"אין כיוון הביתה"

Chocoholic

New member
"אין כיוון הביתה" ../images/Emo150.gif

כך תרגמו את 'No Direction Home' ולדעתי זה צריך להיות "ללא כיוון הביתה" אבל זה לא קריטי... וכידוע, זו שורה שלקוחה מהשיר 'Like A Rolling Stone'. כעת כשכבר לא מעט אנשים בוודאי צפו בסרט, מעניין לשמוע את דיעותיכם בעניין. אין ספק שהייתה כאן עבודה מעולה של ההפקה, עם כל התמונות, הוידאו והפס קול, חלק גדול ממה ששולב שם לא ראה אור לפני כן (לא בצורה רשמית). בתור סרט תיעודי, הוא מעבר לכל הציפיות. לגבי החלק הביוגרפי של הסרט, אני מתלבט מה לומר. מנקודת מבט של מישהו שמכיר עובדה או שניים על דילן (ואני בטח לא מתיימר להכיר הכל), לא היו שם יותר מדי חידושים. דילן לא הזכיר את התאונה שלו ועוד כל מיני אירועים, ונוצר הרושם שזו ביוגרפיה שנתפרה לו מראש ע"י סקורסזה. במידה רבה זה נכון; מי שראיין את דילן היה האמרגן שלו ולא מישהו אחר מצוות ההפקה, בטח שלא הבמאי. בוב היה די מעורב בכל תהליך עשיית הסרט, אחרת כל העסק היה מבוטל. שמירת הקו ה"שמרני" לגבי כל מה שקשור לחלק של דילן מול קהל ותקשורת נשאר כמעט כמו שהוא, כפי שהתהווה באמצע שנות השישים. הפתיע אותי שבוב התייחס לכך שהוא הזניח את ג'ואן באאז, ואף הביע צער וגם השתמש בטיעון נוגע ללב (אי אפשר להיות פיקחים ומאוהבים בו זמנית). דמויות שחסרו לי במהלך הסרט: רובי רוברטסון (או כל אחד אחר מהלהקה, כלומר גארת' האדסון ו/או לבון הלם) וארלו גאת'רי. אגב: יש סקר חדש בפורום... אגב 2: התחלתי את היום לצלילי 'Blowin' In The Wind'... בביצוע של מרלן דיטריך! (ב 88FM בסביבות 7:30)
 
הסרט

מאוד נהנתי מהצפייה בסרט, אבל יש לי תחושה שמשהו חסר. מהשילוב של דילן וסקורסזה הצפיות שלי היו לדבר הכי מדהים שנוצר אי-פעם וזה לא זה. עם זאת, בצפיות חוזרות הסרט משתפר. למרות שלא לומדים דברים חדשים יש מספר קקטעים מרגשים, למשל הראיון עם אלן גינצברג ז"ל, או שג'ואן באאז שרה. ליגבי הסקר, חסרה לי אופציה של "כל התשובת וכמה שיותר" הצבעתי בסוף ל65--66 אבל גם התקופות האחרות בסקר מעניונות נורא (חוץ מהתקופה הנוצרית שאני קצת פחות אוהב).
 

עלהמצפה

New member
נהניתי מהצפיה

אני חושב גם שהתרגום היה סביר מלבד אולי שטות שתרגמו סובייט יוניון לאיחוד הסובייטי ולא כפי שמקובל: ברית-המועצות.החומרים מוכרים וגם הסיפורים אבל הצפיה נותנת מימד חדש לנושא. ריגש אותי הטיפול בתגובתו של פיט סיגר להופעה האלקטרונית עד כדי כך שרצה לחתוך בעצמו את הכבלים במהלך ההופעה בעוד תאודור ביקל סינגר על דילן. סיגר וביקל הן דמויות שהיו מוכרות לקהל בארץ הרבה לפני דילן והרבו להשמיע אותם בתחיל שנות הששים ברדיו והם גם הופיעו בארץ בשנות הששים. ביקל אפילו התחנך בארץ במוסד החינוכי בקיבוץ משמר-העמק. גם השיר "טל מי מאמא" היווה הפתעה מרגשת למרות שהוא נכלל באחד מאוספי הבוטלגים. לא חסרה לי העובדה שהסרט עסק רק בתקופה אחת מאחר שזה איפשר עיסוק נרחב באותה תקופה והשאיר את הזירה פתוחה לסרטים נוספים על תקופות אחרות.
 

דנה890

New member
טוב אז דעתי על הסרט

דבר ראשון כמובן שנהניתי כי איך אפשר שלא? הפריעו לי 2 דברים עיקריים: 1. ציפיתי להרבה יותר מסרט של סקורסזה בעניין דילן זה היה אמור להיות יותר גדול ובומבסטי ממה שהיה, אבל אולי ציפיתי יותר מידי? 2. הדבר השני שדוקא מישהו כתב פה שזה טוב כי זה פותח דלת לעוד סרטים זה החוסר התעסקות בהווה\ עבר לא רחוק של דילן. אני ראיתי בזה מינוס שלא התעסקו בזה בכלל. באופן כללי היה מצויין וכל ההתרחשויות והצילומים פשוט היו מעניינים , בקיצור היה כיף לראות את זה. ויש לי שאלה- פספסתי את ההתחלה ומשום מה היה ברור לי שידברו על הסיפור של ההוריקן והשיר בעקבותיו באיזשהו שלב של הסרט. זה היה בהתחלה? נראה לי שלא. התעלמו מזה? טוב זהו בינתיים דנה.. דרך אגב- יום ראשון אני נגשת לפסיכומטרי.. אמאלההה...
 

Chocoholic

New member
אם שמת לב

לחולצה שפיט סיגר לבש בראיון... היה שם ציור של "תנועת יד" נפוצה בקרב רוקיסטים - הרמת הזרת, האצבע המורה והאגודל וכיפוף שתי הנותרות. אני לא יודע מה המשמעות אבל קצת מוזר לראות את זה עליו, ועוד במסגרת הדברים.
 
את הסרט ללא התרגום ראיתי כבר 4

פעמים בערך חח:) הזמנתי מ"האוזן השלישית" את הדיוידי המתורגם..נקווה שיגיע בהקדם!
 
למעלה