אימון ופסיכולוגיה אויבים או חברים?

[Y A R A]

אימון ופסיכולוגיה אויבים או חברים?

הזדמן לי בראש השנה לבלות בחברתה של פסיכולוגית שהטילה ספק רב במקצוע שלי כמאמנת( במיוחד מאומנות בהריון ואמהות טריות). לא היה נראה לה הגיוני שיש לי את הכלים המספיקים להתמודד עם "יחסי אם-בת" לדבריה כדוגמה, או שאר נושאים מכובדים המלווים הריון ולידה. לטעמה מאמן זקוק לתיאוריות וידע מוקדם כדי לאמן. במשך שעתיים התנהל בינינו דיאלוג פורה ומפרה ויש רגעים שחשתי שאני מדברת אל קיר פרוידיאני, יש רגעים שכעסתי: באיזו זכות לפסיכולוגיה יש מונופול על נפש האדם ויש רגעים שחשתי כי אין לי את כל הכלים הדרושים להתמודד עם כל מתאמנת או מתאמן. האם החוויה מוכרת לכם או רק בתיאוריה...? כיצד אתם הייתם עונים לשאלה: במה שונה אימון מפסיכולוגיה?

 

[הגבירה מן האגם]

לפי האימון אין לאף אחד מונופול

על נפש האדם מלבד לאדם עצמו. עונה על השאלה בחלקה לפחות? חוץ מזה, עם כל הכבוד למונופול על הכלים להתמודדות עם יחסי אם-בת... והמבין יבין. כל אחת מן הדיסציפלינות כוחה במקומה מונח כמו גם גבולותיה. בברכה,

 

[dafnasalan]

במה שונה אימון מפסיכולוגיה

יש הרבה מאוד הסברים להבדל בינהם. הטיעון העיקרי הוא שהפסיכולוגיה מחפשת ומטפלת ב"שבר" ומנסה להבין אותו ואולי אף לתקן והאימון מחפש את ה"עוצמה" שמתבטאת בכוחות/משאבים/הצלחות. האימון מתבסס על ה"פסיכולוגיה החיובית". מכל הטיעונים ויש עוד רבים אני בעיקר מתחברת לזה: בטיפול ברוב המקרים מתחילים עם הקשיים בעוד שבתהליך אימוני נגיע לקשיים רק בשלב שבו המתאמן צריך לעשות תכנית פעולה וללכת עליה. בשלב זה שהוא בסביבות אמצע האימון מדברים על קשיים שמונעים ממנו לפעול!! מדברים על פרדיגמות שתוקעות את המתאמן ומונעות ממנו להשיג פריצת דרך באימון. רק אז ורק בנושא הזה יש מנדט למאמן לעסוק בנפשו של המתאמן.

 

[ליפט]

האם זו באמת השאלה?

שלום יערה. ראשית אומר שאני ממליצה לכל אחד ללמוד קצת יותר לעומק תחומים בהם הוא בוחר להתמחות כמאמן. אם אני בוחרת לאמן בתחום העסקי כדאי שאבין משהו בעסקים, אם בחרתי באימון עסקי בארגונים כדאי לי מאוד להכיר את הדינמיקה הארגונית וכך גם בתחומים אחרים. ההכרות והידע באים ממספר מקורות ולא רק אקדמיים ותיאורתיים, יש גם נסיון אישי ונסיון מקצועי. (ועם הזמן, אני אישית מאמינה פחות ופחות בתיאוריות, אבל זה אישי שלי, לגמרי). מה שלי בולט בהודעה שלך (ומכאן השאלה בכותרת) זה דווקא המקום שלך, כמאמנת, כיערה. אני חושבת שבדיאלוג שנוצר בינכן, היא, הפסיכולוגית, נגעה בנקודה רגישה אצלך. שהיא אגב טבעית לשלב בו את נמצאת (אני מרשה לעצמי להניח שאת די בתחילת דרכך). אני חושבת שהיא עוררה את הספק שבתוכך. הספק שאפילו את נלחמת בו, ומכאן שהצורך לשכנע אותה הוא בעצם הצורך שלך לשכנע את עצמך. יתכן שאת בעצמך מרגישה שחסר לך ידע או נסיון. ואת תחושת החסר הזו את מנסה להרגיע. ועליה את גם כועסת. מה שאני הייתי מציעה לך זה דבר מאוד פשוט, לברר עם עצמך באיזו נקודה/יבלת לחצה השיחה הזו? גוללי על דף לבן את כל השיח הפנימי שהיא עוררה בך ונסי לזהות את הדבר שחסר לך. נסי לזהות את הצורך הזה שלך שמבקש מענה. זה שתקבלי כאן המון פידבקים על הלגיטימציה שלך כמאמנת לא יעצים אותך כפי שתעצים אותך הלגיטימציה שתתני לעצמך. והלגיטימציה הזו מתקבלת בתהליך שהוא בינך לבין עצמך. תני לעצמך מה שחסר. שאלי את עצמך בכנות, "איפה אני מאמינה שהיא צדקה" (זה הרי לא סתם נגע בך) ביום שאת תחושי טוב ושלם עם מה שאת עושה, אני לא בטוחה שתזדקקי לכותרות ולבירור חוקיות המונופולים. מעולם לא התעמקתי ממש בהבדלים בין האימון לפסיכולוגיה, אני בעד להתמקד במה שאתה ובאיכות האישית שאתה מביא ולא לבזבז את הזמן והאנרגיה שלי ביעודם ובעיסוקיהם של אחרים. וכך גם אני עונה, אני יודעת מה אני עושה. נקודה. והנקודה המרכזית היא - את! כל סיטואציה שתקלעי אליה טומנת בחובה למידה אדירה על עצמך ואם תשכילי לעשות בה שימוש נכון היא גם תהיה מקפצה לא קטנה למעלה וקדימה. בהצלחה רבה רבה.

 

[Y A R A]

תודה ליפט

אני מאמנת כשלוש שנים ולתחום ההריון והלידה החלטתי לגשת לפני כשנה. מבחינה זו יש בי הרבה מן המאמנת המתחילה. את ההודעה שלחתי דווקא כדי לפתוח דיון בנושא ופחות להתמקד בי. עם זאת, מה שכתבת באמת נגע בי במקום רגיש כמאמנת. תודה על ההארה ועל דרך ההכוונה, עם זאת, עברו כמה ימים מאז ערב ראש השנה ואני מרגישה מעט אחרת. מרגישה שאם אני כאשה בהריון הזדקקתי למאמן ולא לפסיכולוג ישנן עוד נשים רבות כמוני. לי יש אתגרים מעט שונים מן הממוצע: אני חיה במדינה שמרנית שבה השילוש הקדוש הוא הכנסייה, פסיכולוג המשפחה ורופא המשפחה. מקומם של מאמנים ומטפלים מן הזן החדש עוד מתמצב לו. לכן, נישת ההריון במסגרת האימון היא מאתגרת עוד יותר. כבר יעצו לי לא פעם לעבור לקליפורניה....מולדת הקוצ'ינג. אני לא זוכרת אם בחתימה שלי מופיע האתר שלי www.mybestself.net תודה ליפט

 

[ליפט]

היי יערה

שמחה שהגבת ומודה לך בחזרה על הפתיחות והשיתוף. רוצה לפתוח ולומר לך שאני לחלוטין מסכימה איתך. יש לא מעט נשים שיהנו ויפיקו מהשרות שאת נותנת, הן קיימות שם בחוץ ומחפשות אותך מבלי לדעת להגדיר לעצמן באופן מדויק מה הן רוצות. את ממלאת איזשהו ריק שזיהית והריק הזה הוא מנת חלקן של לא מעט נשים, כנראה. וזה מחזיר אותי בדיוק לנקודה בה התחלנו - ההגדרה שלך, ההגדרה שתעזור לך לסמן את הטריטוריה שלך, ההגדרה שתסמן לך את הגבולות, היא גם תנסוך בך בטחון. ואת ההגדרה שלך, מנסיוני (שחיתי די עמוק במים הללו של ההגדרה המקצועית) תצרי מתוך עולם התוכן האימוני שלך ולא של בעלי מקצוע אחרים. ברגע שתתמקדי בנישה שלך, בצרכים של הלקוחות שלך, ולא בדבר המאיים הזה שאת מכנה ה"שילוש הקדוש" - תקלי על עצמך, אני מאמינה שירד ממך לחץ מיותר, היצירתיות שלך תמצא את מקומה לצד למידה מחודדת לשם פיתוח איכותך כמאמנת להריון ולידה. זה מזכיר לי שבתחילת דרכי אחת הטעויות הגדולות שלי (שבדיעבד לימדו אותי המון על מיקוד), רכשתי שרותהם של יועץ עסקי ואשת שיווק והם כיוונו אותי להכיר וללמוד את המתחרים שלי טוב טוב. בתחום שלי יש המון. היה מאוד קשה להתמנף מהמקום ההתחלתי הזה כשתשומת הלב שלי ממוקדת בדינוזאורים. הכל השתנה ביום שבו הפסקתי לתת להם (למתחרים) את המקום של נקודת היחוס והתמקדתי בבניה של עצמי, בהגדרה המקצועית שלי. כי אנו באמת עושים משהו שונה לגמרי ובתהליך ההגדרה האישית קל להתבלבל בינינו לבינם. לאט לאט ובטוח ברור לי היום יותר מאי פעם מה אני נותנת ובשיחה עם לקוחות פוטנציאליים הם תמיד יזהו שם את הצורך שלהם אם אני אכן נותנת לו מענה. אם לא, הם צריכים משהו אחר וטוב ששני הצדדים יבינו זאת כבר בהתחלה. מה שאני אומרת בעצם זה שהמפתח הוא להתמקד בפיתוח העצמי-מקצועי שלך בכל מקום בו את נמצאת אל תתני לשום דבר להגביל אותך. לא הגישה הרווחת במקום מגורייך, ולא תפישותיהם של אחרים. אלה הן פרדיגמות שיש מקום לערער עליהן. אני חדרתי לשוק צפוף ביותר עם גישה מהפכנית ממש. כל עוד התמקדתי במגבלות החיצוניות וזיהיתי בעיות, הן אכן היו שם בענק. היום הן לא קיימות (והמתחרים לא נעלמו מהשטח). אל תחפשי את הכח בחוץ, בני אותו מבפנים. אני חושבת שהיחוד שלנו הוא לא רק במה שאנו עושים אלא גם ב"איך" וכאן כל אחד מביא את עצמו באופן הכי אישי שאפשר וכאן המקום שאיתו אפשר להגיע רחוק. וואוו, לא התכוונתי לכתוב כ"כ הרבה אבל ככה יצא. אשמח להמשיך התכתובת בינינו גם באמצעות תאי המסר האישיים, אם תרצי. אני חושבת שבחרת נישה מרתקת ומאתגרת. מאחלת המון הצלחה ושנה נפלאה של גדילה וצמיחה.