אין יותר מנהיגים כמו פעם
שוב ושוב עולה התחושה שפשוט אין יותר מנהיגים כמו פעם, ומי שלא נבחר בו ,לא יהיה המושיע התורן, כי אם "הרע במיעוטו". כיצד הגיעו הדברים לכדי כך? בצד השמאלי של המפה - השמאל בישראל היווה את האליטה החברתית למן העלייה השנייה בראשית המאה ה-20 ובמידה רבה עדיין נחשב ככזה גם כיום. אידיאולוגית השמאל אמנם פינתה את מקומה לאידיאולוגית הימין מבחינה חברתית (עת הפכה ישראל לחברה קפיטליסטית) אך מדיניות החוץ והביטחון בישראל עברה עם השנים מנציות (תקיפות ביטחונית-מדינית) ליוניות (פשרנות). השמאל עבר שינויים בשני מישורים: הראשון, אידיאולוגי - השמאל זנח כמעט לחלוטין את התפיסות הסוציאליסטיות שבעבר היו לדומיננטיות בפוליטיקה הישראלית והתקרב למרכז ואילו בתפיסה המדינית סיגל לעצמו השמאל תפיסות יוניות הרבה יותר מאבותיו האידיאולוגיים. השני, מנהיגותי - בעבר עמדו בראש מחנה השמאל אידיאולוגים כברל כצנלסון. כיום, מורכבת מנהיגות השמאל מעמיר פרץ ויוסי ביילין, אישים בעלי כריזמה פחותה מקודמיהם המתקשים לספק עמדה כוללת לגבי מכלול בעיותיה של המדינה. ובצידה הימני - שוני בולט עולה בין המנהיגים ההיסטוריים של הימין כז'בוטינסקי ובגין, לעומת מנהיגיו כיום. מנהיגי העבר בימין היו כריזמטיים וסוחפים בנאומיהם, וכיום, למעט רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, מנהיגות הימין נטולה כריזמה כמעט לחלוטין. אין הדבר מפתיע בהתחשב בכך שהימין נטש חלק גדול מהאידיאולוגיה שלו וסגר פערים לכיוון המרכז ואף השמאל הפוליטי בדרך להפיכת הפוליטיקה לכזאת כמו במדינות האנגלו-סקסיות (שתי מפלגות הנבדלות בעיקר בתפיסה החברתית-כלכלית שלהן). לכתבות : מכצנלסון ועד פרץ - סיפורו של השמאל בישראל הימין בישראל מציג : דרוש מנהיג
שוב ושוב עולה התחושה שפשוט אין יותר מנהיגים כמו פעם, ומי שלא נבחר בו ,לא יהיה המושיע התורן, כי אם "הרע במיעוטו". כיצד הגיעו הדברים לכדי כך? בצד השמאלי של המפה - השמאל בישראל היווה את האליטה החברתית למן העלייה השנייה בראשית המאה ה-20 ובמידה רבה עדיין נחשב ככזה גם כיום. אידיאולוגית השמאל אמנם פינתה את מקומה לאידיאולוגית הימין מבחינה חברתית (עת הפכה ישראל לחברה קפיטליסטית) אך מדיניות החוץ והביטחון בישראל עברה עם השנים מנציות (תקיפות ביטחונית-מדינית) ליוניות (פשרנות). השמאל עבר שינויים בשני מישורים: הראשון, אידיאולוגי - השמאל זנח כמעט לחלוטין את התפיסות הסוציאליסטיות שבעבר היו לדומיננטיות בפוליטיקה הישראלית והתקרב למרכז ואילו בתפיסה המדינית סיגל לעצמו השמאל תפיסות יוניות הרבה יותר מאבותיו האידיאולוגיים. השני, מנהיגותי - בעבר עמדו בראש מחנה השמאל אידיאולוגים כברל כצנלסון. כיום, מורכבת מנהיגות השמאל מעמיר פרץ ויוסי ביילין, אישים בעלי כריזמה פחותה מקודמיהם המתקשים לספק עמדה כוללת לגבי מכלול בעיותיה של המדינה. ובצידה הימני - שוני בולט עולה בין המנהיגים ההיסטוריים של הימין כז'בוטינסקי ובגין, לעומת מנהיגיו כיום. מנהיגי העבר בימין היו כריזמטיים וסוחפים בנאומיהם, וכיום, למעט רה"מ לשעבר בנימין נתניהו, מנהיגות הימין נטולה כריזמה כמעט לחלוטין. אין הדבר מפתיע בהתחשב בכך שהימין נטש חלק גדול מהאידיאולוגיה שלו וסגר פערים לכיוון המרכז ואף השמאל הפוליטי בדרך להפיכת הפוליטיקה לכזאת כמו במדינות האנגלו-סקסיות (שתי מפלגות הנבדלות בעיקר בתפיסה החברתית-כלכלית שלהן). לכתבות : מכצנלסון ועד פרץ - סיפורו של השמאל בישראל הימין בישראל מציג : דרוש מנהיג