אין לי אף אחד

[netaK]

אין לי אף אחד

אני לא מאמינה שהגעתי לכתוב פה, אני לא אוהבת בד"כ לכתוב כאלה דברים בפורומים, אבל אני מרגישה שאני חייבת להוציא את הכל, ולא רק דרך דמעות. אין לי אפחד. לאפחד לא אכפת ממני. אין לי חברים. אין לי חיים. אני מחכה כבר לבוא ללכת לצבא, שמשהו, כל דבר ימלא את החיים שלי. נמאס לי. לחברים שלי אין זמן אליי, החברה הכי טובה שלי משרתת בגבול לבנון וחוזרת הביתה כל 18 יום ל3 ימים בלבד, נפלא. החבר השניה הכי טובה שלי...לא יודעת אם היא כבר חברה שלי, לא חושבת שאני רוצה אותה כחברה בכלל אוף אוף אוף אין לי איך להכיר אנשים חדשים אני לבד לגמרי לבד לבד במשרד ולבד בבית ולאפחד לא אכפת לאפחד מה אני אמורה לעשות? אני רק יושבת ובוכה ככה לא מעבירים סופשבוע.

 

[ToryMaster]

../images/Emo24.gif

אני כל כך מבינה את התחושה הזו, ויודעת שגם חיבוק וירטואלי לא ימלא אותה אבל... אני פה, טלפון, מחשב, אם יש בעיה אני על הרכבת הראשונה אלייך... אל תהיי לבד כשיש כל כך הרבה שאוהבים אותך.

 

[netaK]

../images/Emo24.gif תודה רבה

אין לך מושג איזה הרגשה טובה זאת אחרי הסופשבוע הזה לקרוא שלמישהו באמת ובתמים אכפת ממני באמת תודה

 

[n u t]

נטע../images/Emo24.gif

זו תקופה קשה. התקופה הזו אחרי י"ב כשמתחילים ללכת לצבא. הכל נראה כאילו הוא מתפרק ולמצוא את המקום שלך בעולם נראית משימה קשה לחלוטין. זה קורה ולא יודעת אם זה ינחם אותך אבל את לא לבד... אני זוכרת כשזה התחיל אצלי, פתאום הכל נפל עלי בבום אחד גדול, כל החברים התחילו להיות עסוקים... חלק צבא חלק עתודה וחלק פשוט מצאו עבודה שלא משאירה להם זמן כמעט בכלל לחיים אחרים... אז כן זה קשה, אבל מנסיון אני יכולה להגיד לך- זה עובר. ולא סתם עובר, גם כאן הכל יגיע בבום- פתאום את תמצאי את עצמך שוב יוצאת עם חברים, פתאום תקלטי כמה מתאימים לך החיים האלה, כשחלק מהזמן את עם חברים חדשים (וכן, בין אם תרצי ובין אם לא- את תכירי חברים חדשים) וחלק אחר מהזמן את מבלה עם אלו שפעם היו החברים היומיומיים שלך. את לא תעברי עוד הרבה זמן ככה. החיים משתנים והכל מאוד לא מוכר, אבל עם קצת סבלנות וגישה טובה השינוי הזה יהיה רק לחיוב... את תראי. התקופה הזו קשה אבל היא תעבור, בינתיים נסי פשוט לחשוב על העובדה שהמצב שאת נמצאת בו הוא זמני, שכולם עוברים אותו וכמעט כולם מוצאים את דרכם חזרה לחיים הטובים אחריו. והרבה חיבוקים מפה

 

[netaK]

אני כ"כ מקווה שאת צודקת

קודם כל תודה, רבה רבה רבה

אני פשוט לא רואה את זה משתנה כרגע אני מסופחת, אני יושבת 9 שעות במשרד ל-ב-ד ואני לא רואה את מי בדיוק אני אמורה להכיר זה הדבר הכי מדכא בעולם ואז סופשבוע ואני בעננים מאושרת אני אראה את החברים אני לא אהיה עייפה אני אצא בלה בלה אבל לא אני מרגישה כאילו אנשים עושים לי טובה שהם נפגשים איתי וסליחה, אני באמת ובתמים מצטערת שאני לא יכולה לצאת איתם עד מאוחר, כי אני גמורה מעייפות ואז זה יוצר מצב שנראה לי שאנשים עושים טובה שהם נפגשים איתי אם בכלל וביום שישי, שכ"כ חיכיתי לו גיליתי שחברה טובה שלי לא מוכנה לוותר על מסיבה (שהיא גם ככה הולכת למסיבות כל השבוע) בשבילי כי "כבר קבעתי ממזמן ולא נעים..." ואני בשוק היא בחיים לא התנהגה ככה הרגשתי הכי חרא בעולם אני לא יכולה בכלל להסביר את זה זה לא נקלט לי אני לבד לגמרי לבד

 

[noosh]

הו, זה כ"כ מוכר לי

כשאת רק מתגייסת אז כל הזמן מציפים אותך בהודעות של "אנחנו מתגעגעים" ו-"מקווים שאת חוזרת השבת" וכל מני הודעות עידוד כאלה, וזה הכי כיף בעולם להדליק את הטלפון בהפסקה ולגלות עוד סמס... ואז לאט לאט הם כאילו מתרגלים שאת כבר לא שם, וקשרים מתנתקים כי אנשים אחרים מתגייסים גם, ופתאום כשאת בבית אין לך זמן לכולם, ואת מחכה לסופשבוע כדי לפגוש אנשים אבל הם אפילו לא מתקשרים ו... זו הרגשה של "שכחו ממני" אבל זה רק בתקופה הזאת, כשכולם מבולבלים מאיפה שהם עומדים ולאן הם הולכים, ושומדבר עוד לא מגובש וזה עובר זה לוקח זמן, אבל ככה גם מבינים מי באמת חבר שלך, ומי לא.. ואת עוד תכירי אנשים בצבא, ואת תצרי גם שם קשרים ותמיד יש לך אותנו פה, לאנשים פה באמת ובתמים אכפת ממך

 

[סירופ מייפל מקולקל]

נטעשלי,

די סיכמו לך כאן הכל, אבל אני בכל זאת רוצה לכתוב משהו כדי שתדעי שאני כאן. לא משנה מתי, לא משנה איך, לא משנה אם את סתם צריכה צומי או כתף או אוזן או חיבוק ואפילו את כולם ביחד

ואל תראי את הצד הרע של הצבא. לכל דבר יש חסרונות ויתרונות, ואמנם את במשרד 9 שעות ביום לבד, אבל יש לך הפסקות, חדרי אוכל- אנשים שבנתיים תוכלי להעביר איתם את הזמן. חוץ מזה שאת תעברי עוד מעט לתפקיד שלך, ואז תכירי המון אנשים חדשים שיתאהבו בך

ואממ בקשר לחברה שלך, אני בטוחה שזה היה משהו חד פעמי.. היא לא מבינה שאת עייפה, ורוצה להמשיך ללכת למסיבות. מעצבן? נורא.. מכאיב? גם.. אבל אולי היא פשוט רואה איך קורעים אותך ואת החברה שבגבול לבנון, שהיא רוצה להנות כמה שיותר... זה בסדר מה שהיא עשתה? לא.. אבל חכי שהיא תקרע את התחת בצבא, ואת כבר תהיי אחרי זה

עם המון אהבה, המון רצון לחבק ולפגוש אותך שוב והמון תקווה שהכל יסתדר

 

[yuval k]

../images/Emo24.gif../images/Emo4.gif