אימון אישי
התחלתי אימון אישי, על מנת למצוא את הייעוד שלי לחיים, לפני כחודשיים. אני בפגישה השלישית וזה אמור להיות בנוי מ 8 פגישות. הפער בין השפה של הפגישה לשפה היומיומית שלי מתסכל אותי, ואין לי מושג אם האינטרקציה ביני לבין המאמן שלי היא הבעייתית, או שמא אני לא יכולה להפתח בפני מישהו שלא מכיר אותי ברמה שאני רוצה להפתח. זה תלוי בי והתשובות יכולות להגיע רק ממני, אבל בפגישה המח שלי עסוק בלחקור אותו, והוא גם אמר לי שהוא מרגיש שבכל פעם הוא צריך לבנות איתי אמון מחדש. אני מעריכה את עצמי כבן אדם פתוח ונגיש, ומרגישה שהוא מנסה להיות נגיש אליי, בכל דרך שהוא מכיר. אבל את הפתיחות ויכולת ההסבר שהייתי רוצה שיהיו לי בפגישה, אני מצליחה להוציא רק לאנשים שמרכיבים את חיי היום יום שלי, אלו שכבר מכירים את מי שאני ויודעים לראות מתוך ההתנהגות היום יומית את המאפיינים שאני אמורה לראות בעצמי. איך מביאים את עצמך להסביר למישהו שמסתכל מנק מבט הרבה יותר גבוהה, מבלי שיידע את כל הרקע וההסברים? המאמן שלי הוא מאמן עסקי, שלפי מה שאני יודעת עבר לאימון אישי בשנים האחרונות. אין לי רצון לעבור למישהו אחר, גם כי אני מרגישה שכבר הצלחתי להפתח בפני מישהו, ולא מתאים לי להתחיל תהליך עם מישהו חדש. וגם כי אני סומכת על האינטואיציות שלי שבמהלך הדקות של הפגישה הן שקטות. רק שאחר כך בבית, אני כבר לא בטוחה שמה שנאמר זה אני, אני לא זוכרת איך הגענו לדברים, ולא יודעת איך לפתח אותם. (ומתחילה לכתוב ולכתוב לעצמי ומפליגה....) הגעתי מתוך כוונה להיות הכי פתוחה ונגישה כדי שמישהו אחר ייקרא את הסימנים ויראה לי את הדרך, ואני מרגישה שאני מתבלגנת בין כל המידע. ברור שאני יכולה להגיד לו את כל הדברים האלו, רק שאני לא באמת יודעת איך. (זה המון!) אני מחצינה בפניו מישהי אחת, ונמצאת בפנים מישהי אחרת - היכולת להסביר את המישהי האחרת שלי היא כשאני מרגישה בנח, כשאני יודעת את התגובות וההתנהגויות של האדם מולי, כשמתנהלת שיחה והמח שלי לא עסוק רק בלחפור בעצמו, או בלבחון את הצד השני. אני אשמח לעצה מהצד השני של המטבע , תודה ויום מקסים
התחלתי אימון אישי, על מנת למצוא את הייעוד שלי לחיים, לפני כחודשיים. אני בפגישה השלישית וזה אמור להיות בנוי מ 8 פגישות. הפער בין השפה של הפגישה לשפה היומיומית שלי מתסכל אותי, ואין לי מושג אם האינטרקציה ביני לבין המאמן שלי היא הבעייתית, או שמא אני לא יכולה להפתח בפני מישהו שלא מכיר אותי ברמה שאני רוצה להפתח. זה תלוי בי והתשובות יכולות להגיע רק ממני, אבל בפגישה המח שלי עסוק בלחקור אותו, והוא גם אמר לי שהוא מרגיש שבכל פעם הוא צריך לבנות איתי אמון מחדש. אני מעריכה את עצמי כבן אדם פתוח ונגיש, ומרגישה שהוא מנסה להיות נגיש אליי, בכל דרך שהוא מכיר. אבל את הפתיחות ויכולת ההסבר שהייתי רוצה שיהיו לי בפגישה, אני מצליחה להוציא רק לאנשים שמרכיבים את חיי היום יום שלי, אלו שכבר מכירים את מי שאני ויודעים לראות מתוך ההתנהגות היום יומית את המאפיינים שאני אמורה לראות בעצמי. איך מביאים את עצמך להסביר למישהו שמסתכל מנק מבט הרבה יותר גבוהה, מבלי שיידע את כל הרקע וההסברים? המאמן שלי הוא מאמן עסקי, שלפי מה שאני יודעת עבר לאימון אישי בשנים האחרונות. אין לי רצון לעבור למישהו אחר, גם כי אני מרגישה שכבר הצלחתי להפתח בפני מישהו, ולא מתאים לי להתחיל תהליך עם מישהו חדש. וגם כי אני סומכת על האינטואיציות שלי שבמהלך הדקות של הפגישה הן שקטות. רק שאחר כך בבית, אני כבר לא בטוחה שמה שנאמר זה אני, אני לא זוכרת איך הגענו לדברים, ולא יודעת איך לפתח אותם. (ומתחילה לכתוב ולכתוב לעצמי ומפליגה....) הגעתי מתוך כוונה להיות הכי פתוחה ונגישה כדי שמישהו אחר ייקרא את הסימנים ויראה לי את הדרך, ואני מרגישה שאני מתבלגנת בין כל המידע. ברור שאני יכולה להגיד לו את כל הדברים האלו, רק שאני לא באמת יודעת איך. (זה המון!) אני מחצינה בפניו מישהי אחת, ונמצאת בפנים מישהי אחרת - היכולת להסביר את המישהי האחרת שלי היא כשאני מרגישה בנח, כשאני יודעת את התגובות וההתנהגויות של האדם מולי, כשמתנהלת שיחה והמח שלי לא עסוק רק בלחפור בעצמו, או בלבחון את הצד השני. אני אשמח לעצה מהצד השני של המטבע , תודה ויום מקסים