למה הכוונה ב"הליך אימוץ ישראלי"?
סעיף 4ב' לחוק האזרחות קובע שילד יקבל אזרחות ישראלית מכח אימוץ (כלומר, האימוץ מוכר חוקית על ידי ישראל) כאשר הוא מאומץ על פי חוק האימוץ הרגיל (תת סעיף 1.), או כאשר לפחות אחד מהוריו הוא אזרח ישראלי (יכול להיות מכח כל אחד מהסעיפים שהוזכרו בחוק) שאינו תושב ישראל ביום האימוץ (כלומר אפשר לטפל בכל ענייני האימוץ עוד לפני שמאבדים את התושבות רישמית).
[לשון החוק הרישמית:
4ב . אזרחות מכוח אימוץ [תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח ] קטין יהיה אזרח ישראל מכוח אימוץ מיום אימוצו, אם התקיים בו אחד מאלה:
2. הוא אומץ מחוץ לישראל כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים לפי פסקאות (א) עד (ה) בסעיף (4 א)( )2 , ובלבד שהמאמצים לא היו תושבי ישראל ביום האימוץ וניתנה הסכמת שני ההורים המאמצים.]
לא בטוחה שזה עונה לשאלתך, כי איני מבינה מהו אותו "הליך אימוץ ישראלי" אותו אתה מזכיר. העמותות עובדות עם מי שישלם להן, ובעבר תפקודן היה כה יעיל ומהיר, עד כי אנשים שהתגוררו מחוץ לישראל שקלו שימוש בשירותיהן (וגם השתמשו). כיום, איני בטוחה שזה כדאי למישהו.
בכל מקרה, אימוץ של ישראלים תושבי חוץ נחשב לאימוץ חוקי בישראל. אנחנו עשינו זאת, ללא שום קשר לעמותות ישראליות, וזיו היא אזרחית ישראלית מכח אימוצנו אותה.