אין כמו בבית

bugg

New member
אין כמו בבית ../images/Emo5.gif

חזרתי שלשום מארה"ב. איזה הלם.. האנשים בעיקר, הרמי, האווירה הלחוצה, חוסר הכבוד, חוסר הנחמדות.. אולי טעיתי?
איך זה בשבילכם ? אלו שחזרו, אלו שחיים בחו"ל, אלו שמעולם לא עזבו ?
 

bugg

New member
ולאיזו קבוצה אתה שייך ?

מי שנסע וחזר / שלא עזב מעולם / שכרגע בחו"ל ? ולמה לא לבחור אחרת ? למה "זה המקום שלנו" לדעתך ?
 
בשבילי זה מפחיד...

אני,שמעולם לא עזבתי, חושש מאד מביקור בישראל, אני זוכר את ישראל בתור ילד, ובתור מתבגר- בתור בחור צעיר אין לי חויות מישראל. אני אמנם משתדל להתעדכן ככל הניתן (טלויזיה\עיתונים מישראל) בחיים בישראל, אבל אני מרגיש מעט לא שייך.... (התוכניות בטלויזיה מלאות ב"טלנטים" חדשים שאין לי מושג מי הם... זמרים חדשים שנולדו להם ואני לא מכיר...ליצנים חדשים בכנסת,ההתנתקות שקרתה..וכ'ו), אין לי ספק שבביקור הראשון שלי בישראל יעברו בי המון מחשבות, ואני גם אזכה לראות דברים בצורה שונה, אני פשוט חושש שלא כל כך נשאר משהו מישראל שאני זוכר. ובתור חוזר "חדש", איך אתה מצאת את ישראל של היום לעומת ישראל שאתה עזבת?
 

bugg

New member
קשה

אני לא יודע אם אפשר להגדיר אותי ממש כ"חוזר". אולי. הייתי בחו"ל אמנם למטרת חיים ולא לטיול, אבל זה ארך בסך הכל 3 חודשים. אני פה כי זה התפקשש טיפה, אבל אני חושב לחזור אולי. כך שאין הרבה פער בין לפני 3 חודשים לעכשיו - חוץ מההתנתקות אולי. אבל הסביבה האנושית בישראל, שהפריעה לי מאד לפני שנסעתי, ושהיא ככ שונה מהסביבה האנושית בארהב, הייתה החלק היותר קשה בלחזור. בנוסף יש את האווירה האפורה, המלוכלכת של הרחובות פה. יש לציין שאני משווה בין הנסיון שהיה לי פה (ת"א וירושלים) לנסיון שהיה לי שם (פילדלפיה), ואני לא יודע אם פילי נחשבת לעיר הנקייה בעולם או משהו כזה.. וברובד הרגשי - אני בסך הכל 3-4 ימים בארץ, ואני מרגיש כאילו חזרתי ועטיתי על עצמי, כמו שאר האנשים בארץ, עוד שכבת הגנה. איך אני, שכל כך מפריע לי שאנשים לא נחמדים ואדיבים פה, מתקשה להיות אדיב ונחמד לאחרים פתאום. מין שכבה שמפרידה ביני לבין כל השאר - רק שלא ינסו לדפוק אותי, רק שלא יפלשו למרחב האישי שלי. ועם זאת, יש מין הרגשה של בית. כי זה הבית אחרי הכל. הרגשה של "נו, אין ברירה" - אבל אני לא מוכן לקבל את זה
.
 

billc

New member
לכל דבר מתרגלים

בפעם האחרונה שביקרתי בארץ היה לי הרבה אנטי בימים הראשונים אבל מהר מאוד התרגלתי והבנתי שעשיתי מכל עכבר פיל
 

lemaayan

New member
כל מקום והחסרונות שלו...

פסיכולוגיה בגרוש > זה עניין אישי של כל אדם ועצמו. יש אנשים שיותר רגישים לדברים מסויימים . יש לארץ סטיגמה שלנו בתור ישראלים נהיה נורא נוח ו"אופנתי" לטפח > שאנחנו עם גס רוח וחטטן וכו'. לכל עם יש את הדפיקויות שלו, ויחסית, אני אישית חושבת שאנחנו בסדר. אני מוצאת פה בברלין שהגרמנים גסי רוח בצורה בלתי נסבלת (בימים הראשונים ממש נלחצתי מהנהגי אוטובוס) וחטטנים פי כמה מהישראלים (זה כבר נהיה די משעשע לראות את הבעת פניהם כשאני שואלת אותם " רוצים ביס?" במסעדות אחרי שהם בהו דקה ארוכה בצלחת שלי)... בקיצור. זה יעבור. כל אחד חוזר לבועה שלו בארץ ואיכשהו זה מסתדר.
 

bugg

New member
כן אבל

לחזור לבועה זה לא דבר חיובי. וזה שבגרמניה זה גרוע יותר לא עושה את זה חיובי יותר..
 
למעלה