בת דודתי אימצה 2 אחים כשהיו בני 5 ו-7
בת דודתי חיה בארה"ב כעשרים שנה. לפני חמש שנים אימצה עם בעלה אח ואחות ביולוגיים מרוסיה, שהיו אז בני 5 ו-7. האחים אגב בקושי הכירו זה את זו כי היו בשכבות נפרדות בבית הילדים.
כולם הזהירו אותה (כולל קצת אני לבושתי...) שיהיה נורא קשה: הילדים כבר למודי בית ילדים, מי יודע מה עברו וכן הלאה.
בפועל היא מרגישה שזה הדבר הכי טוב שעשתה בחייה. הילדים דווקא לא היו קשים וגם על פערי השפה התגברו מהר.
בת דודתי ובעלה ניסו ללמוד קצת רוסית לקראת האימוץ אך בפועל לא היה כמעט צורך. שכנה שימשה כמתרגמת בשבוע הראשון ואחר כך הילדים למדו מהר מאד את האנגלית ואפילו קצת עברית (הבעל לא ישראלי).
הילדה הבכורה ירדה כיתה בעצם וכך התחילה כיתה א' כמו כל ילד אמריקאי. חוץ מזה גם היא וגם אחיה קיבלו מורה מיוחדת לשפה האנגלית, ללא תשלום, שעזרה להם מאד ללמוד את השפה אך גם את המנטליות.
הילדים מקסימים, חברותיים ואוהבים מאד. לילדה היו במשך שנתיים סיוטי לילה קשים, אך בטיפול עם פסיכולוגית זה עבר. לילד יש קצת ליקויי למידה והפרעת קשב וריכוז אך הוא ילד שמח, ספורטאי מצטיין ויש לו חברים רבים. הילדה תלמידה טובה וחרוצה.
לטעמי קצת "מרצה" מדי וקצת ילדה טובה מדי, אך זה גם עניין של אופייה הבסיסי.
ההורים מקבלים עד עכשיו הדרכת הורים.
בקיצור סיפור הצלחה.
אני בטוחה שיש גם סיפורים אחרים, כי בודאי שיש כאן סוג של הימור. אך אם תקראי בפורום תראי שרובנו פה מתמודדים עם קשיים כאלו ואחרים, ובכל זאת שמחים מאד על האימוצים.
בהצלחה!
