אין טעם לחיים

sandy24

New member
אין טעם לחיים


אני בת 24 מאשקלון, רווקה, מאורסת .
בזמן האחרון החיים שלי השתנו עד כדי כך שאיני יודעת איפה למצוא כוחות.
אמא שלי נפטרה לפני שנה מסכרת, עקב כך אני ואבא שלי עברנו לגור אצל בן זוגי, אני בת יחידה.
לאחר מכן הבן זוג מכר את ביתו וקנינו יחד איתו בית יותר גדול ובשכונה טובה יחסית, אנחנו משלמים הוצאות יחד ממש כמו זוג נשוי.
עברה שנה בערך מאז אימא שלי וגם אבא שלי נפטר. בן אדם בריא והכל ככה נפטר בפתאומיות...עד שקצת יצאתי מהאבל על אימא עכשיו גם אבא .אני מרגישה שכל העולם מסביבי זה עולם אפור.
אני לא בטוחה בכלל אם אני רוצה את הזוגיות הזו עד החתונה ואם לא מה אני יעשה בלי הורים בודדה ומשכנתא על שנינו.
בנוסף לכל זה אני עובדת בעבודה מאוווד קשה זה משמרות של 12 ש ובתכלס זה יוצא יותר אני יוצאת ב7 בבוקר ומגיע ב 9 וחצי בערב וככה גם במשמרות של לילה, מה שמחזיק אותי שם זה רק המשכורת שהיא גבוהה יחסית בגלל חישוב של משמרות וסופי שבוע מדי פעם. אני גם הנדסאית וזה התפקיד שאני עושה אבל לא מתחברת בכלל, אבל מרגישה שאם אני יעבוד במקום של פחות שכר אנחנו נקרוס כי ההוצאות שלנו גבוהות וההעבודה של חבר שלי זה שכר לא בשמיים וכל עבודה שהוא הולך לא מציעים לו יותר מ6 אלף לכל היותר כי אין לו מקצוע הוא פועל פשוט... כל הקטע של המשמרות אני נהייתי עצבנית נורא, השמנתי בשנה כ10 קילו ובלי שאני אוכלת המון, זה הכל מהסטרס שאני עוברת.ואני שונאת את עצמי ככה פעם הייתי רזה וחטובה וכיום אני מרגישה שמנה וגם כולם מסביב אומרים לי "ואי איך השמנת איפה את פעם היית דוגמנית"
אני כבר לא יודעת מה לעשות לגבי הבן זוג העבודה אני על סף קריסה.
פעם הייתי אנרגתית מאוווד אופטימית, רציתי אחרי הצבא ללכת ללמוד ועכשיו אני מסתכלת אחורה ופשוט עצבנית על החיים האלו.
 
היי סנדי


החיים שלך בטח מרגישים כמו רכבת הרים. הרבה שינויים ותהפוכות בשנה אחת. זה מובן שאת מרגישה אבודה.
תנסי לחלק את זה לגורמים: תני לעצמך את הזמן והמקום להתאבל. אל תדחפי את זה לצד. זה בסדר להרגיש עצובה ומדוכאת, איבדת לא הורה אחד, אלא שניים. האם יש לך משפחה קרובה שאת יכולה לשתף אותם ברגשות האלה? לקבל מהם תמיכה בקשר עם בן הזוג?
תנסי לנתח את מערכת היחסים שלך עם בן הזוג, אפילו ביחד איתו. מה אתם הולכים לעשות בשביל להישאר יחד? האם שניכם באמת מעוניינים בזה? אל תעשי מעשים פזיזים, תקדישי לזה מחשבה.
את עוברת תקופה באמת קשה, אל תשנאי את עצמך. משקל יכול לעלות ויכול לרדת. הערות מרושעות מהסביבה תשתיקי. המשקל שלך לא מייצג את מי שאת.
את צעירה והחיים לפנייך. את לא לבד
 
בטח שיש!

את רק צריכה להוריד הילוך לדעתי.

לפי מה שאני מבינה את פשוט מותשת, מאד מותשת.

נראה לי שבחרת במסלול חיים מאד אינטנסיבי שנכון לכרגע לא מתאים לך.

את צריכה את הזמן להתאבל על שני ההורים ולעכל את מה שקורה סביבך. לדעתי זה לא קשור לבן זוג כרגע.

יש מצב שאתם מוותרים על הדירה בשלב זה? דוחים קצת את החתונה כדי שתתייצבי נפשית?

לדעתי טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי גם יעזרו לך לעכל את מה שקורה. קחי בחשבון שזו תקופה קשה מאד, אבל עם הזמן אני מאמינה שתצליחי לאזן את כל הדברים.

שיהיה בהצלחה!
 

היי48

New member
היי סנדי

אני מאוד מצטערת לשמוע על הוריך, אני יכולה להבין אותך, לאבד מישהו קרוב זה מאוד מאוד קשה. אז דבר ראשון תנחומי


אני חושבת שבגלל שאת עוברת עכשיו תקופה מאוד קשה כדאי לקחת דברים לאט. קודם כל אם זה אפשרי אולי כדאי לשקול לשכור דירה קטנה יותר ובמקביל להשכיר את הדירה שקניתם. אולי אם יהיו אפילו קצת פחות הוצאות תוכלי להרשות לעצמך לעבוד מעט פחות ואז גם יהיה לך יותר זמן גם למנוחה פיסית וגם למנוחה נפשית. תני לעצמך קצת זמן ומרחב נשימה כלשהו, ואחרי שתרגישי שיש לך את היכולת לקבל החלטה לגבי חתונה תעשי את זה אז, אבל תני לעצמך קצת יותר זמן לחשוב על זה. אני אומרת את זה כמובן כי אני מנסה איכשהו לחשוב איך אני הייתי מרגישה ומתנהגת במצב כזה, ואני פשוט חושבת שלי אישית היה קשה לקבל החלטה כזו זה בתקופה כזאת, אבל אם זה לא נכון לגביך-תתעלמי כמובן ממה שכתבתי לגבי החתונה. אבל גם בלי קשר לחתונה, אני עדיין חושבת שכדאי לשקול את מה שכתבתי לגבי הדירה, כי כך יהיה לך קצת יותר זמן לעצמך גם בהקשרים אחרים.

אז שוב תנחומי ומקווה שהדברים יהפכו להיות יותר ברורים וישתפרו בקרוב
ואנחנו תמיד כאן
 
למעלה