שומע אותכם
New member
אין זמן המשיח בפתח
מחויב כל יהודי כלפי עצמו, משפחתו וכלפי כלל ישראל משום שגורלנו משותף. כל יהודי, שמוסיף זכויות לעם ישראל, לא יתבע על מה שקורה בעם ישראל. כל הדמים הללו, שנשפכים כמים, הם לא רק של הנרצחים, הם של הכלל. ולראיה, כתוב: ``הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא`` (דברים לב` ד`). דהיינו, הקב``ה אינו עושה עוול. נמחיש בדוגמא: לו נתבונן במערכת המשפטית ובחוק היבש במקרה רצח, ונניח שהשופט פסק את מירב העונש הקבוע בחוק, 25 שנות מאסר, על פניו נראה שהשופט לא עשה עוול בהחלטתו. אך, אם נתבונן היטב, נראה שזהו עוול חמור ביותר, וזאת משום שבשעה שהשופט גזר 25 שנה על הרוצח, הוא גזר גם על אשתו, שתהיה אלמנה 25 שנה ושבניו יהיו יתומים 25 שנה. בני משפחתו של הרוצח לא פשעו, אך השופט הענישם באותו עונש, שהעניש את אביהם, אין לך עוול גדול מזה. לעומת זאת, אצל הקב``ה יש צדק מוחלט. נסביר זאת בדוגמא הבאה: ישנו אדם, שהתחייב על פי מעשיו עונש מות (על פי דיני התורה) אם הקב``ה יוציאו להורג על פי מעשיו, יגרם נזק גם לסובבים. באשר על כן הקב``ה משהה את מתן העונש, עד שכל הסובבים את הרוצח, אשתו, בניו, הוריו, אחיו, קרוביו, מכריו, שכניו וידידיו יהיו ראויים לרמת הצער, שיגרם להם בגין מיתתו, ורק אז יחיל עליו הקב``ה את העונש. אם יהיה אדם, ולו גם אדם רחוק ביחסיו עם הנדון, שאם יתברר לו שפלוני נהרג וכתוצאה מכך יגרם לו צער, ולא מגיעה לו רמת הצער הזו, משום שהוא צדיק, הקב``ה ימתין עד שאותו צדיק יכשל באיזה דבר, שיהיה ראוי לאותה רמת צער, ואז יוציא הקב``ה את פסק דינו. כלומר מערכת ענישה מושלמת. הלכך צריכים אנו להבין, שכולנו ערבים זה לזה. כל יהודי משפיע על כולם. בגמרא (מכות יא` ע``א) מסופר שלר` יהושע בן לוי היה גילוי אליהו הנביא בכל יום. ר` יהושע בן לוי הוא אחד מעשרה שזכו להיכנס לגן עדן בעודם בחיים, והנה שלושה ימים אליהו הנביא לא נגלה אליו. לאחר שלושה ימים חזר אליהו הנביא ונגלה לר` יהושע. ר` יהושע בן לוי שאלו מדוע מר לא בא? ענה לו אליהו, שמאחר ולפני שלושה ימים אריה אכל אדם במרחק שלוש פרסאות מביתך וזכותך לא הגנה עד שם לכן לא היית ראוי שאבוא אליך כל יום. כלומר, זכותו של אדם יכולה לגונן עליו ועל בני משפחתו. כתוב בגמרא (שבת קו` ע``א) ``אמר ר` חייא בר אבא א``ר יוחנן: אחד מן האחים שמת ידאגו כל האחין כולן אחד מבני החבורה שמת תדאג כל החבורה כולה``. אם במשפחה קורה אסון חלילה, כתוב תדאג כל המשפחה. ואם ישנה חבורת לומדים או חבורה אחרת וחלילה מת אחד מהם, תדאג כל החבורה כולה. נשאלת השאלה, מדוע שידאגו? מה זה נוגע אליהם? אלא, מסבירה הגמרא, שכיון שלא היתה בהם או באחד מהם הזכות לגונן ולעכב את דינו של זה. נכון שאותו אחד בדינו הוא מת ואם היתה להם את הזכות, היו מעכבים ולא היתה באה עליו הפורענות, אולם כיון שנפטר, סימן הדבר, שאצלם כבר נבקעה זכות ההגנה הזאת ולכן עליהם להתחיל לדאוג. אם כן, הבורא יתברך לא עושה עוול, לכן כשאנו רואים את הפיגועים הכי קשים, והמקרים הכי נוראים ורואים שגם ילדים נפגעים, צריכים כולנו לדעת שיש חשבון לכל דבר ואין עוול. אנו קרובים לגאולה היום, יותר מתמיד. אנו ``בחצות היום של ערב שבת``, והקב``ה רוצה לזרזה, על כולנו לסייע ולהחישה, לתת יד ולחזור בתשובה
מחויב כל יהודי כלפי עצמו, משפחתו וכלפי כלל ישראל משום שגורלנו משותף. כל יהודי, שמוסיף זכויות לעם ישראל, לא יתבע על מה שקורה בעם ישראל. כל הדמים הללו, שנשפכים כמים, הם לא רק של הנרצחים, הם של הכלל. ולראיה, כתוב: ``הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא`` (דברים לב` ד`). דהיינו, הקב``ה אינו עושה עוול. נמחיש בדוגמא: לו נתבונן במערכת המשפטית ובחוק היבש במקרה רצח, ונניח שהשופט פסק את מירב העונש הקבוע בחוק, 25 שנות מאסר, על פניו נראה שהשופט לא עשה עוול בהחלטתו. אך, אם נתבונן היטב, נראה שזהו עוול חמור ביותר, וזאת משום שבשעה שהשופט גזר 25 שנה על הרוצח, הוא גזר גם על אשתו, שתהיה אלמנה 25 שנה ושבניו יהיו יתומים 25 שנה. בני משפחתו של הרוצח לא פשעו, אך השופט הענישם באותו עונש, שהעניש את אביהם, אין לך עוול גדול מזה. לעומת זאת, אצל הקב``ה יש צדק מוחלט. נסביר זאת בדוגמא הבאה: ישנו אדם, שהתחייב על פי מעשיו עונש מות (על פי דיני התורה) אם הקב``ה יוציאו להורג על פי מעשיו, יגרם נזק גם לסובבים. באשר על כן הקב``ה משהה את מתן העונש, עד שכל הסובבים את הרוצח, אשתו, בניו, הוריו, אחיו, קרוביו, מכריו, שכניו וידידיו יהיו ראויים לרמת הצער, שיגרם להם בגין מיתתו, ורק אז יחיל עליו הקב``ה את העונש. אם יהיה אדם, ולו גם אדם רחוק ביחסיו עם הנדון, שאם יתברר לו שפלוני נהרג וכתוצאה מכך יגרם לו צער, ולא מגיעה לו רמת הצער הזו, משום שהוא צדיק, הקב``ה ימתין עד שאותו צדיק יכשל באיזה דבר, שיהיה ראוי לאותה רמת צער, ואז יוציא הקב``ה את פסק דינו. כלומר מערכת ענישה מושלמת. הלכך צריכים אנו להבין, שכולנו ערבים זה לזה. כל יהודי משפיע על כולם. בגמרא (מכות יא` ע``א) מסופר שלר` יהושע בן לוי היה גילוי אליהו הנביא בכל יום. ר` יהושע בן לוי הוא אחד מעשרה שזכו להיכנס לגן עדן בעודם בחיים, והנה שלושה ימים אליהו הנביא לא נגלה אליו. לאחר שלושה ימים חזר אליהו הנביא ונגלה לר` יהושע. ר` יהושע בן לוי שאלו מדוע מר לא בא? ענה לו אליהו, שמאחר ולפני שלושה ימים אריה אכל אדם במרחק שלוש פרסאות מביתך וזכותך לא הגנה עד שם לכן לא היית ראוי שאבוא אליך כל יום. כלומר, זכותו של אדם יכולה לגונן עליו ועל בני משפחתו. כתוב בגמרא (שבת קו` ע``א) ``אמר ר` חייא בר אבא א``ר יוחנן: אחד מן האחים שמת ידאגו כל האחין כולן אחד מבני החבורה שמת תדאג כל החבורה כולה``. אם במשפחה קורה אסון חלילה, כתוב תדאג כל המשפחה. ואם ישנה חבורת לומדים או חבורה אחרת וחלילה מת אחד מהם, תדאג כל החבורה כולה. נשאלת השאלה, מדוע שידאגו? מה זה נוגע אליהם? אלא, מסבירה הגמרא, שכיון שלא היתה בהם או באחד מהם הזכות לגונן ולעכב את דינו של זה. נכון שאותו אחד בדינו הוא מת ואם היתה להם את הזכות, היו מעכבים ולא היתה באה עליו הפורענות, אולם כיון שנפטר, סימן הדבר, שאצלם כבר נבקעה זכות ההגנה הזאת ולכן עליהם להתחיל לדאוג. אם כן, הבורא יתברך לא עושה עוול, לכן כשאנו רואים את הפיגועים הכי קשים, והמקרים הכי נוראים ורואים שגם ילדים נפגעים, צריכים כולנו לדעת שיש חשבון לכל דבר ואין עוול. אנו קרובים לגאולה היום, יותר מתמיד. אנו ``בחצות היום של ערב שבת``, והקב``ה רוצה לזרזה, על כולנו לסייע ולהחישה, לתת יד ולחזור בתשובה