אימוץ ילד/ילדה לסופי שבוע וביקוריםד

[pupe]

אימוץ ילד/ילדה לסופי שבוע וביקוריםד

רציתי לאמץ ילד לסופי שבוע - כזה שנימצא בפנימיה ואין לו בית - וענו לי ביוהרה ובגסות שרק משפחות יכולות אני עוסקת במיקצוע חופשי - ואוהבת אותו, עם משפחה חמה מסביב עם ילדים וכו´. לי עצמי אין ילדים - וחשבתי שאשמח לאמץ ילד חסר בית לסופי שבוע וביקורים, משהו שיכול גם לתרום לי כאדם הרוצה להיות שותף בגדילה של ילד . לא רציתי ללדת ילד לחד הוריות (לא מתנגדת עקרונית - אבל לא מתאים לי ללדת ילד למצב חסר אב) היו פירסומים רבים לאימוץ אך כשהתקשרתי - אנו לי די בגסות שלא נשואות אינן יכולות לאמץ!!! לא קראו לריאיון, לא בדקו במי מדובר - נוצר הרושם שעדיף שילד יגדל מוזנח בפנימיה ללא תמיכה מאשר לתת ללא נשואים. לא מבינה את האפליה אני מניחה שזו הייתה פקידה - אבל היתה תחושה לא נעימה . הסיבה שענו לך יפה היא שיש לך ילדה. הם באמת אמרו שאם הייתי אם חד הורית - כן הייתי מקבלת ילד/ה לאימוץ. אבל איזה הגיון זה? כמה חד הורים יש - שיש להם הפנאי והמשאבים עוד לאמץ - יש כמובן(אבל לא רבים - ובכלל זה לא שייך לעניין) אך יש גם אנשים נורמאלים שאין להם ילדים ורוצים לאמץ - והסטיגמה של "לבד" - אינה מאפשרת להם. נראה לי מוזר, ארכאי, ובעיקר אפלייתי. מה שעצוב זה שמי שסובל מזה = הם הילדים עצמם [זהו העתק של שיחתי עם פרום אחר - התבקשתי להעתיקו גם לכאן - ואני עושה זאת ומקווה לקבל תגובות - תודה]

 

[לימור1]

נסי בשירות למען הילד בת"א (יפו)

העובדת הסוציאלית שאנחנו בקשר איתה דווקא אמרה לנו שהחד-הוריות הן קבוצת מאמצות נפלאה, שנותנת את הנשמה לילדים. אז נראה לי ששם תתקלי ביחס טוב יותר.

 

[shira^]

אם את גרה באזור המרכז תפני לשרות

ביפו. שם התייחסו אלייך כבר אחרת. מנסיון של חברה חד-הורית היא החלה לפני שנתיים כאם אומנת או אומנה איך שקוראים לזה והילד היה אצלה בסופשבוע לאחר כשנה היא הגישה בקשה לאמצו , עברה הרבה קשיים בדרך. אבל, לבסוף הכל טוב הילד אומץ רשמית על ידה. במקרה, אמש פגשתי אותם וזה לא יאומן, ילד בן 4. פיקח נבון עירני חם ואוהב.שמדבר בחופשיות על האימוץ ומספר לכולם שאבא לא היה מסוגל לגדל אותו ולכן הוא עכשיו במשפחה חדשה. פשוט מדהים ומחמם את הלב. אז תנסי שוב בטוח שיצליח לך לבסוף . בהצלחה !!!

 

[shira^]

אגב... PUPE

כתבת שהתבקשת להעתיק את מכתבך גם כאן. מי היה זה שביקש? ובאיזה פורום כתבת?

 

[..שיר..]

../images/Emo20.gif וכמו שאמרו לך שירה ולימור

תיפני לשירות בת"א יפו היחס שתקבלי יהיה שונה בהצלחה ו.. מאיזה פורום הועתקת? ומי ביקש שתעתיקי את ההודעה ?

שיר

 

[שולינקה]

שיר ושירה,אתן נאיביות?

כמובן בפורום של וואלה.כנראה אין להם מספיק רעיונות וההשתתפות דלה.וללא בושה שולחות את השואלת לפורום אחר,ומתנהגים כאילו היו הפורום"מחפשים בשבילך"

 

[..שיר..]

../images/Emo20.gif שולינקה כנראה .. ../images/Emo8.gif

 

[לימור1]

זה לא משנה מנין באה, העיקר אם נוכל

לעזור ולסייע.

 

[דבורי]

השירות למען הילד

באיזו עיר את גרה? גם אני פניתי בזמנו למועצה למען הילד החוסה לקבל ילד לסופי שבוע (בירושלים), לאחר כתבה בעתון שאמרה בפירוש שגם רווקים/ות מאוד דרושים ורצויים. פניתי פעמיים, שנה אחרי שנה, ובכל פעם לא אמרו לי בפירוש "לא", אבל העובדת הסוציאלית שראיינה אותי נתנה לי להרגיש שהיא מעדיפה "משפחה", ובסופו של דבר לא הפנו אלי אף אחד. בינתיים ילדתי ילד, ולפני כמה חודשים פניתי לשירות למען הילד בירושלים בענין אימוץ. שוב, אף אחד לא אומר "לא", אבל מעשית הם לא חזרו אלי לראיון או כל בירור אחר.

 

[מיכל@ל]

ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

אני חושבת שזה מאוד מפתיע . אני יודעת שבדרך כלל מעדיפים משפחות [אני מתכוונת גם לחד הוריות ]כדי שלילדים תהיה חויה מתקנת שתלמד אותם כיצד משפחות נורמאליות מתפקדות [רובם מגיעים ממשפחות לא מתפקדות] ,אך נראה לי מוזר שמעדיפים שילד יחווה מוסד על פני אדם שמוכן לתת ממרצו וליבו . אני מציעה לך להרים שוב טלפון והפעם לבקש לשוחח עם מנהלת אותו סניף של השרות ולבקש ממנה תשובה בנושא. המון הצלחה

 

[שולינקה]

לpupe

ללא קשר,אם את רווקה או אם חד הורית,לא נראה לי המינוח-אימוץ לסוף שבוע.איזה תחושה תהיה לילד כזה?,ועוד בנושא שהזכרת-להיות שותף בגידול של ילד,האם נראה לך שילד,שנמצא בפנימיה ואין לו בית ,אולי מאחל לאימוץ קבוע שלא על בסיס יום בשבוע? וניתן,את מאמינה,להיות שותף בגידול ילד על בסיס יום בשבוע?ילד אינו פרויקט לניסויים,ואם אני הייתי אמורה לתת תשובה על בקשה כזאת,הייתי גם כן שוללת אותה,ולא רק לך כמובן. ולידיעתך,מספרן של החד הוריות המאמצות גבוה ואפשרי.

 

[דיאנה*]

מצב חד הורי

ל pupe אם באמת את רוצה להעשיר חיים של ילד, אולי תנסי באופן ישיר דרך המוסדות עצמם. מניסיוני יש נתק בין מה שקורה בפנימיות ובין שירותי הרווחה שאחראים עליהן. בכל פנימייה יש עו"ס (לפחות אחת) שמועסקת במקום ומחוברת לצרכים של הילדים. היא תדע אם יש מי שזקוק למשפחה מארחת ואיזה סוג של משפחה תהיה טובה עבורו. וחוץ מזה, אמרו לך – big deal. מה שאת צריכה לבחון זה לא מה אומרים פקידים מסוימים אלא מה את יכולה להביא איתך למפגש עם ילד. עד כמה את מוכנה למבחנים שיעביר לך (הרי ילד שגדל בפנימייה ספג מן הסתם לא מעט אכזבות במפגשים שלו עם בני אדם, והוא יבדוק אותך טוב טוב מכל הכיוונים ויעביר אותך סדרה של מצבים לא פשוטים לפני שיתן בך אמון). עד כמה את מוכנה להתחייב להישאר שם עבורו גם מחר ומחרתיים כדי לא להיהפך לעוד פריט ברשימת האכזבות שלו. אם תצליחי לענות על כל השאלות הללו ועל הרבה אחרות באופן שישמור על האינטרסים של הילד – שם התשובה אם את טובה או לא כדי לשמש משפחה מארחת (ככה זה נקרא) לילד. ואם את משוכנעת, וודאי תמצאי את הדרך. בהצלחה, דיאנה (אם חד הורית). וחוץ מזה חשבתי על עוד משהו. את כותבת שלא רצית ללדת ילד למצב חד-הורי, ולא מפרטת. אז אולי בעצם את והפקידה שאיתה דיברת שותפות לאותה דעה? תחשבי על זה. מקווה שלא תפגעי. אני מכירה היטב את ההתלבטויות, עברתי אותן מזמן. אלוהים יודע כמה מזמן. חשבתי אז שהדבר הכי קשה זה להחליט ולהיות שלמה עם ההחלטה להפוך לאם. טוב היו עוד כמה דברים קשים בדרך. אבל ללא ספק זו היתה ההחלטה הכי חשובה שקיבלתי בחיים שלי, וצריך לענות על שאלות קשות מאוד כדי להגיע אליה (שאלות שאת צריכה להפנות לעצמך). אז שוב – בהצלחה!