אין אונות

[תמרה 448]

אין אונות

הכרתי בחור מקסים ומהמם..שנינו בני 35. לאחר מספר שבועות שבהם הכל זרם בצורה מדהימה והיתה כימיה מושלמת התחלנו להתקרב פיסית. הרגשתי שהוא בלחץ מהסיטואציה וככל שהדבר התקדם הבנתי שהוא בעצם לא מתפקד מינית..(גם הרגשתי פיסית וגם הוא עצמו פתח את הדברים בפני) הוא סיפר שהיה אצל רופא וקיבל כדור שיש לקחת לפני קיום יחסי מין ואכן לקח אותו כאשר היינו ביחד אבל זה לא עזר. דיבר על עליה גדולה במשקל שכרגע הוא בתהליך דיאטה שמקווה שיועיל..ואמר שצריך סבלנות וניסוי וטעיה לבדוק מה יעבוד לנו.
אני מאוד מתלבטת מה לעשות. מצד אחד מאוד התלהבתי מהבחור שיש לו ממש את כל התכונות שתמיד רציתי בבן זוג. מצד שני אני לא יודעת האם כדאי להכנס לסיפור הזה, במיוחד שכבר היה לי מקרה כזה לפני עשור בערך שבו אפילו הלכנו לסקסולוגית ובסוף זה לא הועיל. היום אני כבר בגיל שאני רוצה ללכת לכיוון הקמת משפחה ולא יודעת אם זה נכון "לבזבז" זמן על משהו לא בטוח. וגם זה קצת מרתיע אותי כל העיסוק בזה, הנסיונות..לא פשוט.
מה דעתכם?

 

[מריוס זכריה]

דעתי

ניתן עקרונית לקיים קשר גופני מספק גם ללא זיקפה (ע"ע לסביות, למשל). השאלה היא האם שניכם תצליחו להגיע לסיפוק, או שחלילה תיתקעו במעגל של תסכול.

לכן הייתי מציע כך: אם תצליחו במשך חודש חודשיים לקיים מפגשים גופניים מספקים ומהנים (הדדית!)גם בלי זיקפה מצידו, הרי שיש לעניין סיכוי. ואם לא, אז כנראה שלא.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[תמרה 448]

שאלה לגבי תגובתך

לא הבנתי איך אני יכולה לגרום לו לסיפוק ללא זיקפה.

 

[מריוס זכריה]

מסתבר שאפשר

הפתעה: יש אורגזמה גברית גם ללא זיקפה... איבר המין רגיש גם כשאיננו בזיקפה, ויש דרכים לגרות אותו, וגם את סביבתו, שאשאיר לדמיונך הטוב.

העניין הוא שגבר ללא זיקפה לרוב כל כך מבואס (ולרוב גם בת הזוג, או בן הזוג - זה קורה גם לגייז) שהוא לא מרשה לעצמו להנות. אבל אם היה מאפשר לעצמו, הוא היה יכול להנות ואף לגמור.

כמו כן, אולי במקרה הוא גם יגיע לזיקפה, למרות הכל. זאת מאחר והלחץ, הבושה ותחושת הכישלון הם מהגורמים המשמעותיים לחוסר זיקפה. לפעמים יש גם גורמים פיזיולוגיים, אבל לא תמיד. לפעמים העניין לגמרי פסיכולוגי.

אינני מציע כאן דרך קסמים להתגבר על זה, כי אצל כל אחד זה משהו אישי ושונה, אבל זה בהחלט עשוי גם כן לקרות.
אבל זו לא צריכה להיות המטרה הראשית. המטרה הראשית צריכה להיות גרימת עונג הדדית, כמו שציינתי בראשית דבריי.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[אייבורי]

מסכים עם מריוס

&nbsp
תני לזה חודש, תהיי רגישה ועדינה, בעיות זיקפה זה וואחד פגיעת אגו
ודבר מלחיץ נורא אצל גברים
<ככה זה גברים, זין עומד ופרנסה, פגיעה באחד מהם זה משבר קיומי>
&nbsp

 

[תמרה 448]

תגובה לתגובתך

אבל מה יכול לקרות במהלך החודש הזה אם הוא לא הולך לטיפול איפשהו? כרגע זה מת והבנתי שזה גם מוכר לו מהעבר (עובדה שביקר אצל רופא וקיבל כדורים), אז למה שהמצב ישתנה עוד חודש? אני חושבת שכדי שיחול שינוי צריך אקטיביות כלשהי ואני לא יכולה לעשות את זה במקומו אם הוא שאנן..במיוחד שרק הכרנו. פשוט כואב לי כי הוא ממש ממש מדהים והיה קליק מטורף ביננו על ההתחלה. ולגבי זה שכתבת שזה משבר מבחינתו אתה צודק, אני מודעת לזה ואני סופר רגישה ..אבל לא נראה לי שזה מה שיושיע אותנו.

 

[איןאריותכאלה]

בגלל זה אני בעד סקס בדייט הראשון

וברצינות: בני אדם הם מורכבים. יחסים הם בסופו של דבר עניין עמוק ורציני והם כוללים התמודדויות בכל מיני מישורים. אז איך אפשר לדעת מראש אם מישהו 'שווה' את הזמן שלך? וגם, האם עדיף לדעת את זה מההתחלה או לגלות אחרי זמן? חברה טובה מאד שלי נכנסה לסטוץ עם אמריקאי בגיל 21. הוא היה בארץ לחודש. הם אוטוטו נשואים עשרים שנה. ויש כמובן גם דוגמאות הפוכות. אז איך יודעים? לפי הבטן. אם הוא מספיק מלהיב ומושך לכי על זה. אם את מאד נרתעת לכי מזה. הוא לא הגבר היחיד בעולם. עניינים יהיו עם כל אחד, לאו דווקא בגזרה הזו. את אומרת שהוא צריך להיות אקטיבי כי זו בעיה שלו. אבל בקשר בעיה אישית של אחד מבני הזוג (קשר עם המשפחה, נדודי שינה, חובות כספיים, קשיים בקריירה, אלרגיה למזון - ממש כמעט כל דבר) משליכה על בן הזוג, ובהקשר המיני היא בוודאי דורשת (גם) התמודדות זוגית. אגב, זה שאת בעניין חסכון בזמן בגלל הגיל - לא יכול להאיץ את התפתחות מערכת היחסים. עם אף אחד. לקשר יש קצב מסוים שאינו כפוף לגיל ביולוגי, אלא למפגש הרגשי בין בני אדם.

 

[זה מה יש10]

לא הייתי נכנסת לזה...

 

[danakama10]

תשובתי

את בת 35 (או 36 לפי הכרטיס). את רוצה משפחה וילדים. פגשת בחור שמתאים לך פיקס חוץ מהעניין המיני שלא מתפקד.

פקטור הגיל הוא מאוד משמעותי אצלך, אם את חפצה בילדים. עד כה לא היתה לך זוגיות שהובילה לנישואין, וככל שהגיל שלך עולה, הסיכוי לנישואין עם ילדים יורד. גם מבחר הגברים בלי שריטות יורד. הגברים הרצינים שרוצים להתחייב נחטפים מהר מאוד, ולבנות ה- 35 בדר"כ נשארים אלו עם השריטות וגרושים שחלקם עם שריטות רציניות וחלקם "בסדר". אותו הדבר נכון כמובן הפוך, ואם את רווקה בגיל שלך בוודאי יש לך שריטות כאלו ואחרות.

אני הייתי ממליצה לך לשקול מה יותר חשוב לך - חיי מין מהנים עם בן זוג או חיי משפחה וילדים מהנים. באופציה הראשונה, את לוקחת סיכון, כי מי מבטיח לך שתמצאי בן זוג לטווח ארוך שהכל ידפוק בו כמו שצריך, תרתי משמע, ושעדיין תוכלי להביא ילדים לעולם עם או בלי טיפולים מפרכים ומסוכנים. ככל שהזמן עובר הסיכוי קטן.
באופציה השני (בהנחה שבן הזוג גם מעוניין במשפחה איתך) הסיכון הוא שתהיי מתוסכלת בלי חיי מין מספקים, אבל תהיה לך משפחה.

תחשבי מה יותר מפחיד אותך. תחשבי גם מה הפתרונות שיכולים לבוא בחשבון בכל סיטואציה (לעשות ילד מבנק הזרע ואז לא להיות בלחץ מזוגיות לא מספקת, לתת לבן הזוג לספק אותך בצורות אחרות, וכו').

 

[מיים שקטים1]

ייתכן שתוכלו להגיע להסכמה קצת נועזת אבל שיש לה תקדימים

שלפיה תקימו משפחה אוהבת אבל שתוכלי מידי פעם להתראות עם גבר אחר
לסיפוק הצרכים הפיזיים.
אני מניח שתתקשי להעלות הצעה כזאת בעצמך. אולי תבקשי ממטפל זוגי שאליו תפנו, להעלות את ההצעה.
אם הבחור נבון ומכיר במגבלותיו הוא יתייחס לכך בחיוב.

 

[נוסעת27]

לדעתי

אל תקחי את זה אישית, אל תתבאסי עליו, אל תעלי את הנושא. פשוט אל. אל תנסי במיטה בכוח להעמיד לו וכו'.
מה כן? הייתי לוקחת את העצה שנתנו לך לתת לזה קצת זמן. הוא מספר שהעלה במשקל, שזה כבר גורם לחוסר ביטחון, דימוי עצמי נמוך ועוד. גם בעיות זיקפה זה לופ- הוא נלחץ, האישה מתאכזבת ועוד יותר קשה לתפקד והפחד מראש מהאכזבה כבר הורס הכל.
אני הייתי מורידה את הרגל מהדוושה בנושא. מיידעת אותו שאת נותנת לו את כל הזמן שבעולם והנושא ממש לא בוער לך (כן, גם אם את תוהה עם עצמך אם להישאר או ללכת). הייתי מבהירה וחד חלק שמבחינתי כרגע הסקס לא מעניין. כן הייתי יוזמת לישון יחד. כירובלים, חיבוקים, נשיקות, אפילו מזמוזים אבל לא מנסה להגיע לסקס. מאמינה שאחרי תקופה שהוא ירגיש טוב איתך, ושאת נמשכת אליו ורוצה אותו והלחץ מעניין הסקס (והביצוע בעצם) ירד, הזיקפה תצוץ לה מעצמה. כמובן אם פסיכולוגי העניין, מה שנשמע שיש מצב. ואם לא- לפחות את יודעת שנתת הזדמנות לראות מה קורה.
&nbsp
תראי אני מבינה את הלחץ של הגיל והרצון להחליט כאן ועכשיו אם זה מתאים או לא בהתאם לנתונים, אבל במקומך הייתי לוקחת רגע אוויר. פגשת בחור שממש מוצא חן בעינייך, שזה לא בא ברגל, ויש כאן איזה אישיו. נראה לי את חייבת לעצמך את הצ'אנס הזה לדעת אם כן היה כאן סיכוי או לא. חודש חודשיים מזמנך זה לא המון בשביל לדעת שבאמת נתת צ'אנס למשהו שיכול היה להיות אמיתי, גם אם תתאכזבי בסוף.

 

[מיים שקטים1]

הפעם דיברתי דברים של טעם

 

[מיים שקטים1]

תיקון: דיברת

 

[תמרה 448]

תודה רבה נוסעת 27

מאוד מאוד התחברתי לדברייך והאופן שבו התנסחת. למרות שהיו תגובות דומות לפני כן דווקא את עזרת לי מאוד להבין יותר טוב את הדברים. כאילו הצלחת להרגיש בדיוק עד הנימים הקטנים.

 

[נוסעת27]

בשמחה