Lonly badger
New member
אין דמוקרטיה בארץ ציון
דמוקרטיה לא יכולה להתקיים ללא חינוך ראוי (חלקנו לא יוכלו בכלל לקרוא את המילים הללו , הם לא למדו לקרוא). החינוך שקיים כבר עשרות שנים ומתדרדר משנה לשנה איננו חינוך ראוי. אנחנו אחראים לכך. אני אחראי לכך. בעצם, קבלו את התנצלותי , אני לא יודע מהי אחריות בגלל שאין לי חינוך ראוי, ואם אני אדבר איתכם על חינוך ואחריות כל אחד כבר מחזיק בדעה משל עצמו מהו חינוך ראוי ומהי אחריות. אוקיי. הבטחון נהפך ליותר חשוב מחינוך? לפי דעתי אין זה עניין של כסף אך נניח לזאת - בואו נהיה כנים ונשאל את העם. נספר לו את כל הפרטים. זה גם לא בטוח- אתם אומרים; הם אומרים לנו; אנחנו אומרים לעצמנו; אז אנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה מאחורי הקלעים. מי יגיד לנו? הפרשנים בטלויזיה. בעיתונים. אני מרגיש שכל זה כבר נהפך לתסריט ומנטרה , כמו קלישאה. אני לא הולך להמשיך לדבר על המצב הקיים. בואו נדבר על החלום שבנינו לעצמנו בראש שאנחנו חופשיים. כן בואו נדבר על הדבר הנחמד הזה. החלום האמריקאי. קוקה קולה, כוכב נולד 3. בגרויות ותארים כדי שיכירו במי שאנחנו בחברה ובעולם שמתפתח ומשגשג והולך לכבוש כוכבי לכת אחרים. עולם שנלחם נגד הרעים , מגן על החלשים ומציל אותם מרעב ומאסונות טבע. ישראל , שמקבלת מימון כספי אמריקאי יותר מכל מדינה אחרת בעולם. ישראל שראש הממשלה שלה אמר לא מזמן שבמדינה מסויימת צריכים לפחד. כמו ילד שמפחד וכדי להגדיל את הבלוף מול כל הכיתה אומר למאיים - אתה צריך לפחד, לא אני. כל הכתה מחייכת מבפנים, מחכה לראות מי הולך להקיז את טיפת הדם הראשונה. ישראל, שכל ילד וילדה כלואים במערכת של אופנה, תלות כספית , סמים מזיקים, דת מדחיקה ומפלה, קורבנות מלחמות העבר או ההווה, שנחשפים מדי יום לאלימות בטלויזיה , ברחוב, ובמשפחה. וצריכים ללכת לטיפולים נפשיים שונים אשר לא עוזרים. ישראל שעד עכשיו אבדה את המשמעות. אבל הרי אנחנו יהודים מול כל העולם. האין זה כך? בואו לא נשכח , שישנו החלום הציוני שהוא רק הצד השני של החלום האמריקאי. מהו החלום הציוני? זה כמו לשאול מהו המטריקס. בואו נניח לפוליטיקה. בואו נניח להכל. בואו נתרכז בדברים היפים שבחיים. מחשבים ,משחקים , מוזיקה (כוכב נולד 3), ים ליד הבית, חופשה בסיניי, אילת. תאילנד, הודו. מועדונים וזכיות בלוטו. משפחה מלאה באוכל , ריהוט מהודר וסרטי דיסני לכל המשפחה. יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים, למה לנו לשקוע בצרות של אחרים, איננו יודעים כיצד להתמודד איתם וממילא הכל פותר את עצמו איכשהו - ככה החיים. האמנם? אבל הכל כל כך יפה, זה החיים, זה מה שבשבילו אנחנו חיים! אתה לא מבין? האמנם? כן! אתה לא חשבת על זה מספיק עד הסוף, אתה לא עברת מה שאני עברתי, ואני עברתי די הרבה בחיים, זה יהיה - האמנם? ככה העולם עובד. תתמודד עם זה. יום אחד תבין ש... אני לא מבין כלום. נו אתה רואה? זה לא בריא מה שאתה עושה. אני שואל האומנים כי אני שואל את עצמי האם Manufacturing consent מקובל עליכם. בריאות אפשר לקנות בביטוח, ככה אתם אומרים. אז אפשר להניח את עניין הבריאות בצד, אם זה נכון מה שהם אומרים; אנחנו אומרים אחד לשני; לעצמנו. אם זה נכון אפשר לעבוד ואז לבטח את עצמנו בבריאות, לקנות את כל מה שצריך ולחיות את החיים האמיתיים. כסף , בית ,משפחה, תארים. הכל. עקרון העונג, מה אתם מעדיפים לקבל את הפיסת גן עדן שלכם בהזמנה כל פעם שתצטרכו אותה, שתרצו לברוח מכל ה, נו אי נוחות , אבל בעקרון הכל בסר. כל פעם שתצטרכו קצת, נו - קצת טעם בחיים, קצת פלפל ומלח בתוך המרק. אתם מעדיפים סקס, מילים, הבטחות, pleasure ,משחקי חיזור אינסופיים. או את הדבר האמיתי. אהבה. אבל גם זה פסול כי אף אחד לא מאמין באמת ב- אמת. אין דבר כזה כבר. זה איבד כל משמעות. גם לצעירים ביותר מבינינו. יש תחליף דיאטטי לדבר האמיתי. בעל טעם עשיר. שמעתי שזה טוב . כן. אין דבר כזה אהבה אמיתית. כן. אבל זה חזק לגמרי אחי, אתה צריך לנסות את זה, "רק אל תתאהב." לסיום יש לי רק עוד כמה משפטים. אם אין דבר כזה אהבה אמיתית. אם אנחנו אומרים לעצמנו - רק אל תתאהב. קח אחריות. צריך להגן על החופש ועל התמימות ועל כל מה שטוב בעולם הזה, כל מה שהשגנו ועוד נשיג. צריך, כי חבל לאבד את זה. למה ואיך לעזאזל התאהבנו בשקר המושלם של עצמנו. החלום האמריקאי. החלום הציוני. האהבה האמיתית שנגדה ובה אנחנו לא מאמינים(לא באמת). אנחנו סותרים את עצמנו וזוהי תנועה לא שפויה - אני כרגע חשבתי על זה עד הסוף ובמילים שלכם. זה לא בריא לחשוב. אולי, אבל זה לא לקח הרבה זמן , לחשוף שקרים תמיד לוקח שניה של תשומת לב. שניה אחת יכולה להציל חיים - לגמור בקיטשיות, תמיד עושה הרגשה טוב. (וכמובן ציניות, הכל בסדר חברה, הוא סיים לכתוב. אפשר לחזור לישון)
דמוקרטיה לא יכולה להתקיים ללא חינוך ראוי (חלקנו לא יוכלו בכלל לקרוא את המילים הללו , הם לא למדו לקרוא). החינוך שקיים כבר עשרות שנים ומתדרדר משנה לשנה איננו חינוך ראוי. אנחנו אחראים לכך. אני אחראי לכך. בעצם, קבלו את התנצלותי , אני לא יודע מהי אחריות בגלל שאין לי חינוך ראוי, ואם אני אדבר איתכם על חינוך ואחריות כל אחד כבר מחזיק בדעה משל עצמו מהו חינוך ראוי ומהי אחריות. אוקיי. הבטחון נהפך ליותר חשוב מחינוך? לפי דעתי אין זה עניין של כסף אך נניח לזאת - בואו נהיה כנים ונשאל את העם. נספר לו את כל הפרטים. זה גם לא בטוח- אתם אומרים; הם אומרים לנו; אנחנו אומרים לעצמנו; אז אנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה מאחורי הקלעים. מי יגיד לנו? הפרשנים בטלויזיה. בעיתונים. אני מרגיש שכל זה כבר נהפך לתסריט ומנטרה , כמו קלישאה. אני לא הולך להמשיך לדבר על המצב הקיים. בואו נדבר על החלום שבנינו לעצמנו בראש שאנחנו חופשיים. כן בואו נדבר על הדבר הנחמד הזה. החלום האמריקאי. קוקה קולה, כוכב נולד 3. בגרויות ותארים כדי שיכירו במי שאנחנו בחברה ובעולם שמתפתח ומשגשג והולך לכבוש כוכבי לכת אחרים. עולם שנלחם נגד הרעים , מגן על החלשים ומציל אותם מרעב ומאסונות טבע. ישראל , שמקבלת מימון כספי אמריקאי יותר מכל מדינה אחרת בעולם. ישראל שראש הממשלה שלה אמר לא מזמן שבמדינה מסויימת צריכים לפחד. כמו ילד שמפחד וכדי להגדיל את הבלוף מול כל הכיתה אומר למאיים - אתה צריך לפחד, לא אני. כל הכתה מחייכת מבפנים, מחכה לראות מי הולך להקיז את טיפת הדם הראשונה. ישראל, שכל ילד וילדה כלואים במערכת של אופנה, תלות כספית , סמים מזיקים, דת מדחיקה ומפלה, קורבנות מלחמות העבר או ההווה, שנחשפים מדי יום לאלימות בטלויזיה , ברחוב, ובמשפחה. וצריכים ללכת לטיפולים נפשיים שונים אשר לא עוזרים. ישראל שעד עכשיו אבדה את המשמעות. אבל הרי אנחנו יהודים מול כל העולם. האין זה כך? בואו לא נשכח , שישנו החלום הציוני שהוא רק הצד השני של החלום האמריקאי. מהו החלום הציוני? זה כמו לשאול מהו המטריקס. בואו נניח לפוליטיקה. בואו נניח להכל. בואו נתרכז בדברים היפים שבחיים. מחשבים ,משחקים , מוזיקה (כוכב נולד 3), ים ליד הבית, חופשה בסיניי, אילת. תאילנד, הודו. מועדונים וזכיות בלוטו. משפחה מלאה באוכל , ריהוט מהודר וסרטי דיסני לכל המשפחה. יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים, למה לנו לשקוע בצרות של אחרים, איננו יודעים כיצד להתמודד איתם וממילא הכל פותר את עצמו איכשהו - ככה החיים. האמנם? אבל הכל כל כך יפה, זה החיים, זה מה שבשבילו אנחנו חיים! אתה לא מבין? האמנם? כן! אתה לא חשבת על זה מספיק עד הסוף, אתה לא עברת מה שאני עברתי, ואני עברתי די הרבה בחיים, זה יהיה - האמנם? ככה העולם עובד. תתמודד עם זה. יום אחד תבין ש... אני לא מבין כלום. נו אתה רואה? זה לא בריא מה שאתה עושה. אני שואל האומנים כי אני שואל את עצמי האם Manufacturing consent מקובל עליכם. בריאות אפשר לקנות בביטוח, ככה אתם אומרים. אז אפשר להניח את עניין הבריאות בצד, אם זה נכון מה שהם אומרים; אנחנו אומרים אחד לשני; לעצמנו. אם זה נכון אפשר לעבוד ואז לבטח את עצמנו בבריאות, לקנות את כל מה שצריך ולחיות את החיים האמיתיים. כסף , בית ,משפחה, תארים. הכל. עקרון העונג, מה אתם מעדיפים לקבל את הפיסת גן עדן שלכם בהזמנה כל פעם שתצטרכו אותה, שתרצו לברוח מכל ה, נו אי נוחות , אבל בעקרון הכל בסר. כל פעם שתצטרכו קצת, נו - קצת טעם בחיים, קצת פלפל ומלח בתוך המרק. אתם מעדיפים סקס, מילים, הבטחות, pleasure ,משחקי חיזור אינסופיים. או את הדבר האמיתי. אהבה. אבל גם זה פסול כי אף אחד לא מאמין באמת ב- אמת. אין דבר כזה כבר. זה איבד כל משמעות. גם לצעירים ביותר מבינינו. יש תחליף דיאטטי לדבר האמיתי. בעל טעם עשיר. שמעתי שזה טוב . כן. אין דבר כזה אהבה אמיתית. כן. אבל זה חזק לגמרי אחי, אתה צריך לנסות את זה, "רק אל תתאהב." לסיום יש לי רק עוד כמה משפטים. אם אין דבר כזה אהבה אמיתית. אם אנחנו אומרים לעצמנו - רק אל תתאהב. קח אחריות. צריך להגן על החופש ועל התמימות ועל כל מה שטוב בעולם הזה, כל מה שהשגנו ועוד נשיג. צריך, כי חבל לאבד את זה. למה ואיך לעזאזל התאהבנו בשקר המושלם של עצמנו. החלום האמריקאי. החלום הציוני. האהבה האמיתית שנגדה ובה אנחנו לא מאמינים(לא באמת). אנחנו סותרים את עצמנו וזוהי תנועה לא שפויה - אני כרגע חשבתי על זה עד הסוף ובמילים שלכם. זה לא בריא לחשוב. אולי, אבל זה לא לקח הרבה זמן , לחשוף שקרים תמיד לוקח שניה של תשומת לב. שניה אחת יכולה להציל חיים - לגמור בקיטשיות, תמיד עושה הרגשה טוב. (וכמובן ציניות, הכל בסדר חברה, הוא סיים לכתוב. אפשר לחזור לישון)
