תוך כדי האימונים מתבהר לי שכל אימון על הוויה - being בסופו של דבר מתורגם לעשייה - doing. למשל: מתאמן שמתאמן על דומיננטיות, אז זה גם: מי אתה כשאתה דומיננטי וגם: מה כדאי שתעשה כדי להיות....? אשמח לשמוע איך זה אצלכם
היי רונה, אנחנו חיים בעולם של חומר ומעשים. האימון חייב להיות מתורגם מההוויה לעשיה וטוב שזה קורה כך. משום שאחרת לא היתה התקדמות והאימון היה נשאר ברמת ה"חפירה" בלבד. יום נפלא