אין דבר כזה אוטיזם קל

[נתנאל6589881]

אין דבר כזה אוטיזם קל

אוטיסטים בתפקוד גבוה הם פשוט קצת מוזרים ואובסיסיבים זה הכל אוטיזם בעיני מתחיל מתפקןד בינוני וככה למטה זה לפחות דעתי אני לא יודע מה אני ואבא משגע אותי פעם אומר כך פעם אחרת אבל אם אני אדע שאני בתפקוד גבוה אני אוטומטי לא יחשיב את עצמי אוטיסט כי זה גבולי אוטיזם זה להיות בתוך עצמך רק לא לתקשר עם הסביבה להיות בעולמך הפנימי לכן הגבוהים הם לא אוטסטיים אלא בעלי מאפיינים אוטסטים זה לפחות דעתי .

 

[arana1]

מה זה משנה בכלל

כמו שכתבת יש לך המון בעיות וקשיים ואתה מרגיש מאוד לא טוב, זה ממש משנה איך קוראים לזה ? אם נמצא לזה שם מדוייק זה מה שיעשה את ההבדל ?

 

[spirt20]

זה לא ישנה כלום

לא משנה איפה אנחנו על הספקטרום ומה רמת התקשורת עדיין הכאב הוא אותו דבר

 

[נתנאל6589881]

אולי הוא גם גדול יותר

אני לפעמים חושב שאלן שתלוים בין האני לחוץ כל כך הם סובלים כל כך הרבה עד שהם מתים , אני לכאורה מתנהג מאוד אוטסטי ביום יום אכל השאיפה שלי הרצון שלי הוא מאוד נטי כולל הציפות ממננ ואז הקונפליקט מי אני מה אני ושאלות הזהות המטרידות האלו...

 

[גורג42]

אין כזה דבר "רצון נטי". יש לך, כמו לכולם, רצונות אנושיים

יש לך, כמו לכולם, שאיפות אנושיות וחלומות אנושיים וצרכים אנושיים.

יש לך, כמו לכולם, צדדים אנושיים חזקים וצדדים אנושיים חלשים.

בקיצור, אנחנו לא חייזרים עם קרניים ולא מלאכים עם הילה לבנה. אנחנו בני-אדם. וזאת הסיבה שמי שמתעקש לחלק אנשים (כולל עצמו) לקבוצות מדוייקות, תמיד ימצא פרדוקסים.

משום מה עכשיו נזכרתי במימרה מפורסמת (לא זוכר מי אמר אותה במקור):

"Don't die with your music still in you."

אז עזוב אותך מאבחנות וקטלוגים, ופשוט תהיה מי שאתה. לך אחרי החלומות שלך (כל עוד הם לא מזיקים לאחרים). בנה לעצמך את החיים שאתה רוצה (וקודם כל כדאי לברר עם עצמך מהם החיים שאתה רוצה).

ואם הסביבה רוצה ממך משהו אחר, שיקפצו. אתה לא חיים להם שום דבר

 

[נתנאל6589881]

זה הבעיה שלי התלות בסביבה

אני ממש כמו ילד בן חמש בהתנהגות בדיבור אני לא עצמאי בכלל והם לא מאמנים שהיה אז זה לרעתי ... מאוד הייתי רוצה להיוצ ואולי דרך מעבר בכשורית זה יקרה עכשיו אני בחרדה שלא אכנס לשם ואני שואל את זה כל הזמן ... ואבא מתחרפן ממני אין לי ממש שיח רק אותם שאלות שאני שואל כל זמן חזרתיות מטורפת ממש

 

[arana1]

תלות בסביבה זו לולאה הכי קטלנית

כי אתה לא מצליח לתפקד כי אינך מוצא מרחק ושהות מספיקה מהמבט הנורמטיבי שכולא אותך לשיתוק ובגלל זה אתה נשאר לכוד,
זו המלכודת האולטימטיבית,
מבט אחד טוב היה יכול לשחרר אותך לתפקוד עצמאי אבל אין מצב למצוא כזה,
אז כל מה שנשאר זה לפלס באיטיות שאין מענה ממנהף מילימטר אחר מילימטר, תנועה אחר תנועה, מוצא מהשיתוק, ודרך זה גם להבין למה אוטיסטים כל כך רגישים לאור ולמבט, שזו הרגישות האולטימטיבית, לטוב ולרע

 

[arana1]

כן, פשוט כל אחד סובל מכיוון אחר

 

[נתנאל6589881]

אני חייב דיוק וסדר בהכל

אני צריך שגרה לכמת כל דבר באופן הכי מדויק אחרת אני יוצא מאיזון ואם אין לי כלים מדויקים לתאר חוויה אם היא נכונה או לא אני פשוט מבולבל ואז סובל קיצור כנו שאבא אומר אני במלחמה עם עצמי מתוסבך

 

[xFeral]

אוטיזם לא צריך להיות מסווג לרמות תפקוד

גם לאבא שלי היה קושי משמעותי להבין את ״רמת התפקוד שלי״.

האמת היא שהשקעתי את (חלק ניכר) משבוע שעבר בלכתוב על זה בדיוק - מהיכן מגיע הקושי (או הצורך) לאפיין רמות תפקוד ומה ההבדל בין סוגי האוטיזם.

 

[נתנאל6589881]

גם בעיני לא צריך

פשוט הייתי במצב נפשי קשה מאוד אתמול מעורר מאוד עכשיו אני בסדר יש כל מיני סוגים דל אוטיזם זה כן אבל התפקוד תמיד נזיל למשל אני יכול או יכולתי לפתור תרגלים מורכבים במתמטיקה בעל פה אבל להסתובב בחוץ או לדואג לעצמי בשעת סכנה ולדבר אני לא יכול אז מה אני נמוך או גבוה ? מחונן או מפגר ? זה פשוט מאוד נזיל

 

[xFeral]

אתה צריך להפסיק לחשוב במושגים האלה...

החברה מנסה להכניס אותך לתוך הגדרה, אבל אנו שונים, המערכת הבסיסית שלנו בנויה אחרת - לא ניתן להגדיר אותנו באותם הכלים בהם מגדירים אנשים נפוצים.

אין עדיין הגדרות תואמות לנו.

מלמדים אותנו שהם הכי טובים - רגיל זה הכי טוב, כשלמעשה זה רק נפוץ.
אני יכול להסביר על זה באריכות, בשביל זה פתחתי את ג׳אנגל לייף, אעשה כמיטב יכולתי כדי להסביר, כי ברגע שמפסיקים לחשוב על ה־״רגיל״ כמשהו טוב ומבינים שזה פשוט נפוץ, ניתן להשקיע בלהיות עצמך במקום להיות ״כמו כולם״.

תראה כמה קוצים ועשבים שוטים יש - זה הכי נפוץ, זה גודל בקלות וזה הכי חזק - ממש כמו אנשים נפוצים. לאומת זאת עצי־פרי הם נדירים, קשה לגדל אותם ודורשים המון - ממש כמו אוטיסטים. כמה חבל שאם לא מטפלים באופן נכון בעץ־פרי הוא מוציא פירות קשים ובלתי אכילים - אוטיסטים לא מקבלים את המינימום הנצרך ולכן אנו מאוד מתקשים בחיים.

המערכת לא נותן מקום לאוטיסטים - היא מתייחסת אילנו כאל משהו לא־תקין, כשלמעשה אנו פשוט מאוד שונים.

לכל קבוצה יש דברים התואמים לה - לאוטיסטים איו כלום, כי הם לא מתייחסים אלינו כאל בני־אדם ולכן לא מגיע לנו.

יש עוד המון לכתוב על זה ולהסביר, זה הרבה יותר מורכב ועמוק.

 

[arana1]

אוטיסטים לא יכולים ולא אמורים לתפקד כמו נ"ט

גם בגלל שהם לא חשים וחווים ומודדים את המציאות בצורה היררכית הם לא מבדילים כמו הנ"ט בין מעשה גדול למעשה קטן, בין השגרתי לנשגב, וזה מעולה, אפילו מדהים, אלא שהחברה והדרך שבה היא מתפקדת עדיין הכי בנויה על הפרדה בין הגבוה לנמוך, בין הרחוק לקרוב, בין הזר למוכר, בין הקטן לגדול, כך שאין מצב שמישהו יבין למה מעשה שנדמה לאדם הנורמטיבי כל כך הכי פשוט ומובן מאליו וקטן ולא מורכב יכול להיות מורכב לאוטיסט לא פחות מפתרון משוואה בעלת אין סוף נעלמים.

אז מדידה דרך תפקוד הכי מחמיצה את הדרך והסיכוי לעזור, ולהעזר, באוטיסטים, ולחשוף את מה שהכי מדהים בהם, האינטואיציה שלהם להדדיות

לאוטיסט כל אדם הוא עולם ומלואו, הוא לא יכול לאמץ לעצמו מבט אינסטרומנטלי, אה, זו הקופאית, זה מוזג לי קפה, מבחינתו כל מפגש אנושי הוא פיצוץ קוסמי, ולא חשוב עם מי, בעוד שלנ"ט התפקיד ממסגר את האדם במידה שמאפשרת להכיל את נוכחותו
וזו רק דוגמה אחת

 

[גורג42]

שוב פעם אתה מתעסק בהגדרות שלא מביאות אותך לשום מקום

תפסיק להתעסק ב"תפקוד", בלחלק לעצמך ציונים ובלהשוות את עצמך לאנשים אחרים.