אימוץ וגיל ההתבגרות

[ענבל40]

אימוץ וגיל ההתבגרות

קראתי את השרשור הקודם בקשר לגיל ההתבגרות. גם אצלנו זה לא קל. המתבגרת בת 13. מצד אחד נורמטיבית. מצד שני כרגע קשה לה בבית, היא רוצה לנסוע למשפחה באוקראינה שאינה מכירה. כיתה ז' עבודת שורשים. לא הלכנו למסיבה, היא סרבה שאנחנו נבוא - היא מתביישת בנו. כל הזמן עצבנית בבית. שום דבר לא בסדר. אנחנו משפחה רגילה לגמרי, הורים משקיעים. נמצאים בהדרכה הורית. החיים שלנו רגילים לגמרי. יש לה תחושה תמידית שמשהו חסר. האימוץ תופס מקום רב בחייה יחד עם גיל התבגרות סוער.

אני אשמח לקבוצת הורים של מתבגרים מאומצים בצפון קיימת או אשמח לארגן ושאנשים יצטרפו
אשמח גם להמלצות לאנשי מקצוע המתמחים בגיל ההתבגרות ואימוץ עבור הילדה.

 

[China8]

נשמע לא פשוט בכלל

גיל ההתבגרות הוא מאתגר כמעט בכל משפחה, אבל נראה שעבור ילדינו הוא סוער במיוחד. צצים ועולים כל כך הרבה נושאים ורגשות קשים להתמודדות, עבור הילד ועבור ההורים.
יש קבוצה שפועלת בצפון וקשורה לעמותת "האומץ לאמץ". הם עורכים סדנאות וקבוצות תמיכה. 5411040 054 עמליה
או [email protected]
יישר כוח!

 

[אולה *]

יש קבוצות שפסיפס מארגנת

השתתפתי בקבוצה "הורים למתבגרים מאוצים" במרכז. תבררי מולם האם קיימת הקבוצה בצפון.
http://www.pseifas.org.il/199124/groups

בהצלחה!

 

[אלמונית גלויה]

בתור בחורה מאומצת שעברה את זה

אני מבינה את הקושי מהצד השני.
עברתי את אותו הדבר. התסביך בנוגע לעבודת שורשים, הרצון לחקור את העבר שלה("רוצה לנסוע למשפחה באוקראינה שאינה מכירה") בדרך יותר פרטית ואינטימית, לא חושפנית כמו עבודת שורשים.
אגב, העמדה שלי בנוגע לעבודת השורשים הזאת היא לא ממש חיובית. לא קל ולא פשוט בכלל עבור ילד שאומץ לנבור בדברים האלו, בעיקר בגיל כזה. ובעיקר כשבסוף העבודה יש טקס בביה"ס או הצגה פומבית של העבודה. אני חושבת שאם כבר לעשות עבודת שורשים, אז שיהיה בתיכון. וגם אין צורך במופע הראווה הזה, שרק מתנדבים יוכלו להציג אותה.
בכל אופן, ביקשת עזרה בנוגע לקבוצות של הורים למתגברים מאומצים. לצערי, אני עדיין לא אמא

אבל חשוב לי להגיד שמעבר להתמודדות שלכם בתור הורים, חשוב שהמתבגרת תדבר עם ילד או ילדה בגילה שחווים את אותם הדברים, שיהיה לה עם מי לחלוק את המצוקה שלה. כיום אני בת 21. את מה שהיא עוברת עכשיו, אני עברתי לפני 8 שנים. נכון שהיו את החברות הקרובות שדיברתי איתן על הנושא באופן פתוח, אבל עדיין, הן לא יכלו להבין את הרגשות שלי עד הסוף.
אני יכולה להבטיח לך בלב שלם שזה עובר. באותה תקופה של הגיל ההוא, עברתי דברים נורא קשים וילדים שלא הכירו את הנושא לעומקו(כי לא רציתי לשתף את כולם, זכותי המלאה, לא?) היו אכזריים וזרקו מילים שעד היום אני מתביישת בשבילם שהם העזו להוציא מהפה. עם הזמן שחלף ועם אמא מדהימה שעומדת לצדי לאורך כל הדרך, גם המהמורות הכי קשות בה, למדתי לסנן את הכל, מה לקחת איתי ומה לזרוק לפח. למדתי מה זו חברות אמיתית, אחת כזאת שלא נמדדת באיפה נולדת או האם ההורים ביולוגיים או לא, אלא אלו שעמדו ליידי בשעת צרה, בשעת נפילה. אחרי השלב הקשה, מגיע השלב שבו מבינים ומקבלים את סיפור החיים. למשל כשרק התגייסתי לפני שלוש שנים, הבנות מהחדר בטירונות שאלו משהו מסויים שאני לא כל כך זוכרת, ועניתי להם בגאווה גדולה: "אני מאומצת!".
ילדים יכולים להיות אכזריים זה כלפי זה כשהם מגלים את "נקודת החולשה" של ילד מסויים. ככל שמתגברים הפרספקטיבה הזאת משתנה. לא רק מנקודת המבט שלי לצורך העניין, שבגלל הדברים ההם פחדתי לחשוף בפני אנשים חדשים שרק הכרתי את העובדה שאני מאומצת. אלא גם זו מנקודת המבט שלהם, הם מתבגרים ומבינים שזה לא דבר רע, ושכל משפחה היא מיוחדת במינה.
בשורה התחתונה, אם יש לכם חברים שיש להם נער או נערה בגילה והם חווים את זה גם כן, חשוב להכיר ולהפגיש ביניהם. שהיא תדע שהיא לא לבד, שיש מישהו שיבין אותה. וחוץ מזה, אם תרצי אני אעביר לך את המייל שלי. במידה והמתבגרת תרצה, אני יותר מאשמח לשתף אותה בסיפור שלי. שתראה שיש מישהי שעברה את זה והפלא ופלא! נשארה בחיים, וטוב לה והיא מאושרת ושלמה עם עצמה ועם המשפחה הקטנה שלה.
הרבה בהצלחה!

 

[בהתחדשות3]

כתבת בפתיחות ואומץ מעוררים הערכה. קראתי את

דבריה של אשה צעירה חכמה, המביטה נכוחה אל חייה -אלה שבעבר ואלה כיום. אולי אינך יודעת, אך כה חשוב, לפחות לי,כאם מאמצת לילדה, לקרוא את דברייך הכנים, הפותחים צוהר לעולמם של מאומצים. כולי הערכה לאדם שאת ואין ספק שגם לאמא שעומדת לצידך כל העת! אל תלכי מכאן! אשמח מאד לקרוא אותך.

 

[סביון1]

 

[אלמונית גלויה]

וואו, ריגשת אותי מאוד!

מחמם את הלב לשמוע מילות הערכה כאלה. תודה רבה!

אני כאן בפורום כמה שנים, לעתים נמצאת יותר ולעתים פחות. בהרבה שיחות אין לי אפשרות להגיב ולעזור, כי מדובר בנושאים שנוגעים לעו"סיות ועמותות וכו'. כשיש שיחות על התמודדות של הילד\ה, יותר קל לי להגיב כי אני מבינה את נקודת המבט הזאת. אם מעניין אותך, את יכולה לכתוב את הכינוי שלי בחיפוש שבפורום ולעיין בהודעות שכתבתי בעבר.
מעבר לזה, אני אשמח לשתף אותך בכל מה שמעניין אותך לדעת, באמת שבכיף ובאהבה גדולה! את מוזמנת לשאול הכל מהכל, מחכה ממך להודעה
שוב, המון תודה לך על המילים היפות. שיהיה לך ולבתך שבוע מצויין