אין גבול לרשע

[ענתי44]

אין גבול לרשע

בחדר של אמא שלי שוכבת אישה מבוגרת שעברה אירוע מוחי ועכשיו מאושפזת בשל מחלה אחרת. מאז האירוע היא לא מדברת, אבל שומעת ומבינה. היום בערב, הרימה ביתה את הסדין מעל גופה של אמא שלה כדי לסדרו וראתה שהרגל עם כוויות ושלפוחיות. זה היה פשוט נורא ואיום.כנראה, שכשקילחו אותה אתמול היא נכוותה ממים רותחים. הצוות שבא לראות את הרגל, רק אמר שיבדקו את המקרה ולא טרחו לטפל בכוויות והשלפוחיות. ומה עם המקום יזדהם? למישהו איכפת????? ישר בדקתי את אמא. וכשהלכתי הרגשתי כמו פושעת בינלאומית שאני חושפת אותה לסכנות. אלוהים אדירים!!! איך אפשר להתיז מים רותחים על מישהו? אני פשוט בשוק!!! וכל הזמן חושבת על אמא שלי, המתוקה שבטח גם ככה סובלת מאוד, ומה אם מישהו מכאיב לה? איך אני אדע? האם היא חושבת שאני מפקירה אותה? האם היא כועסת עליי? האם כואב לה? למה לא מקבלים יחד עם האלצהיימר גם מילון עברי- אלצהיימרי?????????

 

[שריוש2]

אכן אין גבול..

אני כבר קיבלתי את הרושם שפה, למדינה לא איכפת בכלל מהחולים הקשישים. לפני כמה זמן, בא אלינו רופא לבית של סבתא, לראות איך היא מתנהלת, כדי לאשר לה Homecare. סבתי כבר בשלב מתקדם של המחלה. היא כבר כמעט ולא יכולה ללכת, מאוד קשה לה. כשאנחנו מוציאים אותה החוצה, זה כבר על כסא גלגלים. מאוד קשה להקים אותה, צועקת ומסרבת, לוקח המון זמן לקלחה, בפרט לשילם לה חיתול, ועד שמסכימה לקחת את הכדורים. באותו הבוקר, היא התנהגה ממש כשדה. קמה מיד, ועשתה כל מה שהרופא אמר לה. לבסוף הוא החליט שזה לא מגיע לה, ואחרי צעקות רבות, והתחננויות מצד אמי אליו, הוא אמר "טוב, אני אנסה לעשות לך טובה" אני ואמי היינו ממש בשוק ממנו. כל החיים שלך אתה משלם כסף לקופת חולים, ביטוחים וכו', ובשביל מה??? אם בסוף מה שאתה מקבל זו יריקה בפרצוף????? מה שסיפרת פשוט מזעזע. מן אטימות כזאת, חוסר אכפתיות,רגישות ויחס חם כלפי החולים. מה שלום אמך? איך היא מרגישה? מתפללת לשלומה של אמך ומקווה שתתאושש ותרגיש טוב יותר.

לילה טוב!

 

[מיי B]

אני מכירה את התופעה מדוד שלי

המצב שלו היה כבר ממש גרוע. הוא כמעט לא דיבר לענין... אבל כשבאו לבדוק את מצבו כדי לתת נקודות של ביטוח לאומי, הוא היה מדהים. הלוואי שהיה כך כל הזמן! איך הוא הבין כמעט הכל, איך הוא ביצע מטלות. כשבוחנים אותם הם מגייסים את כל הכוחות שלהם. חבל שזה נגד האינטרסים שלהם...

 

[שריוש2]

צודקת...

הרופא ביקש ממנה לקום והיא מיד קמה. בעוד שבכל יום רגיל לוקח שעה (ואני לא מגזימה) להקים אותה מהמיטה למקלחת, מהכיסא לשירותים ולאכול... ומה שמרגיז זה שאתה משלם כל הזמן לקופת חולים ולבטוחים בריאותיים כאלה ואחרים שכביכול אמורים לעזור לך בשעת הצורך אבל כשמגיע הזמן הזה אתה לא יכול להעזר בהם. אז בשביל מה לשלם אם כשמגיעה שעת הצורך אתה צריך להתחנן כדי שיאשרו לך להשתמש בהם??? וגם אחרי שאתה מתחנן אומרים לך "אני אנסה לעשות לך טובה"????

 

[ronnyw]

ענתי, מחזיקה לך אצבעות מרחוק...

חושבת עליך ומייחלת לטוב... אני יודעת שאינך רוצה להעזר בעובד סיעודי, אבל לפחות לתקופת האשפוז: הרי אינך נמצאת בבית החולים 24 שעות ביממה. אם את חרדה לרמת הטיפול בה, קחי עובד סיעודי (זר או לא) שישגיח עליה במהלך שעות העדרך. כמעט בכל בית חולים יש דרך להתקשר לחברת סיעוד שנותנת פיתרון. בתל השומר, למשל, ראיתי על אחד מלוחות המודעות מודעה של שני סטודנטים לרפואה, שמוכנים לעשות משמרות לילה ליד חולים סיעודיים בתשלום. זה נראה לי פתרון מצוין (נעזוב רגע את נושא הכסף) הן לחולה והן לבני המשפחה שיכולים להרשות לעצמם לנשום...

 

[zs1957]

מקרה חמור מאד

היי ענתי, כואב הלב לקרא על מקרה מזעזע כיצד מתיחסים לזקנים ,חולים חסרי ישע.חמור מאד שלאחר שנגרם לחולה נזק רפואי אין מטפלים בה ,נותנים לה לסבול מכאבים, הפצע של הכוויה עלול להזדהם. מה שלום אמא? אני חושבת שרוני הציעה לך רעיון מצויין. לקחת סטודנט לרפואה שישגיח על אמא בשעות שאת לא נמצאת וכך תוכלי להיות שקטה,ללא חרדה שמשהו רע קורה לאמא. מחזיקה לכן אצבעות. רפואה שלמה לאמא. זהבה שחם

 

[מיי B]

מזעזע!

עשית לי צמרמורת. כאילו היא כבר לא בן אדם. אפשר לתת לה לכאוב. נורא! וגם מה שכתבת על התקשורת עם אמא שלך. אני נעצבת כי נראה שאנחנו הולכים לכיוון הזה. כואב.

 

[ענתי44]

מסתבר

שהכוויות והבועות לא נוצרו ממים רותחים אלא בתגובה לבעיה מסויימת עם החלבון. אחרי שלא ישנתי בלילה הלכתי לדבר עם הצוות הבכיר כי הייתי נסערת מאוד אבל למרות ההסבר אמרתי להם כי עצם העובדה שהמשפחה קראה לאחות שתראה והיא לא קראה מיד לרופא והחלו לתת טיפול מקוממת לא פחות. התקשורת עם אמא זה משהו שקשה לי להשלים. אני מחזיקה את ידה בידי ובוכה וכל כך מתגעגעת אליה. לאמא שלי, הפטפטנית ובעלת חוש ההומור. לפתע אמרו לי היום שאמא מחר משתחררת הביתה " וסליחה שכחנו לומר".... וכשבישרתי לה את זה היא לא הגיבה. רק לפני כמעט שלושה שבועות כשהשתחררנו הביתה בפעם הקודמת היא כל כך שמחה.

 

[שריוש2]

שמחתי לקרוא שאמך משתחררת הביתה../images/Emo13.gif

אכן מקומם מה שרשמת.... גם לי קשה להשלים עם זה.. לראות את סבתא שתמיד היתה שמחה, צחקה ותמיד עבדה, בישלה, הלכה לקניות ולא היה לה רגע דל של מנוחה. ועכשיו, כל יום היא יושבת על הספה, לרוב ישנה לא ומדברת, וגם כשמוציאה כמה מילים מהפה, אין ביניהם כל קשר. ולעיתים מסתכלת עליי במן מבט מוזר וחודרני , כאילו רוצה לומר לי משהו, אך לא מוצאת את המילים............................. מחזקת אותך ומאחלת החלמה מהירה לאמא

 

[מיי B]

../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif

איזו הידרדרות מהירה

 

[ענתי44]

../images/Emo10.gif

אכן לדאווני ההדרדרות של אמא שלי היא כל כך מהירה שאני מרגישה נורא. זה מוביל אותי לחשוב שאמא חלתה הרבה לפני שהחלו סימנים "מרשיעים" ורק הצליחה להחביא מצוין. ואני שואלת את עצמי אם זה טוב או רע? שלא ידענו אז, מחד נחסך מאיתנו סבל רב וזכינו בעוד קצת שקט... ומאידך, יכולנו, אז, כשהיא בתחילת הדרך ומתפקדת, אם לא לעשות משהו... כי אין מה לעשות, אבל יכולנו אולי לבלות איתה יותר ולשמחה בהרבה דברים, שמטבע העולם ומפאת מירוץ החיים בימים רגילים נדחים לקרן זווית. אני אוספת את עצמי והחלטתי ליהנות ממה שנשאר ואם אני לא יכולה להעלות חיוך על פניה של אמא לפחות אדאג שהיא תהיה מוגנת ואהובה בביתה. שמבחינה פיזית יהיה לה הכי נוח, ואם האל יהיה נדיב אז גם מקמצוצי רגעים שנצליח לחדור מבעד המגן שהאלצהיימר אופף אותה וללגרום לה אושר.

 

[ליאורלילי]

ענתי ,כולנו איתך

ענתי יקרה , אני מחזקת את ידייך ושולחת לך המון כח ותקווה לקראת בואה של אמא הביתה. אך , אני מחזקת את מה שרוני כתבה לך. עלייך להביא הביתה מטפלת לאמא. עלייך להפנים שהגיע הזמן גם למענה וגם למענך. רק עם עזרה נוספת תוכלי לטפל בה גופנית יותר טוב וכך גם תוכלי את לאגור כוחות ולהמשיך בטיפול המסור האמא. שולחת לך המון חיבוקים והלוואי שיהיו לכן עוד רגעים רבים של שמחה ביחד. טובה

 

[ענתי44]

יש עזרה נוספת

העברנו את השבע+ שעות סיעוד ממרכז היום לחברת כוח אדם ואני גם קיבלתי טלפון של עובדת ישראלית מיומנת ואשלם לה בנפרד על עזרה אחרי הצהריים. אני לא רוצה עדיין להביא עובדת זרה. צום קל לצמים. השנה אחרי הרבה שנים חזרתי לצום .