אין לזה סוף

אין לזה סוף ../images/Emo7.gif

אני כבר מתביישת לחזור ולכתוב את זה שוב ושוב אבל לפחות הפעם אני חייבת: אחרי שהיתה קצת הקלה אתמול זה שוב חוזר. הכאב הנורא הזה. למה אני לא מסוגלת לחשוב חיובי? למה שוב המחשבות המעיקות האלה? הפסימיות הזאת? ושוב זה יושב שם בבטן ושוב אני נמצאת על סף בכי, בכי שמסרב לצאת, או שיוצא בזמנים הלא נכונים. (בעבודה אסור לבכות). ואפילו השיטות הישנות שבעבר עזרו כבר לא עוזרות: כמו לקרוא שירים (אין לי גישה עכשיו לאתר "במה חדשה" אז אין לי אפשרות לכתוב חוץ מאשר כאן) או לקרוא על בעיות של אחרים כדי להקל על הכאב שלי. בעבר זה עזר, עכשיו כלום כבר לא עוזר. הייאוש מכרסם בי ואין שום דבר שיעזור. ככה לפחות זה נראה עכשיו. כמה טיפולים אני יכולה לעבור? כמה סדנאות ותרגילים למיניהם? די!!! נמאס כבר!!!ועכשיו עומד לעבור עוד יום עבודה. דיונים, הדפסת פסקי דין ובתוך כל זה צריך להפנים עמוק פנימה את הכאב. שחס וחלילה אף אחד לא יראה! וצריך לשמור על רוגע וריכוז. זה אמנם יום חמישי, אבל למרות הבדידות, קשה לי לחכות עד שהיום הזה יעבור ואחזור הביתה לסוף השבוע, ככה לפחות אוכל להיות לבד. ואין עוד מה להוסיף. במילא אף מילה שאכתוב כאן לא תבטא את הכאב הזה בצורה מספיק הולמת.
 

קיט

New member
נטע היקרה!!

דבר ראשון- אל תתבישי .. את לא חוזרת על עצמך ...זה התחושות שמגיעות שוב ושוב וכל פעם חייבים לפרוק קצת . חייבים משהו שיקל ... תכתבי כאן, זה עוזר ( ניסיון). אני כ"כ מבינה על מה את מדברת. נכון , אין לנו אותו הדבר אבל התחושה שזה לא נגמר , שכל הזמן חייבים להתמודד , שאי אפשר אף פעם סתם לנוח ... וכבר אין כח להלחם בעצמך כל הזמן... אבל זה או להלחם או להפסיד, ה"יאוש " הזה- הוא לא יוותר לך. הוא אויב נוראי! תזכרי שיש תקווה - אנשים היו במצבים שלך ויצאו מזה וחיים טוב, וכבר לא צריכים להפנים את הכאב ... הוא יוצא בצורה בריאה . נטע!!! אל תכנעי לזה!! כן, זה מתיש, אבל אם יש סיכוי לקבל את החיים שלנו בחזרה , או אפילו להפוך אותם ליותר טובים זה שווה כל שניית לחימה!! אני איתך...וכמוך
קיט
 
באמת יש סיכוי???

גם אם כן, זה לא נראה ככה עכשיו. תמיד זה בא ככה כמו גל, גם אם יש הקלה, זה עדיין נמצא בפנים, ותמיד יפרוץ באיזשהו שלב. את כותבת להלחם או להפסיד. ואני אומרת: במקרה הזה אין הבדל. אני נלחמת אבל מפסידה בסוף. וכמו שכתבתי בכותרת של ההודעה הקודמת: אין לזה סוף!
 
נטע-יקרה

אני חייבת לצאת מהבית, ובערב אהיה כבר אחרי יום מטורף ,ואגיב לך...אבל היי נשמה...לא להרים ידיים כל כך מהר...חכי תני לי לפגוש אותך ולתת לך בביתי {{{{{{{[נטע}}}}}} חיבוק מוחץ.....ויחד לאט לאט נראה לך.....שאין סוף לכאב, אבל כן אפשר לגרום לו להתגמד....ואת הלב הקטן שלנו לא לגמרי למלא....ולפנות קצת מקום לשמחה בלב...... רחל-נשמה שאני והמזל שלי-יוצא לי היום לפגוש שני פסיכאטרים....., האחד שי, האחר זר....שאמור בפחות משעה להחליט על חיי
, ואני פוחדת רק מהעבודה שאני צריכה להגיע לבית חולים זר, עיר ..........
יאלה ביי.
 
רחל, בקשר לפסיכיאטרים...

אל תתני להם ולא לאף אחד אחר להחליט בשבילך מה את מרגישה. ותודה על העידוד. נטע
 
נטע-יקרה

נטע יהיה בסדר......שלב א, עברתי חזרתי משי-עם קוצר אבל...עבר בשלום, ואני בדממה שהגרון ינוח...עוד מעט שלב ב....ומקווה שהכל יהיה טוב....למרות שהפעם אני פוחדת-כי זה רחוק יותר ומקום זר...אבל אני פשוט כל הדרך חושבת על המפגש של אתמול, והביקורים....וככה עסוקה בלהעביר את הזמן בהלוך ובחזור.....ומדברת לעצמי שיש לי מכשירים איתי ומקסימום אשתוק...וארגע וכו.....ויהיה בסדר......פסיכולוגיה בגרוש אבל אסור לי להכנע או לבטל....כי יתעצבנו עלי....טוב זה בית חולים אם יהיה משהו....
נטע רציתי רק לאמר לך-(מקווה שלסהרה יש חוש הומור הבוקר
) שראשי תיבות של סהר, המצאתי להן הבוקר פירוש בשבילך. ס-ס וף לשתיקה, ולהדחקה. ה-ה פסקת הבושה, לדבר על הכאב, בדידות, חרדה ורע בלב. ר-ר שות לאמר כל מה שמעיק לך על הלב, והנשמה, ואנחנו פה כולם בשבילך להקשבה, כמה ימים וכמה פעמים ביום שאת צריכה. רחל-נשמה
 

קיט

New member
כן!!!

נטע, זה לא סתם אמונה! סיכוי יש ! אנשים עברו את זה וחיים טוב מאוד עכשיו! חוץ מזה מגיע לנו שיהיה סיכוי . קיט
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
נטע יקרה

סיפרת כאן לא פעם את מה שעברת בבית. השורשים של הכאב שלך עדיין שותים את הרעל שהיה אז, שמזין את הכאב ומגביר אותו. אם לא מטפלים בפצעים הישנים, זה לא זז. כל השיטות שאת מכירה נועדו להקל ולהסיח את דעתך, אבל צריך גם לגעת ממש בכאב ולראות איך המחשבות השליליות האלה נוצרו, מאיפה הן באו ואיך את יכולה היום להדוף אותן. איך להשלים עם העבר ולהבין איפה את עומדת במנותק מהמסרים המרעילים שקיבלת. כאדם בפני עצמו. מקווה שתמצאי את המטפל המתאים במידה ותחליטי ללכת בדרך הזו.
 
סהר שלום!

כן, אני בהחלט מחפשת עכשיו מטפל מתאים, ומקווה שאמצא בקרוב, כי ככה אי אפשר להמשיך. תודה על התגובה
 
למעלה