אימון ראשון בפורום

אימון למצויינות

יש לי רעיון..... שכל אחת/אחד מחברי הפורום יכתוב את הדברים החשובים שעזרו לנו להצטיין בעבודה. ביחד אולי נגיע לנוסחה להצטיינות.
 

seaגל

New member
../images/Emo142.gif

מה שעזר לי: *ללמוד כל הזמן ולהתחדש בהתאם לשוק, לקרוא הרבה מאמרים ,ספרות ומחקרים לעקוב אחרי כל חידוש והתחדשות ולקחת מה שאני יכולה משם למקום העבודה שלי. *לדעת בסוף היום שעשיתי את המקסימום שאני יכולה בשביל הנפשות הפועלות תחת חסותי, שבדקתי כל דרך למצוא תשובה. *בעבודה להיות ממוקדת מאה אחוז שם ולשכוח כל דבר אחר *עבודה רבה והשקעה ביחסי האמון , ביחסים בין אישיים עם קהל הלקוחות שלי (הורים וילדים). *הקשבה לצרכים -גם של ההורים גם של הילדים. *עבודה עם הקהילה- עבודת שטח, שהמקום שלי יוכר כהמקום המקצועי ביותר בתחום הנותן את המקסימום, מקדם ועוזר לשילוב ילדים במערכת החינוכית. *קשר טוב עם קולגות לעבודה-הרבה מאמץ מושקע שם שיהיו כולם רתומים למשימה המשותפת.... *והכי חשוב-תחושת הסיפוק שבי שדוחפת אותי קדימה.... אלו הדברים שעלו לי...
 
ישראל שלום

אני זוכרת שכתבת לנו "באימון אישי אנחנו לא מיתעסקים באנליזות אלא, אנחנו מיתעסקים ביצירת עתיד שמרגש את המיתאמן" אני רוצה להתאמן במצויינות בעבודה. ורוצה שתסביר לי איך אתה תאמן אותי לפי המשפט המצוטט. אין לי בעיות בעבודה. אני מוחמאת מבוקר עד ערב במשרד ומצד הלקוחות....הנוכחות שלי תורמת לכל מי שסובב אותי וזה נפלא. אני כל הזמן עובדת ומשקיעה ביחסים עם כולם...כל היחסים מטופלים היטב. ה"מובן מאליו" שיבש לי בזוגיות...וכבר לא יותר. הבהרתי דברים ונהייתי עוד יותר אסרטיבית. תמשיך....
 

waldmanisrael

New member
שלום אישה אורחת.../images/Emo140.gif

נכון אנחנו לא עושים אנליזות. אנחנו נעסוק בעתיד שמרגש אותך,אחרי שתגדירי מהו העתיד,ואז בכול זאת תעני על השאלות שאני שאלתי אותך כלומר,תארי מה עובד{ובהחלט תארת,מה עובד.} מה שלא תארת זה 'מה לא עובד? כי אנחנו אמורים לעבוד על מה שלא עובד, אני לא מוצא תכלית שאני אגדיר עבורך,מה היא המצוינות.
 
העתיד

חוץ מהחיים הנפלאים חיי משפחה וחברים. רוצה להתמקד במצויינות בעבודה. רוצה להרוויח הרבה כסף...חחחחח ...אני מאוד רצינית. עכשיו הזמן שפנוי לי לעשות אותו. אני צריכה אותו להרבה מטרות חושבות וטובות. לכן משקיעה הרבה בעבודה. אני מצליחה...וכל הזמן מתקדמת. יתכן ולא צריך לעשות כלום יותר ....פשוט להתמיד (דירסט). אני משרתת המון לקוחות....ורק אחוז קטן מאוד יקנה דרכי....ככה שמטבע הדברים יהיו הרבה אי הצלחות לעומת הצלחות....זה הדבר היחידי שלא טוב בעבודה הזו....כי אני עובדת ברגש....ונקשרת....יחד עם זאת אולי זה יביא לי גם את ההצלחות הגדולות שאני מתכננת לעצמי....יש?... בקיצור....אני עובדת על "ממוצע הרגשות" (דירסט)...וגם "שכשלון זה משוב" (רוח המדבר)...כן, בשיא הרצינות ,אלו תובנות שידעתי וברורים לי....אבל השיחות כאן גרמו לי לשנן אותם לעצמי....וזה עוזר לי המוווווון. תמשיך....
 
לא הגבתי

כי אני לא יודעת...יש מחשבות...דברים צריכים לקרות כדי שאני אעשה שינוי...עוד לא.
 

waldmanisrael

New member
הכול בסדר,הכוונה היא להעצים,כלומר

יש לך אפשרות להיסתכל לתוך חייך וליראות אים יש אנשים נוספים שאיתם היית בתקשורת שנקטע באופן כזה שהם לא יודעים מה עובר עלייך ואז מניחים הנחות אוליי לא נכונות מה שגם לא מאפשר להם לתת לך מענה למה שחשוב לך. בכול אופן שיהיה ים של תקשורת מאהבה
 
אז

זהו שאתה לא יודע...שכאן אנחנו מאפשרים להיעלם. אנחנו נפגשנו, החלפנו מספרי טלפון...אין כאן תקשורת שנקטעה. הפורום הפגיש אותנו בצומת דרכים....אין לי מושג מה יהיה. השיחות עשו לנו טוב...וזה שמור בלב
לא חושבת שאפשר לכפות המשך....כל היופי הוא שכתבנו מרצון. יחד עם זאת יש געגוע ועצב של פרידה. אני לא נעלמת לאנשים בחיי.....יוצא שלא מתראים שנים...וכשנפגשים כאילו ולא נפרדנו. ככה זה בחיים!!! לא?
 

waldmanisrael

New member
שלום לך אשה אורחת.../images/Emo140.gif

נעלמת ללא כול הודעה או תקשורת . אני מציע שאת לא רוצה להעלם כך סתם לאנשים בחייך שאיתם היית בתקשורת כלשהי, אני חושב שאת רוצה להיות בתקשורת לגבי רצונך לסיים תקשורת עים האנשים בחייך וכך לאפשר להם להגיב למה שקורה ביחסים,לעומת להותיר אותם בחוסר ודאות, ואז אין ברירה אלה ,להניח הנחות ולנחש ניחושים לגבי מה באמת קורה. איפה את,מה קורה,מה שלומך?
 
שלום ישראל ../images/Emo13.gif

לא נעלמתי. אני מבקרת בשקט. הכל טוב ושיגרתי אצלי . כולנו כתבנו כאן מתוך ענין ולימוד....וכנראה שזו תקופת השקט
 

waldmanisrael

New member
תודה רבה,אנסה לישם יותר מאותר,

תגידי,את יכולה לספר מעט יותר על עצמך?
 

waldmanisrael

New member
האים עזבת את הארץ לתמיד?

במה את עוסקת? איך זה לחיות בקנדה? ספרי מה שבא לך סתם בכיף
 

spectacular

New member
מה זה תמיד

כן, לתמיד, ובכל אופן,לא מעונינת לחזור, חיה בקנדה כשלוש וחצי שנים, קשה לתאר עד כמה שונים החיים פה מאשר בארץ, וכמו שבכל דבר יש צדדים שנראים לנו טובים יותר או פחות, בשבילי לחיות פה זה למצוא את עצמי, החיים פה מאפשרים לי להביא את עצמי לביטוי בצורה קרובה יותר לעצמי,עדיין לובשים מסכות כמו בכל חברה, אבל הייתי אומרת שסוג המסכות שונה ויותר נעים,(לי) לא מסכות מלחמה וכוח,כמו שצריך בארץ,לא דריכות מלחמתית, אלא מסכות חייכניות, משתפות פעולה,אבל עדיין מסכות כי יש פחות החצנה של רגשות, יותר איפוק,סבלנות,סובלנות, לדעתי גם יותר יושר וכבוד הדדי, הספייס האישי גדול יותר, פחות חיכוך המולה והבילות,יותר קור,ריחוק ובדידות, מזג האויר כמובן קר יותר,פה בונקובר מעונן במיוחד ויורד המון גשם, הנופים מדהימים, עצים אלוהיים,הרבה ירוק ופורח, מים זורמים, הרים מושלגים מסביב,נהר חותך את העיר, המון גשרים מעל המים,והעיר נושקת לים,שמימיו תמיד קרים קפואים, באיזורי המגורים בעיר בתי עץ קטנים וחמודים,אין בנינים גבוהים, אלא רק באיזור המסחרי של העיר ב-DOWN TOWN שם מרוכזים מגדלי הזכוכית היפיפיים שתוספות הצבע היחידות הן נגיעות בטורקיז, למשל בראשי המגדלים ,והטורקיז הוא גם הצבע שמשתקף על הזכוכית מהמים שמסביב,לאן שתסתכל שם יש מים, סירות,אפילו כשאתה סתם נוסע לקניות, עיר מאוד פסטורלית,שקטה,אנשים מאוד חייכנים ואדיבים,(אם כי מרוחקים) פה אני לא מרגישה שמנסים לעשות עלי קומבינה בכל דבר, כי פשוט לא, אז קל לי יותר,זה די פשוט לעשות עלי קומבינה במיוחד עכשיו שאני לא מתרגלת את זה.....צועדת זקוף פתוח, בטוח ידיים ועניים פקוחות לרווחה,מצד לצד ועד קו האופק ,נקי, צלול,יפיפה, SPECTACULR...אכן. אי אפשר לשלוח תמונות בפורום שלנו, חבל.
 
למעלה