אימון בדופק מקסימום בריא או מזיק?

אילון22

New member
אולי לא מזיק אבל בטח לא מועיל...

מבחינה פיזיולוגית אימון בדופק מכסימלי (Zone 5) אינו מוסיף "בריאות" כלומר אין בו שום הישג מטבולי כגון "שריפת שומנים" וכיוב'. דווקא אימון ממושך בדופק מתון (Zone 3 - 73-80%) מועיל יותר ומתאים לאימונים של סבילות (Endurance) שהיא בדרך כלל המאפיין העיקרי של רכיבת אופניים.
כדאי לשמור את אזור הדופק הגבוה (Zone 5) למאמצים קצרים ועצימים בלבד. הכוונה לספרינטים מהירים- כדוגמת אינטרוולים בריצה- שמועילים להעלאת הסף האנאירובי (Vo2Max) וחשובים לבניית מהירות.
בדופק מכסימלי יש סיכון של "גלישה" להפרעות קצב חדריות וזה בודאי לא מומלץ לאנשים בני 40 ומעלה...
 

ariasdo

New member
ביוני 2010 פסיכולוג הספורט אבי פירוז נפטר מדום לב בזמן אימון

ספיניג בסבירות גבוהה בדופק מקסימום .
לינק לכתבה מ יוני 2010
http://www.shvoong.co.il/he-IL/133/5653/

רכבתי עם אבי פירוז במאה הקודמות במזגרות שונות
בסופי שבוע בצפון מחנות אימונים וכו' .
ב2009 אבי פירוז עשה גם טרס אלפ וכושרו היה טוב

לגבי מזיק לא יודע אבל בדופק מקסימום בעיות רדומות עלולות להתעורר .

מזיכרון היה גם רוכב ירושלמי בשם יובל גולן רכב גם עם יותם שקיבל דום לב תוך כדי רכיבה בהרי ירושלים .

אני מכיר עוד דוגמאות שספורטים התאמנו בדופק מקסימלי ועברו לצד השני .

גם אם אתה מתאמן לצורך אתגר מסוים למה לך לסכן את שריר ה
.
אתה כבר לא צעיר שמור על הבריאות .

אריה סדובניק

חשב לעשות בדיקה ארגונומטרית
 

ItsikH

Member
לא מזיק [בהסתייגות], אך לא מועיל יותר מכל דופק אנאירובי אחר
לא ניתן להחזיק דופק מירבי לאורך זמן כמובן, לכן השאלה מתייחסת, להגעה לדופק מירבי נקודתית באימון: ללב בריא ותקין לא ייגרם כל נזק מהגעה לדופק מירבי, אלא שמומים חבויים אפשריים עלולים להתבטא בו, כמו הפרעות קצב שעלולות להגיע חלילה לפרפור [חדרים או עליות].
מבחינת התועלת באימון, גם אם מבצעים אימון מבוסס דופק [ויש היום כידוע כלים נוספים מגוונים], החלוקה היא לטווחים לפי ארגומטריה, ואין חשיבות בטווח המירבי ALL OUT לערך המדויק. כך למשל אצלי נמדד בתקופת האימונים שלי דופק מירבי 185, אבל ALL OUT נקבע כבר מ-171 למיטב זכרוני, כלומר כל מה שמעבר לזה נחשב שווה ערך מבחינת פרוטוקול האימון.
 

ItsikH

Member
במבט שטחי לא מצאתי מענה לטענתי, שאין בסיס לטענה
שפעילות כזו או אחרת גורמת נזק ללב, אלא רק שעלולה להביא לידי ביטוי נזק *קיים* בלב. ההערכה השגורה ברפואה היא שפעילות כזו רק מביאה תועלת ללב עצמו ולא נזק, כל עוד הלב תקין - הפעילות לא גורמת בשום פנים ואופן נזק, אלא רק עלולה לבטא נזק קיים. שאלת קיום נזק כזה יש דרכים לבחון טרם פעילות - ארגומטריה - אבל הן מוגבלות.
 

ItsikH

Member
יש גם שאלה דומה, לא פחות חשובה, לדופק בזמן ביצוע
ולא משנה אם הארוע המדובר הוא תחרות חיינו או מסע אישי - האם דופק "גבוה מדי" עלול להזיק לנו בריאותית, או שמא אינו משנה כלל? התשובה היא שללב בריא אין דבר כזה דופק "גבוה מדי", זו טעות לראות בדופק ה"מירבי" חסם בריאותי או סכנה כלשהי - זו השלכה שגויה מעולם המכניקה, בו לכל מנוע מוגדר סף סיבוב שמעבר לו נגרם לו נזק - הלב לא פועל כך כלל, אינו "נשחק" במובן המכני הפשוט. הדופק המירבי אינו אלא הדופק המקסימלי שהצלחנו להגיע אליו, נגיע ליותר גבוה מזה - אז הוא יהיה המירבי שלנו. בלימודי הפיזיקה הרפואית שלי אמרה המרצה שהחסם העליון לקצב הלב חשמלית הוא 600 פעימות בדקה... ושוב, הדגש הוא על לב בריא ותקין, אבל אף אם אינו בריא, לא יגרום לו הדופק הגבוה "נזק" במובן של שחיקה, אלא יציף ויבטא נזק שכבר קיים.
הדופק הגבוה עצמו - לא גורם שום נזק ושם בלאי.
 

אילון22

New member
הבהרה: כאשר הקצב מגיע לפירפור שריר הלב אינו מייצר נפח יעיל

אין קצב לב 600 ואין גם 250... בקצבים כאלה פעילות שריר הלב אינה יעילה והתוצאה היא שוק ואבוד הכרה. זהו מצב חשמלי מסוכן - Ventricular Fibrillation שהתוצאה שלו היא דום לב ומוות
 

ItsikH

Member
טענתה נגעה לחסם התאורטי לפעילות החשמלית, ובכל מקרה
המשוב העצבי ללב מונע ממנו להגיע לשום דבר קרוב לזה: הדופק אינו ענין רצוני ממש, לא ניתן "להעמיס על הלב" כמו שמעמיסים על שרירי השלד באופן שעלול לגרום לנזקים מכניים - לכן הלב אינו ניזוק בגלל פעילות לא רצויה, למעט בהשפעת חומרים כמובן
או במידה וקיימת כבר הפרעת קצב מסיבות אחרות [פעילות הלב לבדה לא יוצרת כאלו הפרעות, אין "בלאי עקב שימוש יתר" לעצבים].
 

אילון22

New member
מציע שתקרא את המאמר... הוא בוודאי יותר מעודכן מהמורה שלך

איציק ידידי, "לא ניתן להעמיס על הלב" היא אמירה פשוט לא נכונה! כשם ש"הלב אינו ניזוק" היא אמירה פשטנית מדי.
במחקרים הוכח שיש השפעות מזיקות לפעילות עצימה וקיצונית. שינויים אדאפטיביים ב"לב-ספורטאי" יכולים בהחלט להביא לפעילות חשמלית מסוכנת (ראה ציור מס' 6).
 

ItsikH

Member
רפרפתי, מרתק ולא סותר
אין לפרופ' אקסלרוד מה להתעדכן בענין מוליכות חשמלית עצבית בכלל ובלב בפרט, זהו ידע בסיסי ביותר שאין דבר במאמר שנוגע לו, ולא השתנה מאז. הטענה שהעלתה היא פיזיקלית פשוטה שנוגעת לפעילות עצבית בלב תקין, השאלה מה השפעת חשיפה לדופק מירבי על פני זמן ממושך אולי מעניינת רפואית - ודאי שגם אותנו - אבל לשאלה מה השפעתו הרגעית לא משנה.
 

ItsikH

Member
ויתרה מזאת, אמור להיות גלוי וידוע לכל רוכב סביר
שאין הרבה טעם ברכיבה בדופק מירבי או אף בקרבתו באימונים, ולכן כל מידע מחקרי על חשיפה עקבית ממושכת כזו נוגע אך ורק לרוכבים מקצועיים, שנחשפים לו לעתים קרובות בתחרויות. ד"א יש גם ספורטאים חובבים שלגביהם המידע הזה יכול להיות מעניין ורלוונטי, בפרט מתחרים בתחומי הסיבולת ארוכת הטווח כמו איירונמן.
 

ItsikH

Member
לא אמרתי שלא מעניין, להיפך, והסברתי מה הרלוונטיות, רק שללתי
את הצעתך למרצתי המלומדת "להתעדכן" - עקרונות הפיזיקה לא השתנו במאום, וטענתה העקרונית תקפה כל עוד לא תתקיים מהפכה בלתי סבירה בידע האלמנטרי על פעילות עצבית-חשמלית: כל שהציגה הוא חסם תאורטי פיזיקלי [חשמלי] לפעילות עצבית בלב תקין. אם תטען שדופק מירבי רגעי בלב בריא גורם לו נזק כלשהו, ולו מזערי - אשמח למראה מקום: למיטב הבנתי את המאמר, אין בו טענה כזו.
הדיון הנפוץ בנושא דופק מירבי בזמן רכיבה מתייחס לחששם של רוכבים חובבים להגיע לדופק מירבי במחשבה שמדובר באיזה "טווח אדום" על המחוגים, כמו ברכב. זו הטענה שאני שולל: לאדם בריא [נושא שקשה לבחון, ארגומטריה היא כלי גס ולא אמין בהקשר זה, וזה אכן שיקול להגביל דופק במידה, בפרט עם הגיל] אין שום חשש להגיע לדופק גבוה ככל שיוכל לזמן קצר - שום נזק לא ייגרם ללב מעצם ההגעה לדופק המירבי רגעית.
הדגשתי ואדגיש שוב, ידע אלמנטרי בתורת האימון הענפית - מדידת דופק הסף, או לפחות הערכתו לפי שיטות ידועות, היא שלב ראשוני ביותר בכל מסגרת אימון מסודרת, ואין שום חשיבות באימון כמה גבוה הוא הדופק מעבר לו - 90% או 100% זה היינו הך מבחינת כל פרוטוקול אימון שהוא. למי שלא מתחרה ולא רוכב במסגרת תוכנית אימונים עם מטרות מוגדרות, אין שום סיבה סבירה להגיע לדופק מירבי או אפילו להתקרב אליו, ולכן השאלה הזו לא צריכה לעניין אותו.
 

אילון22

New member
לב אינו פיזיקה- אלא פיזיולוגיה. אין לב חי שמקבל 400 לדקה

כנראה משהו השתבש בהעברת המידע... וחבל שנחזור לזה.
לעצם העניין, אם תטרח לקרוא במאמר- מתגלות היום עדויות לכך שאימונים עצימים intense וממושכים יכולים להביא לשינויים "עיצוביים" של שריר הלב (remodelling), אשר הופכים אותו רגיש במיוחד להפרעות קצב.
ועדיין 90% ממקרי המוות הפתאומי התרחשו אצל חובבים ולא אצל מקצוענים.
כל אין זה נוגע לדיון שלנו - והסכמתי אתך עוד בתחילת השירשור שאין כל טעם לשאוף להגיע לדופק מטרה, פרט למאמץ עצים וקצר כגון all out בתחרות או באימונים.
 

ItsikH

Member
הוא שאמרתי, מה שראיתי במאמר נוגע לאימונים עצימים *ממושכים*
ןלא בהגעה רגעית לדופק גבוה - גבוה כמה שרק תוכל, כי אין "תחום אדום" כזה כמו למנוע מכני פשוט [בהנחת לב בריא כאמור].
וכדאי גם להגדיר בדיוק מה זה "עצים" ומה זה "ממושך" בהקשר זה, לרכוב ממטולה עד אילת ברצף בדפקים שלא חורגים מדופק הסף, למעט לכל היותר נקודתית ורגעית - זה הכי לא "עצים וממושך" שיכול להיות - ממושך בהחלט, אבל ממש לא עצים.
 

moshik171

New member
יש תיאוריה וסט שלם של אימונים שדווקא תומכים בסוג אימון כזה

היי

אלעד פלטין מיישם במעבדה שלו בגינטון ובמעבדה החדשה שתיפתח בת"א שיטת אימון שנקראת PowerWatts ראו http://www.powerwatts.com/.
בשיטה זו דווקא מתאמנים באיזור הסף ויש להם קבלות. בחלק של מי מתאמן בזה תקראו את החלק של Sylvan Adams.

מושיק.
 
למעלה