שאלה טובה!
מה צריך לדעת לפני שמאמצים חתול? אפשר לקבל הרבה תשובות שונות, תלוי מה כבר מוכר לנו ומה המצב שלנו בחיים. אין דין נער שעדיין חי אצל הוריו בבית משפחתו כדין בחור בוגר שחי באופן עצמאי. גם מי שחולק בית עם שותפים צריך להבין בחשבון דברים שאולי מישהו שגר לבד לא צריך להקדיש להם מחשבה יתרה. במילים אחרות: ספר לנו קצת איפה אתה נמצא בחיים, באיזה שלב אתה, כדי שנוכל להתאים לך את העצות
אולי אפילו נוכל לתת לך עצות ממש פרקטיות ונקודתיות.
נקודות כלליות מאוד למחשבה:
1.
מה שתבחר לעשות, עשה מתוך מודעות מוסרית!
יש משמעות והשלכות לכל בחירה שתעשה. בחירה בחתול גזעי משמעה קנייה בכסף ותמיכה בתעשיה מסוימת. אם תבחר ללכת בכיוון הזה, המינימום שחובה לעשות זה להקפיד לא לקנות "ללא תעודות" כדי לא לתמוך במרביעים חסרי אחריות הגורמים לסבל רב, כי הם לא עושים מה שצריך כדי להמנע מגרימת פגמים גנטיים ובריאותיים קשים. כדאי גם לדעת שחתול גזעי זה בעקרון מראה נטו - אין לגזעיים באופן כללי שום יתרון מבחינת אופי או התנהגות על פני חתולים לא גזעיים. גם חתול לא-גזעי לא רצוי לקנות מאיזו המלטה ביתית חסרת אחריות. יש הרבה מאוד חתולים לאימוץ תמורת סל אימוץ בעמותות או בתי אומנה או מאנשים טובים שהצילו אותם ממצב קשה ברחוב ("בתי אומנה").
2. כל בעל חיים שמאמצים, חתול, כלב או אחר,
יש לזכור שהוא אינו צעצוע ולא יתנהג ככזה! יהיו לו צדדים חמודים ונהדרים וגם צדדים פחות נפלאים. למשל בחתולים, רצוי להיות מוכנים מראש לכך שרובם לא יסכימו לבלות את חייהם בגובה הרצפה, אלא יטפסו ויעלו על רהיטים, על ארונות, על השיש במטבח, על המקרר, על המדפים, וכל מקום שיוכלו להגיע אליו. זה טבעי וזה חלק מהם. אם דבר שהוא חלק טבעי מהתנהגות של חתול, כלב או כל חיה אחרת אינו מקובל עליך וקשה לך לחיות איתו - כנראה זו לא החיה שמתאים לך לחלוק איתה את חייך. כנ"ל לגבי שריטות אפשריות, הצורך לנקות ארגז חול ושאר היבטים שעשויים לא להיראות בעיניך אידיליים במיוחד.
3.
מאמצים מתוך הסכמה. אין טעם להביא בעל חיים לבית שבו יש מישהו שמתנגד מאוד להכנסת בעל החיים ושלחצו עליו בכוח וכפו עליו את נוכחותה. מצב כזה - פתח למריבות אין סופיות, ומי שישלם בסוף את המחיר יהיה אותו חתול או כלב שיום אחד יפרסמו לגביו מודעת "נאלצים למסור בצער רב". אם יש מישהו אצלך בבית שממש קשה לו עם הרעיון של חתול בבית, זה דבר שיש לפתור לפני שמאמצים, לא אחרי.
כמובן אפשר להמשיך כך עוד ועוד... אבל בלי לדעת דבר על נסיבות חייך, קשה להיות ספציפיים. עצות מעשיות נקודתיות יותר יכולות לכלול את הדברים הבאים, כאמור ככל שתבהיר לנו את נסיבות חייך כך העצות תוכלנה להיות ספציפיות יותר:
1.
היה מוכן להוצאות. חתול (או כלב) משמעותם חיסונים, תילוע, טיפול שוטף נגד פרעושים (בדרך כלל בחתולים זה עם אמפולה שמטפטפים פעם בחודש על העורף, איפה שהחתול לא יכול ללקק) ,סירוס או עיקור (חשוב מאוד!) ובמקרי חירום גם הוצאות לא קטנות כי הרפואה הוטרינרית היא כולה רפואה פרטית, אין סיבסוד. כמובן יש להביא בחשבון גם אוכל - יש טווח סוגי מזון ומחירים בהתאם.
2.
היה מוכן להתחייבות. חתול (או כלב) הם יצורים תבוניים בעלי רגשות. הם נקשרים אליך ותלויים בך, וזה אומר שהם מוכנים ורוצים לעבור איתך כל שלב שתעבור בחייך. היה גם אתה מוכן לעבור כל שלב איתם - כולל מעברי דירות, שינויים בסטטוס האישי והרחבת משפחה וכל דבר אחר שעולה.
3.
דאג לחתול(ים) לפעילות בבית כדי שיפנו את האנרגיה שלהם לכיוונים רצויים לך. אפשר להם לעלות ולטפס על משהו, אם אפשר - הבא להם דברים שמותר להם להשחיז עליהם ציפורניים, שחק איתם בכדורים ובמשחקים תלויים על חוט. חתול משועמם, כמו ילד משועמם, כבר ימצא לעצמו מה לעשות - וזה לא בהכרח ימצא חן בעיניך.
4.
הקפד על סירוס או עיקור. חתול לא מסורס או חתולה בלתי מעוקרת יכולים להיות משהו שדי קשה לחיות איתו, לא רק בגלל הסיבה התקופתית של הייחום, אלא גם מסיבות התנהגותיות. חתולים לא מסורסים הם בעלי נטייה לסמן טריטוריה בעזרת שתן חריף, ובהכללה - נוטים להיות אגרסיביים יותר במידה ניכרת. זכרים ונקבות לא מסורסים או לא מעוקרות הם בסיכון גדול הרבה יותר לבריחה מהבית (בתקופת הייחום), מה שמביא לעתים קרובות לפגיעות קשות בתאונות שונות או אפילו "סתם" לחזרה הביתה עם תוספת בלתי רצויה של גורים. העובדה שיש מספר גדול כל כך של חתולים ברחוב, בעמותות ובבתי אומנה ללא סיכוי משמעותי לחיים באורך סביר בבריאות סבירה היא סיבה טובה מאוד לא לאפשר לזה לקרות.