניהם מאמנים באותה הרשת הם מאוד תומכים ומפרגנים אחד לשני יש להם כמה ילדים והם מאוד מקצועיים ,שניהם..והם מעולם לא חצו גבולות עד כמה שידוע לי וגם נגיד ראיתי הרבה פעמים שהבחורות שניסו להתחיל עם הגבר הוא ידע לדחות בצורה נעימה ומכובדת ברמה שעדיין היה נעים לבוא להתאמן אצלו..אז באמת שאני לא הייתי דואגת. תסמכי קצת על החבר שלך בחרת אותו כבן זוג מסיבות מסוימות לא?...תני לבחור קרדיט ותניחי קצת לחרדות לשכוח למעט ..בינתיים הן נשמעות רק חרדות ממה שיהיה ואין טעם להתעסק בדברים כאלה זה רק מכניס למעגלים הרסניים שיהיה לכם המון בהצלחה