תורם זר שונה מתורם בן משפחה
הבעיה העיקרית של night mistres היא שאין לה תורם מקרב בני המשפחה. תרומה מאדם זר, גם אם יש התאמה היא מסובכת יותר, לא רק מבחינה רגשית וחברתית, אלא גם מבחינה גופנית. לכן, לא מחליטים מייד לפנות למאגרי תורמים כשבני המשפחה לא מתאימים, אלא שוקלים אפשרויות נוספות. אני בטוחה שגברת הלילה תשמע עוד דיעות מסוגים שונים, תבין, תקבל החלטה שקולה ורגועה. אני בטוחה שבתוך כמה ימים היא תוכל לנשום קצת יותר, להבין ולקבל את המצב החדש בו היא נמצאת. את השינויים הצפויים בתוכניות חייה. להבין, ואולי אפילו להפיק ולהינות מהם (אני חושבת שדבר אחד חשוב מאוד לגבי מישהו היא כבר הבינה בזכות המקרה הזה...) הימים הראשונים של בשורות קשות הן ימים של הלם ואבל. קשה להאמין שאפשרות הריפוי האופטימלית אינה מעשית - עם זאת, לאחר כמה ימים השמש חוזרת לזרוח בבוקר, הימים נעשים בהירים יותר, צצות אפשרויות ריפוי נוספות, שלפעמים כלל לא הועלו בעבר. פתאום נפגשים עם אנשים ורעיונות חדשים, ונדחפים לפעול לפיהם. גברת לילה נחמדה - חפשי את כל אופתם סימנים קטנים שיובילו אותך אל המסלול המיועד, חיי באמונה שדברים מסתדרים בסוף כך או אחרת ותני לעצמך להשלים איתם. לאט ובסבלנות. אני מבטיחה לך שבעוד כמה ימים החיים יתחילו להראות יותר טוב ויותר מבטיחים. את לא טיפוס דיכאוני, ואין סיבה שתשקעי בדיכאון. מצב הרוח שלך ישתפר. בהתחלה רק לכמה רגעים מדי יום, ואחר כך למצב בו רק פעם פעמיים ביום תיזכרי לרגע במצב "החולי" שלך. מעבר לזה, החיים שלך ילבשו מעטה שונה - לא פחות טוב, אלא שונה... אני חושבת שאת יודעת למה אני מתכוונות, ובכל מקרה, אתקשר אליך במהלך היום.
אין לי מושג מה לעשות.. אני מרגישה שאיבדתי את התקווה שהניעה אותי ושאין טעם בכלום..אין ריפוי נוסף למחלה..ואין לי תורם.. אוף.. אוףףףףף... אוףףףףףףףףף... אני כ"כ מתוסכלת.. לא יודעת מה לעשות.. יש למישהו רעיונות?איך מחזירים את התקווה? איך קמים בבוקר עם חיוך שוב? איך קמים כשיודעים שכל דקה היא כמו פצצה מתקתקת..שכל רגע הלוקמיה יכולה להתפרץ ולקחת אותי איתה..
