אימוץ חתול

[Noyka0]

שלום, אני נוי בת 27 רווקה גרה לבדי בת״א, אין לי רקע בעולם הזה אבל רוצה מאוד לאמץ חתול חמוד והבנתי מחברה שיש גזעים מיוחדים ודרכים לוודא לפני שהחתול יהיה ״נעים לבריות״, החתולים שאני הכי אוהבת הם חתולים עדינים, אוהבים ומתלטפים, היש חיה כזאת?? תודה מראש לעונים

 

[Yukita]

שלום, אני נוי בת 27 רווקה גרה לבדי בת״א, אין לי רקע בעולם הזה אבל רוצה מאוד לאמץ חתול חמוד והבנתי מחברה שיש גזעים מיוחדים ודרכים לוודא לפני שהחתול יהיה ״נעים לבריות״, החתולים שאני הכי אוהבת הם חתולים עדינים, אוהבים ומתלטפים, היש חיה כזאת?? תודה מראש לעונים ❤

יש, אבל אין שום סיבה שיהיו גזעיים. בכל עמותה שתלכי אליה, במיוחד בתנאים המלחיצים של חתוליה/כלביה, חתול חברותי ונעים בתנאים כאלה סיכוי סביר שיהיה כך גם בבית.

הרבעה גזעית גורמת נזק רב מכל הבחינות ואין בה ולו דבר אחד שטוב לחתולים עצמם. מי שאוהב חיות יתרחק מזה.

 

[גורדיאן-II]

שלום, אני נוי בת 27 רווקה גרה לבדי בת״א, אין לי רקע בעולם הזה אבל רוצה מאוד לאמץ חתול חמוד והבנתי מחברה שיש גזעים מיוחדים ודרכים לוודא לפני שהחתול יהיה ״נעים לבריות״, החתולים שאני הכי אוהבת הם חתולים עדינים, אוהבים ומתלטפים, היש חיה כזאת?? תודה מראש לעונים ❤

בקשר לתכונות האופי שציינת, שיהיה חברותי, נעים עדין, אוהב ומתלטף - אם תתייחסי כך לחתול שלך אז כך הוא יתייחס אליך.
זה לא תמיד קל - במיוחד כשהוא יגרום נזקים (חתולים לא יודעים להעריך מחיר של חפץ אנושי, בשבילם הכל משחק), אבל חתולים הם התגלמות המשפט 'יחס גורר יחס', ומה שתתני לו זה מה שתקבלי.

 

[Noyka0]

יש, אבל אין שום סיבה שיהיו גזעיים. בכל עמותה שתלכי אליה, במיוחד בתנאים המלח ים של חתוליה/כלביה, חתול חברותי ונעים בתנאים כאלה סיכוי סביר שיהיה כך גם בבית.

הרבעה גזעית גורמת נזק רב מכל הבחינות ואין בה ולו דבר אחד שטוב לחתולים עצמם. מי שאוהב חיות יתרחק מזה.

כמובן שמתכוונת לאימוץ ולא קניה!!! רק להבין אם יש סוגים/צבעים/צורות לחתולים נעימים ונעימים פחות. מודה לך על המידע!

 

[Yukita]

כמובן שמתכוונת לאימוץ ולא קניה!!! רק להבין אם יש סוגים/צבעים/צורות לחתולים נעימים ונעימים פחות. מודה לך על המידע!

המראה החיצוני אינו אומר דבר לגבי אופי אופי זה דבר אישי. אצלי בבית חמישה חתולים והם לא דומים זה לזה

 

[*אחת]

זה לא מדויק שיחס גורר יחס במובן הזה שלכל חתול יש אופי משלו. למשל, החתול שלי הוא עדין וחששן ולא אוהב הרבה חיבוקים וליטופים למרות שהוא מפונק עד השמים ובחזרה מיומו הראשון פה. הוא כל הזמן מחפש אותי ואת קרבתי, אבל לא אוהב להתכרבל איתי. זה האופי שלו. הוא מחזיר לי אהבה בדרכים אחרות...

 

[dimitrygo]

הייתי מציע לך לאמץ חתול בוגר עם אופי ידוע. או חתול מתבגר בן 6-7 חודשים.

 

[אלישבע777]

לאחרונה אימצתי גור חדש מהרחוב. יש לי חתול בוגר בן 12 שאותו אימצתי בגיל 8 שבועות. שני החתולים, הם מדהימים וזו הצלחה נפלאה. לגדול הגעתי דרך הפרסומים של יד2 ראיתי גור מדהים בתמונה, שגדל בבית (וזה מצויין) נסעתי לראות אותו עם הכלוב והתאהבתי. היום הוא כבר מבוגר ולכן החלטתי לאמץ גור. פניתי לכל מי שאני מכירה שמאכיל חתולים, וכל הפרסומים של אגודות מצילות חתולים וגם למרפאה הווטרינרית שלי. והנה, דווקא המרפאה הווטרינרית, קישרה מאכילת חתולים שמצאה גור - איתי! קיבלתי ממנה מידע ותמונות וסרטים ולכן הלכתי לראות. קצת פקפקתי ביכולתי להתמודד עם גור רחוב, שמוצאו ומה עבר עליו, אינו ידוע. אבל כשראיתי אותו, התאהבתי על המקום! זה היה גור מלא חיים, ידידותי ועליז. אומנם ביקשתי חתול בעל דגם מסויים, אבל מה שקובע הוא האופי. אם הגור הוא חביב וידידותו, הוא יהיה סיפור הצלחה. צריך ללמד אותו , לא לשרוט ולא לנשוך. אצלם זה רק משחק ואצלנו - זה מסוכן וכואב. כל חתול ידידותי שתאמצי, את תאהבי, ותראי כמה כיף יהיה.הדבר הראשון - לחפש. זו קצת עבודה, אבל שכרה מובטח.

 

[גורדיאן-II]

זה לא מדויק שיחס גורר יחס במובן הזה שלכל חתול יש אופי משלו. למשל, החתול שלי הוא עדין וחששן ולא אוהב הרבה חיבוקים וליטופים למרות שהוא מפונק עד השמים ובחזרה מיומו הראשון פה. הוא כל הזמן מחפש אותי ואת קרבתי, אבל לא אוהב להתכרבל איתי. זה האופי שלו. הוא מחזיר לי אהבה בדרכים אחרות...

נראה לי שמה שאת מספרת דווקא תומך במה שאמרתי. את מפנקת אותו (בדרך שלך) והוא מחזיר לך אהבה (בדרך שלו).
אני בטוח שגם הדרך בה את מפנקת אותו לא דומה בדיוק לדרכי הפינוק של אחרים, וכמובן שלכל חתול יש העדפות משלו, אבל העקרון של יחס גורר יחס תקף מאוד לגבי החתולים, הם יודעים להחזיר אהבה למי שאוהב אותם, עדינים עם מי שעדין איתם וכך הלאה.

 

[*אחת]

נראה לי שמה שאת מספרת דווקא תומך במה שאמרתי. את מפנקת אותו (בדרך שלך) והוא מחזיר לך אהבה (בדרך שלו).
אני בטוח שגם הדרך בה את מפנקת אותו לא דומה בדיוק לדרכי הפינוק של אחרים, וכמובן שלכל חתול יש העדפות משלו, אבל העקרון של יחס גורר יחס תקף מאוד לגבי החתולים, הם יודעים להחזיר אהבה למי שאוהב אותם, עדינים עם מי שעדין איתם וכך הלאה.

יחס גורר יחס - ברור, ולא רק אצל החתולים. התכוונתי בדבריי להדדיות ברצון ובהתנהגות של מגע פיזי. הרבה שנים לפני בוא החתולון היתה לי כלבה (ז"ל) עדינה באופייה (בדומה לו) שכל הזמן היתה כמהה לליטופים ולמגע פיזי. הייתי קוראת לה בחיבה "כלבונת-חתולונת". הוא שונה במובן הזה וזה בסדר גמור.

 

[BigBadWolf]

שלום, אני נוי בת 27 רווקה גרה לבדי בת״א, אין לי רקע בעולם הזה אבל רוצה מאוד לאמץ חתול חמוד והבנתי מחברה שיש גזעים מיוחדים ודרכים לוודא לפני שהחתול יהיה ״נעים לבריות״, החתולים שאני הכי אוהבת הם חתולים עדינים, אוהבים ומתלטפים, היש חיה כזאת?? תודה מראש לעונים ❤

תני לי לתת נקודת מבט קצת אחרת מאחרים פה. מאוד פופולרי כרגע להגיד שחתול זה חתול ולאמץ חתול נזקק מהרחוב, אישית אני חושב שזה נהיה קיצוני ומתעלם קצת מהמציאות. כמי שגדל עם חתולים כל החיים, לדעתי יש הבדל עצום בין חתול בית לחתול רחוב. החינוך שהוא קיבל בינקות מאמא שלו לטעמי נראה גם שנים אחרכך. זה לא אומר שחתול לא יכול להשתנות ולהפוך לחתול ביתי לגמרי, עם מאמץ, אבל לא הייתי בונה מראש על שינוי אופי.
אימצתי חתול (וכן, גם שילמתי עליו) לפני חודש וחצי אז מה שאני אומר זה גם מה שאני מיישם בפועל כרגע. במקומך הייתי מאמץ חתול בן חודשיים-שלושה מהמלטה ביתית שרגיל לבני אדם וסומך עליהם, ובגיל הזה גם כבר אמור להיות רגיל לאוכל יבש ולעשות צרכים בארגז החול. הגנטיקה של החתול בהחלט משפיעה על האופי שלו.
אני אימצתי חתול בלינזי (לפי מה שאמרו, אין לי תעודה וגם לא מעניינת אותי כזו) שזה חתול סיאמי עם פרווה טיפה יותר ארוכה (אורך בינוני בניגוד לקצר מאוד של הסיאמי הנפוץ יותר שנקרא כיום תאילנדי). הסיאמים הם חברותייים ואינטליגנטים במיוחד. הם גם מאוד פעילים (אפילו אתלטיים) ומדברים המון, צריך לא להתרגש מזה יותר מידי. יש כמה 'זנים' (במרכאות כי זה לא ממש זן נפרד כמו אצל כלבים) פופולריים של חתולים. עוד אחד הוא החתול הפרסי שהם ממש כריות פרווה. לטעמי הפרווה שלהם ארוכה מידי ויוצרת המון קשרים (הרבה פעמים מספרים אותם פעם בשנה כי הקשרים נהיים קשים מידי), כדאי לקחת את זה בחשבון. הם שקטים יותר ופחות פעילים ומאוד אוהבים להתכרבל. ואם בכל זאת את רוצה כזה הייתי לוקח אחד עם אף לא פחוס כי זה יוצר להם בעיות נשימה. חתולים בריטים לא ממש מתאימים לצרכים שלך, אני מכיר אותם מקרוב כי להורים שלי יש והם הרבה פחות חברותיים, אפילו קצת אנטיפתים (ממש כמו בני אדם בריטים חחח). על תכונות של 'זנים' אחרים כתוב המון באינטרנט, אבל קחי בחשבון שלכל חתול יש אופי משל עצמו אז לקחת את תכונות האופי הממוצעות בערבון מוגבל. הרבה מה-'זנים' של החתולים דרך אגב הם תערובת של שניים אחרים ואז אפשר להסתכל מה התכונות של המקוריים. לדוגמה חתול הימלאיה זה שילוב בין סיאמי לפרסי (או שהאמא והאבא סיאמי ופרסי או שהימלאיה כבר מראש והם צאצאים של סיאמי ופרסי).

אם זה הכיוון שמעניין אותך אשמח לענות על שאלות, ובקשה ממי שדעותיו שונות (במיוחד הקיצונים מביניכם) נא לא לתקוף אותי על כך שדעותי שונות מהטרנד שהתפתח בארץ בזמן האחרון. לא מעניינים אותי ויכוחים מהסוג הזה.

 

[Yukita]

תני לי לתת נקודת מבט קצת אחרת מאחרים פה. מאוד פופולרי כרגע להגיד שחתול זה חתול ולאמץ חתול נזקק מהרחוב, אישית אני חושב שזה נהיה קיצוני ומתעלם קצת מהמציאות. כמי שגדל עם חתולים כל החיים, לדעתי יש הבדל עצום בין חתול בית לחתול רחוב. החינוך שהוא קיבל בינקות מאמא שלו לטעמי נראה גם שנים אחרכך. זה לא אומר שחתול לא יכול להשתנות ולהפוך לחתול ביתי לגמרי, עם מאמץ, אבל לא הייתי בונה מראש על שינוי אופי.
אימצתי חתול (וכן, גם שילמתי עליו) לפני חודש וחצי אז מה שאני אומר זה גם מה שאני מיישם בפועל כרגע. במקומך הייתי מאמץ חתול בן חודשיים-שלושה מהמלטה ביתית שרגיל לבני אדם וסומך עליהם, ובגיל הזה גם כבר אמור להיות רגיל לאוכל יבש ולעשות צרכים בארגז החול. הגנטיקה של החתול בהחלט משפיעה על האופי שלו.
אני אימצתי חתול בלינזי (לפי מה שאמרו, אין לי תעודה וגם לא מעניינת אותי כזו) שזה חתול סיאמי עם פרווה טיפה יותר ארוכה (אורך בינוני בניגוד לקצר מאוד של הסיאמי הנפוץ יותר שנקרא כיום תאילנדי). הסיאמים הם חברותייים ואינטליגנטים במיוחד. הם גם מאוד פעילים (אפילו אתלטיים) ומדברים המון, צריך לא להתרגש מזה יותר מידי. יש כמה 'זנים' (במרכאות כי זה לא ממש זן נפרד כמו אצל כלבים) פופולריים של חתולים. עוד אחד הוא החתול הפרסי שהם ממש כריות פרווה. לטעמי הפרווה שלהם ארוכה מידי ויוצרת המון קשרים (הרבה פעמים מספרים אותם פעם בשנה כי הקשרים נהיים קשים מידי), כדאי לקחת את זה בחשבון. הם שקטים יותר ופחות פעילים ומאוד אוהבים להתכרבל. ואם בכל זאת את רוצה כזה הייתי לוקח אחד עם אף לא פחוס כי זה יוצר להם בעיות נשימה. חתולים בריטים לא ממש מתאימים לצרכים שלך, אני מכיר אותם מקרוב כי להורים שלי יש והם הרבה פחות חברותיים, אפילו קצת אנטיפתים (ממש כמו בני אדם בריטים חחח). על תכונות של 'זנים' אחרים כתוב המון באינטרנט, אבל קחי בחשבון שלכל חתול יש אופי משל עצמו אז לקחת את תכונות האופי הממוצעות בערבון מוגבל. הרבה מה-'זנים' של החתולים דרך אגב הם תערובת של שניים אחרים ואז אפשר להסתכל מה התכונות של המקוריים. לדוגמה חתול הימלאיה זה שילוב בין סיאמי לפרסי (או שהאמא והאבא סיאמי ופרסי או שהימלאיה כבר מראש והם צאצאים של סיאמי ופרסי).

אם זה הכיוון שמעניין אותך אשמח לענות על שאלות, ובקשה ממי שדעותיו שונות (במיוחד הקיצונים מביניכם) נא לא לתקוף אותי על כך שדעותי שונות מהטרנד שהתפתח בארץ בזמן האחרון. לא מעניינים אותי ויכוחים מהסוג הזה.

[/QUOTE]
זה לא עניין של דעה שונה. אם זו היתה רק דעה שונה - ניחא, אך המציאות היא שההרבעות פוגעות בצורות ישירות ועקיפות כאחת בחתולים ובכלבים. אין בהם ולו דבר אחד שטוב לחיות עצמן, רק מילוי חשקים של בני אדם.

לאור ניסיון רב שנים עם חתולים בבית, ברחוב, של אחרים (שמר חתול) - אין שום הבדל ביכולת ההסתגלות לאוכל יבש ולארגז חול בין גורים גזעיים, לא גזעיים, מהמלטה ביתית או מהרחוב. מדובר ביכולות שלכולם יש, ובעיות הן בדרך כלל תוצר של בריאות לקויה. דווקא גזעיים יכולים להיות מפונקים ובעייתיים יותר מכמה בחינות והם בהחלט גם רגישים יותר בריאותית ולעתים קרובות לא נחמדים יותר חברתית. אחרי כל הפעמים שטיפלתי בבתים עם כמה חתולים שרק אחד מהם היה לא-גזעי ביכולתי לומר בצורה נחרצת: ב99% מהמקרים הבעלים הודו בפניי שלמרות שהם "מאוהבים" בגזע (מיין קון, בריטי או מה שלא יהיה) הם רואים שדווקא הלא-גזעי, בדרך כלל מהרחוב, יצא להם הכי חברותי והגזעיים הרבה פחות. אז הגזע או ההמלטה הביתית ממש לא שיפרו עמדות. זו דעה קדומה בלבד. אופי כן יכול להיות מגוון, ויש מי שחברותי ומי שלא, ויש גם מניאקים, אבל זה לא נקבע על פי ההמלטה הביתית או לא.

באשר לתעודות, אם מתעקשים על קנייה - הן חשובות. התעודות לפחות מעמידות איזו דרישה בפני המרביעים לעמוד באיזשהם סטנדרטים לגבי ההרבעה. קניה ללא תעודות היא פגיעה ישירה ועקיפה הרבה יותר גדולה בחתולים ובכלבים (במגוון רחב של דרכים). לא שהארגונים נותני התעודות מקפידים מספיק על העמידה בתקנות שלהם-עצמם, אבל לפחות יש כמה דברים שנבדקים. אז אם מתעקשים על כיוונים כאלה - רק עם תעודות. יש לציין שגם עם תעודות כל תעשיית ההרבעה היא תעשיית בשר אנוכית שאין בה אפילו אלמנט אחד שמכוון לטובת החתולים או הכלבים עצמם. רק מילוי חשקים של בני אדם, תוך פגיעה בבריאות ובתוחלת החיים ופעמים רבות גם באיכות החיים של החיות. אין שום סיבה לא לחפש ולמצוא חתול ידידותי, מתלטף ומקסים שלא מהמלטות מטופשות ומיותרות.

 

[BigBadWolf]

כאמור, הוויכוחים האלו לא מעניינים אותי ואינני רוצה להכנס אליהם. שאלו פה שאלה מאוד ספציפית ועניתי עליה לפי ראות עיני. אני חי עם חתולים כל כך הרבה שנים שגם לנקודת המבט שלי יש משקל למרות שאנשים מסויימים אוהבים מאוד לבטל אותו.

כל פעם מחדש מדהים אותי איך קיצונים מכל תחומי החיים לא מסוגלים שלא לתקוף נקודות מבט שונות אפילו אם מבקשים מהם מראש.

 

[Yukita]

לא מבטלים. עם זאת, חשוב לזכור שזו לא רק דעה, יש לה השלכות בעולם המציאות. הרי לא תתן מקום למישהו שדורש ממך דעה לפיה מותר לפגוע באדם אחר רק כי הוא דורש ממך לכבד את דעתו, נכון? זה כמו גזען שטוען ש"הליברלים לא יודעים לקבל דעה שונה משלהם" למרות שהוא דוגל בשלילת זכויות או אולי אפילו פגיעה פיזית באחר על סמך לידתו. להדביק לי או למישהו אחר שלא מסכים איתך תוית של קיצוני אינה משנה זאת.

 

[BigBadWolf]

התווית קיצוני לא הודבקה על-סמך דעותייך. דעות מותר לפה ולשם ולכל אחד זכות לאמץ את דעותיו על סמך ניסיונו והשקפתו. קיצוני הוא אדם שמבטל את דעותיו של אחר רק כי הן שונות, שטוען שכל השקפה שלא תואמת לשלו איננה השקפה לגיטימית ושמנסה להתווכח בכח גם כשהצד השני לא מעוניין בכך. לא קראתי לרצח, לשוד, לאונס או לכל פגיעה באחר. רק אמרתי דעה שנחשבת בעיני אנשים מסויימים היום לא politically correct, נימקתי אותה וחשוב מכל הייתי היחיד פה בשרשור שענה על השאלה ששאלה הכותבת. בלי התלהמות.

נ.ב. משאירים את ה-QUOTE וה-/QUOTE ומוחקים רק את מה שביניהם.

 

[Yukita]

התווית קיצוני לא הודבקה על-סמך דעותייך. דעות מותר לפה ולשם ולכל אחד זכות לאמץ את דעותיו על סמך ניסיונו והשקפתו. קיצוני הוא אדם שמבטל את דעותיו של אחר רק כי הן שונות, שטוען שכל השקפה שלא תואמת לשלו איננה השקפה לגיטימית ושמנסה להתווכח בכח גם כשהצד השני לא מעוניין בכך. לא קראתי לרצח, לשוד, לאונס או לכל פגיעה באחר. רק אמרתי דעה שנחשבת בעיני אנשים מסויימים היום לא politically correct, נימקתי אותה וחשוב מכל הייתי היחיד פה בשרשור שענה על השאלה ששאלה הכותבת. בלי התלהמות.

נ.ב. משאירים את ה-QUOTE וה-/QUOTE ומוחקים רק את מה שביניהם.

כן... רק שהדעה היא לא "לא פוליטיקאי קורקט", היא כרוכה בפגיעה ישירה ועקיפה בחתולים: קניית חתולים גורמת להרבה מאוד בעיות קשות שקיימות במציאות האמיתית והפיזית מאוד של החתולים.

דברים אחרים, כמו מי מתרגל לאוכל יבש יותר מהר, זו כבר באמת דעה כי לכאן או לכאן זה לא מה שיפגע פיזית בחתול גם אם הדעה לא נכונה.

 

[BigBadWolf]

את מנסה בכח ולא תצליחי לגרור אותי לשיח הזה. דעתי הפוכה לגבי מה יותר טוב לחתולים ולבעליהם ומה פוגע בהם, אבל לא אכנס לזה פה כרגע כי זה לא הנושא.
ולא דיברתי בשום שלב על אילו חתולים מתרגלים יותר מהר לאוכל יבש. תקראי שוב, דיברתי רק על חתולים ביתיים ואמרתי שבשלב של האימוץ הם כנראה כבר יהיו מורגלים.

 

[גורדיאן-II]

את מנסה בכח ולא תצליחי לגרור אותי לשיח הזה. דעתי הפוכה לגבי מה יותר טוב לחתולים ולבעליהם ומה פוגע בהם, אבל לא אכנס לזה פה כרגע כי זה לא הנושא.
ולא דיברתי בשום שלב על אילו חתולים מתרגלים יותר מהר לאוכל יבש. תקראי שוב, דיברתי רק על חתולים ביתיים ואמרתי שבשלב של האימוץ הם כנראה כבר יהיו מורגלים.

עלי לא תוכל לומר שאני קיצוני, אני אפילו מסכים לכמה נקודות שהעלית, כמו עניין "החינוך שהוא קיבל בינקות מאמא שלו ".
ועכשיו, כשזה נאמר, אז אם לא איכפת לך:
א. כבר גידלתי די הרבה גורים שהגיעו אלי עם חינוך מאימא בת אשפתות שהיו ממש לא ידידותיים, וזה עבר להם תוך כמה ימים של פינוק ממני, כשהם למדו שאני לא האויב ואימצו אותי לאמא.
ב. אתה עקשן מאוד. ואל תתלונן שיש קיצוניים, ההתעקשות שלך לא להבין את הנזק שנעשה בקניית 'גזעיים' מושך אליך את הקיצוניים, ובצדק.
ג. אצטט את השיטה שלך ואומר לך שאל תתווכח איתי, הוויכוחים האלו לא מעניינים אותי ואינני רוצה להכנס אליהם. נקודת המבט שלי היא שאתה עקשן כמו פרד ואתה אל תהיה אחד מאותם קיצונים מכל תחומי החיים לא מסוגלים שלא לתקוף נקודות מבט שונות אפילו אם מבקשים מהם מראש.

 

[יוגי379]

שלום נויה פירסמתי עכשיו בפורום הנוכחי גור חתולים לאימוץ

 

[evike]

אני רוצה להוסיף את המסקנות שלי כתגובה להבדלי הדעות.
יש לציין, שבהתחלה לא חיפשנו חתולה גיזעית, אפילו לא ידענו שיש כאלה. חיפשנו לפי מה שמצא חן בעיניינו.
החתולה הראשונה שלנו, קליאו, (קיצור של קליאופטרה היפהפיה) נולדה לחתולה של חברים, שבאה מהרחוב ואימצה אותם. היתה כנראה גיזעית, לא ידענו אז. הגיעה אלינו בגיל כ 8 שבועות.
היא היתה יפהפיה, חכמה ובעיקר פראית. תקפה כל מי שנגע בה, חוץ מאיתנו, בכל זאת חטפנו ממנה פה ושם.
השניה, כרמן, (ע"ש גיבורת האופרה כרמן, שהיתה כהה) נולדה אצל פציינטית של ווטרינרית בת משפחה. ההורים היו אנגורה שהגיעו מרוסיה. היא היתה די נוחה, התמסרה, אבל לא לגמרי. גם הגיעה בגיל של כ 8 שבועות.
השלישית, מיה, (הגיעה עם השם, ונתבקשנו לא להחילף) שהלכה מאיתנו לפני כשנה ושעד היום מתאבלים עליה, היתה בריטית שקיבלנו אותה בגיל שנה וחודשיים. ממשפחה שביתם היתה אלרגית לחתולים. היא היתה הדבר הכח מדהים שיש, ובכל זאת, לא אהבה לשבת עלינו, רק לידינו.היא הורדמה לאחר בעיות לב, אישפוזים וטיפולים שלא ממש עזרו לה.
את נובי, (קיצור של נובמבר שקשור לימי הולדת שלנו והחודש בה קלחנו אותה) הנוכחית, בריטית, קנינו. רצינו בריטית רק בגלל מיה. ולטעותינו, חשבנו שבלי תעודה יותר "הומני".
רק לאחרונה התחלנו להבין מה זה חתולים גיזעיים, ומה זה גורם לחתולות שמרביעים אותן. לו ידענו קודם, בחיים לא היינו קונים. (האמת, ראינו חתולה טריקולורית באחת ה"מכלאות". רצינו אותה, אבל היא היתה תוקפנית מאד, והמקום היה כל כך מוזנח, שלא רצינו להביא משם מחלות)
רק לאחרונה נודע לנו, שהבריטים סובלים מבעיות לב, וגם בעיות כליות. (לידיד שלנו מת פתאום בלי שום סימן, חתול בריטי בן 8)
אז נובי, בעוד שבוע וחצי בת שנה, היא למעשה 2 חתולות. מצד אחד היא מתוקה ברמות, מצד שני, פתאום היא נהיית פראית, נושכת, שוברת, מתפרעת. ואז שוב מתוקה ומתלטפת.
היא אצלנו מגיל 7 וחצי שבועות. התייחסנו אליה הכי "נחמד" שאפשר, ובכל זאת היא לא בדיוק מחזירה את אותה ההתייחסות.
לא פעם היינו על סף מסירה שלה.
לפי זו שקנינו ממנה, האמא והאחים ואחיות (גם מהמלטות קודמות) הם בעלי אופי נהדר.
בקיצור, לא לקנות גזעיים, ואין כללים באופי והתנהגות.

ולפני הראשונה, הבן שהיה אז קטן, אימץ חתול, פוחי, (הברקה של חבר יקר) מהחצר שהיה חצי בבית וחצי בחוץ. היה נוח ומתלטף. חבל שמת מהר מאד מחתלתלת.
ועוד משהו על גיזעיים. לבת שלי היתה חתולה פרסית, שמתה בגיל 4 מבעיות נשימה.

ואם כבר, שייך ולא שייך, שאלה על אוכל. נובי די נרגעה, עד שהתחלתי לתת לה אוכל ללא דגנים, ולאחריו, עדיין עם ערבוב, מופחת דגנים. מעניין אם יש השפעה של האוכל על ההתנהגות, והאם יש אוכל איכותי שידוע כמרגיע, ואפילו במעט.

תמונות של המתוקים שלנו.
תודה.