אימצנו כלב ו...
אתמול אימצנו כלב בן שנה בערך. ככל הנראה, הוא אף פעם לא חי בבית - מצאו אותו משוטט והוא שהה די הרבה זמן בכלביה. הוא חמוד ומתוק אבל מעסיק אותנו בניקוי השלוליות שהוא משאיר. בכלביה אמרו שהוא מחונך בכל הקשור לצרכים, ומכיוון שהוא רק מרטיב מדי פעם, התחושה שלי היא שזה לא בגלל שהוא לא מצליח להתאפק אלא קשר לסימון שטח וקבלת תשומת לב. צרכים מוצקים הוא עושה רק בחוץ, ואנחנו משתדלות להוציא אותו כל כמה שעות, עד שהוא יתרגל. היום למשל הוא השתין הגאווה באחת הפינות דקות ספורות לאחר שחזרנו מטיול ארוך, ולאחר שאנחנו התיישבנו לאכול. כשהוא משתין בבית ואנחנו תופסות אותו על חם, אנחנו צועקות אסור וכועסות (ובחוץ נותנות לו חיזוקים חיוביים על עשיית צרכים) אבל אולי בעצם הוא מחפש את תשומת הלב הזו? (ואולי עצם הניקוי נתפס אצלו כסימון שלנו של הטריטוריה שלנו והוא מרגיש צורך לסמן אותה שוב??) בנוסף, הוא מאד מאד צומי: אתמול הוא היה חרד לחלוטין מכל דבר, והיינו איתו הרבה (והוא איתנו...). היום יש לו כבר הרבה יותר בטחון עצמי, כבר מצא לו את הפינה "שלו" בבית ובכלל, הוא מתנהג הרבה יותר בחופשיות, בבית ובחוץ, אבל (ואולי לא אבל) הוא מגיע די הרבה אלינו (אם אנחנו לא לידו/בטווח הראיה שלו) כדי לקרוא לנו למקום "שלו", כדי שנלטף אותו ונשחק איתו. עצות, רעיונות ומילות עידוד יתקבלו בברכה....
אתמול אימצנו כלב בן שנה בערך. ככל הנראה, הוא אף פעם לא חי בבית - מצאו אותו משוטט והוא שהה די הרבה זמן בכלביה. הוא חמוד ומתוק אבל מעסיק אותנו בניקוי השלוליות שהוא משאיר. בכלביה אמרו שהוא מחונך בכל הקשור לצרכים, ומכיוון שהוא רק מרטיב מדי פעם, התחושה שלי היא שזה לא בגלל שהוא לא מצליח להתאפק אלא קשר לסימון שטח וקבלת תשומת לב. צרכים מוצקים הוא עושה רק בחוץ, ואנחנו משתדלות להוציא אותו כל כמה שעות, עד שהוא יתרגל. היום למשל הוא השתין הגאווה באחת הפינות דקות ספורות לאחר שחזרנו מטיול ארוך, ולאחר שאנחנו התיישבנו לאכול. כשהוא משתין בבית ואנחנו תופסות אותו על חם, אנחנו צועקות אסור וכועסות (ובחוץ נותנות לו חיזוקים חיוביים על עשיית צרכים) אבל אולי בעצם הוא מחפש את תשומת הלב הזו? (ואולי עצם הניקוי נתפס אצלו כסימון שלנו של הטריטוריה שלנו והוא מרגיש צורך לסמן אותה שוב??) בנוסף, הוא מאד מאד צומי: אתמול הוא היה חרד לחלוטין מכל דבר, והיינו איתו הרבה (והוא איתנו...). היום יש לו כבר הרבה יותר בטחון עצמי, כבר מצא לו את הפינה "שלו" בבית ובכלל, הוא מתנהג הרבה יותר בחופשיות, בבית ובחוץ, אבל (ואולי לא אבל) הוא מגיע די הרבה אלינו (אם אנחנו לא לידו/בטווח הראיה שלו) כדי לקרוא לנו למקום "שלו", כדי שנלטף אותו ונשחק איתו. עצות, רעיונות ומילות עידוד יתקבלו בברכה....
